היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי-חיים במשקים מצויין מאז שנת 1983 ברחבי העולם בשניים באוקטובר - יום הולדתו של מהטמה גנדי. גנדי ידוע, בין היתר, בהימנעותו מאכילת בעלי-חיים, כחלק בלתי-נפרד מאורח חיים של אי-אלימות.
בישראל בחרו כמאה פעילות ופעילים לזכויות בעלי חיים לציין את היום במיצג קשה לצפייה, שהתקיים אמש (מוצ"ש) ברחבת הבימה בתל אביב. לאור נרות זיכרון המשתתפים, בחולצות שחורות ועליהן הכיתוב "ובחרת בחיים" עמדו בדממה, שורות-שורות, כשבחיקו של כל אחד מהם גווייה של בעל-חיים מתעשיית המזון: תרנגול, דג, טלה או אפרוח. על מסך סמוך הוקרנו תמונות של בעלי-חיים שניצלו מהתעשייה, וחיים בחוות חופש.
צפו בסרטון מתוך המיצג שהתקיים אמש ( מוצ"ש) כהזדהות עם בעלי החיים במשקים:
צילום: הילה ספאק ואורן זיו. עריכה : לואיז גרין.
כיום מוחזקים בישראל יותר מ-43 מיליון תרנגולים, שלושה מיליון תרנגולי הודו, 700 אלף עזים וכבשים בוגרות, חצי מיליון פרות ו-19 אלף חזירות בוגרות. הדגים הדחוסים בבריכות בישראל, ושניצודים בים, אינם זוכים אף להיספר. כמעט כל בעלי-החיים הללו כלואים בתנאים של צפיפות, שיממון וזוהמה שלא מאפשרים להם לממש אף את הצרכים ההתנהגותיים הבסיסיים ביותר שלהם. צריכת הבשר לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם ויותר מכפולה מהצריכה המרבית לפי המלצות התזונה הלאומיות.
נטע וילדר, ממארגנות האירוע, מסבירה: "היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי-חיים במשקים חל השנה בימים הנוראים – תקופה של חשבון נפש אישי וקולקטיבי. בחשבון הנפש הזה נישיר מבט אל האפרוח שבקע ונשלח ביום בו נולד למגרסה במקום להתחמם תחת כנפי אימו, אל הדג שנחנק למוות לאחר שמשו אותו מן הים, אל העגל המריח את ריח הדם בבית המטבחיים. זה הזמן לקבל החלטות לשנה החדשה, לבחור בחיים של כולנו על פני המוות שלהם".
5 צפייה בגלריה
"אם היו בעולם רחמים, לא היינו צריכים להניף שלטים". מתוך המיצג שהתקיים בתל אביב לרגל יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים
(צילום: חיים שוורצנברג)
"עזבו אותם לנפשם. הניחו להם, אל תחמדו את גופם. אל תשלחו ידכם אל פרוותם, ואל תפשטו את עורם. מה לכם? לפתח רובץ חטאתכם, עזבו את איבריהם הפנימיים, עזבו את עטיניהם ואת בשרם. ואל תפגעו בשערה אחת משערות ראשם".
מתוך הדברים שהקריא באירוע אורן בן יוסף, פעיל למען בעלי חיים, וכתב יקי שגיא, פסיכולוג קליני ופעיל למען בעלי חיים: "התפילה היהודית המאזכרת את המתים, תפילת הזכרת הנשמות, פותחת במילים 'אל מלא רחמים, יושב במרומים'. ואילו המשורר יהודה עמיחי פותח את שירו במילים: 'אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים, היו הרחמים בעולם ולא רק בו'. ואילו אנחנו, העומדים כאן היום, יום ההזדהות הבינלאומי עם בעלי החיים במשקים, מוסיפים על דברי המשורר ואומרים: 'אם היו בעולם רחמים, לא היינו צריכים להניף שלטים. לא היינו מסתובבים יומם וליל כסהרורים. לא היינו חוזרים ודורשים, ומבקשים ותובעים, ומתפללים ומתחננים: עזבו אותם לנפשם. הניחו להם, אל תחמדו את גופם. אל תשלחו ידכם אל פרוותם, ואל תפשטו את עורם. מה לכם? לפתח רובץ חטאתכם, עזבו את איבריהם הפנימיים, עזבו את עטיניהם ואת בשרם. ואל תפגעו בשערה אחת משערות ראשם. אל-נא תצרבו עליהם סימן. ואל תקטמו את הקרניים ואת האוזניים, את הפטמות ואת הטלפיים, את האשכים ואת הזנב'".
"אם היו בעולם רחמים לא הייתה נטרפת עליי דעתי ממחשבה על עגל אחד, העומד עכשיו בבטן האוניה, מחפש מעט אוויר", הוסיף בן יוסף. "אולי תמצא שלולית קטנה שנקוותה ברצפה, שתה ממנה כפי יכולתך, כי המסע – אורכו שלושה שבועות, והאדם יצירתי במתקני הזוועה שמוחו הגה, לקח לו 60,000 יצורים חיים ודחק אותם בחלל אחד, מטר רבוע לכל חי, שילח אותם מדרום אוסטרליה ואירופה על גלי הים, בחום הכבד, בצלמוות של שלשולים והפרשות, פרק אותם בנמל אילת, ומשם הסיעם לתחנות ההסגר שבערבה. ורק אז, כשעמדו סוף-סוף על קרקע בטוחה, פגע בהם אחד-אחד. הביטו איזו תיבת נוח משונה יצר האדם!", הוא נזעק.
5 צפייה בגלריה
"הביטו איזו תיבת נוח משונה יצר האדם!". מתוך המיצג שהתקיים בתל אביב לרגל יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים
(צילום: חיים שוורצנברג)
"נחזיר למקום את הכבד ואת הלב, את הכתף ואת הלחי והלשון, את הכנף והצלעות, את הירך והגרון. את המקור הקטום נאחה, את הסכין המאכלת נחזיר לנדן. נפרק את המתקן. את המגרסה נעצור, נשלוף את המשאבה מתוך העטינים. את היד השודדת נרחיק, ונשיב את העגל היונק לחיק אמו. את הדג נניח בשלווה בים, נקפל את רשת הדייגים
"שמור נפשך. מחמל נפשי, אדבר אליך במילותיו של נתן אלתרמן לבתו אשר אהב: 'שמור חייך, בינתך ... מאבן קלע, מסכין, מציפורניים ... שמור נפשך מן השורף ... מן המחכה, והמושך, והממית ... שער ראשך, עורך שמור, שמור חייך'", פונה בן יוסף אל העגל, ומוסיף: "אנחנו לא נוותר. אם תיטיב להחזיק עוד קצת, עוד רגע קט, אתה תראה: אנחנו ניקח את הפרווה מתוך המעילים והצעיפים, ומתוך הכובעים, ונחזירה אל מקומה אשר מעל העור. אנחנו ניקח את העור מהתיקים והנעליים, ומרצועות השעונים, ונשיבו אל מסגרת הגוף הנושם. נחזיר למקום את הכבד ואת הלב, את הכתף ואת הלחי והלשון, את הכנף והצלעות, את הירך והגרון. את המקור הקטום נאחה, את הסכין המאכלת נחזיר לנדן. נפרק את המתקן. את המגרסה נעצור, נשלוף את המשאבה מתוך העטינים. את היד השודדת נרחיק, ונשיב את העגל היונק לחיק אמו. את הדג נניח בשלווה בים, נקפל את רשת הדייגים".
5 צפייה בגלריה
"נעבוד בכוחות משולבים. ונדבר אל לב הצעירים, והם יצטרפו אלינו ויביאו עימם את חכמתם וכשרונם". מתוך המיצג שהתקיים בתל אביב לרגל יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים
(צילום: חיים שוורצנברג)
"את האוניה נשלח לים ריקה, שלושה שבועות יהיה מסעה, נחזיר הכל לבראשית. לבסוף נשנה את פני המשפט, החינוך, החברה. עד כדי כך אנחנו רציניים. נעבוד בכוחות משולבים. ונדבר אל לב הצעירים, והם יצטרפו אלינו ויביאו עימם את חכמתם וכשרונם. אנחנו לא נחכה לאל מלא רחמים", הוא נחרץ.
"יש דרך חיים חלופית והיא מוסרית, בריאה, טעימה ונגישה"
מאות אנשים שחלפו באיזור "הבימה" עמדו המומים אל מול המראה הלא שיגרתי של בעלי חיים מתים אותם הם רגילים לראות רק מבותרים וארוזים בניילון. רבים מהם עצרו לשאול "האם זה אמיתי?" לקחו חומרי קריאה על טבעונות והביעו הזדהות.
5 צפייה בגלריה
"לא מדובר במוצר 'שניצל' אלא בתרנגולת מתה, לא ב'סטייק' אלא בפרה שסבלה כל חייה". מתוך המיצג שהתקיים בתל אביב לרגל יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים
(צילום: חיים שוורצנברג)
"היה לי קשה מאוד לאחוז בידי גווית חיה מתה, אבל אחרי שנחשפתי והפנמתי את ההתעללות והסבל שהחיות הללו עוברות יום-יום לא נותרה לי ברירה", מסבירה שירי, אחת ממשתפות המיצג. "ראיתי את הזעזוע שעלה בפניהם של המתבוננים בנו ואולי הצלחנו לייצר את החיבור בלב ובראש של אדם אחד שהבין - לא מדובר במוצר 'שניצל' אלא בתרנגולת מתה, לא ב'סטייק' אלא בפרה שסבלה כל חייה. יש דרך חיים חלופית, יש אלטרטיבה טבעונית והיא מוסרית, בריאה, טעימה ונגישה", היא מוסיפה.
5 צפייה בגלריה
"אנחנו צריכות לקדם מהלכים שיצמצמו את הצריכה של מזון מהחי, עד שהניצול האכזרי הזה יהפוך להיסטוריה". מתוך המיצג שהתקיים בתל אביב לרגל יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים
(צילום: חיים שוורצנברג)
"ברמה האישית, בחירה בטבעונות היא היום קלה מתמיד. ברמה הציבורית, אנחנו צריכות לשאול איזו מדיניות ציבורית הובילה אותנו להיות חברה עם צריכת בשר מהגבוהה בעולם. איפה שאנחנו לא נמצאות: במשפחות שלנו, בקהילות שלנו, במקומות העבודה והלימודים שלנו, בערים שלנו ובחברה כולה, אנחנו צריכות לקדם מהלכים שיצמצמו את הצריכה של מזון מהחי, עד שהניצול האכזרי הזה יהפוך להיסטוריה", מסכמת שירי ומזמינה את כולם להתנסות ב"אתגר 22" המאפשר, ללא עלות, התאמת תפריט טבעוני, ליווי ותמיכה במשך 22 יום של התנסות בתזונה מהצומח בלבד.
