לכבוד חודש המודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ומתוך מטרה להוביל לאיחוד החברה ולקבלת האחר, במיוחד בזמנים קשים אלו, ארגון "שלוה" ותיאטרון החאן יצרו שיתוף פעולה ראשון מסוגו שהוביל לעלייתה של ההצגה הייחודית "על אם הדרך".
מדובר בהפקה מקורית, בתמיכת הקרן לירושלים, בהשתתפות שחקני להקת החאן, אריה צ'רנר וכרמית מסילתי, יחד עם שחקנים בעלי מוגבלויות מארגון "שלוה". מרכז ההצגה הוא בפונדק דרכים ישן, שם מתקבצת לה מדי יום חבורה עליזה. ביקור של אורחת מסתורית שבפיה הצעה מפתיעה, גורם לשינויים ולהתרחשויות אצל יושבי הפונדק ומאלץ אותם להכריע: האם עליהם להיות נאמנים לעצמם, או שמא עליהם להתאים עצמם לסטנדרטים של העולם שבחוץ. קצת כמו החיים האמיתיים.
"השילוב של אנשים עם מוגבלויות בהצגה יוצר קסם. העבודה המשותפת דורשת מכולם המון סבלנות, יכולת הקשבה טובה יותר וגם רגישות רבה", אומר יצחק לאור, במאי ההצגה. "בזמן ששחקני החאן למדו איך לשחק את הדמויות שלהם, ובמקביל לנהל את המתרחש על הבמה, שחקני 'שלוה' נדרשו לעבוד בקצב ובסטנדרט של הצגה מקצועית לכל דבר. השילוב הזה התברר כמוצלח מאוד".
חששת בתחילה מהתהליך?
"כל עבודה על הצגה היא הליכה אל הלא נודע. הפעם, מטבע הדברים, עם תחילת התהליך היו לנו הרבה יותר שאלות ולצד זה גם הרבה יותר נעלמים. שחקני 'שלוה' מתמודדים עם כל מיני אתגרים ונמצאים ברמות תפקוד שונות, והשאלה הייתה איך לבנות לכל אחד מהם את הדמות המיוחדת שתתאים לו. האתגר שלי היה לאפשר להם להצליח להוציא החוצה את הקול הייחודי שלהם".
אז יש סיכוי שבעתיד הקרוב נזכה לראות יותר הצגות בהשתתפותם של שחקנים עם מוגבלויות?
"אינני יודע. זה אירוע מורכב מהרבה בחינות, כזה שדורש משאבים מתאימים ורצון טוב מצד לא מעט גורמים בעלי השפעה. אני מאמין שעם הזמן נזכה לחיות בחברה שמאפשרת לאנשים שונים ובעלי צרכים מיוחדים להשתלב בה בקלות, ובלי שזו תהיה שאלה בכלל. בשנים האחרונות חל שיפור, ואפשר לראות שאנשים עם מוגבלויות נוכחים ונראים יותר במרחב המשותף".
לדברי מנכ"ל שלוה עו"ד יוחנן סמואלס, "הפקה כזו היא הגשמת חלום השילוב מבחינתנו. במשך חודשים ארוכים השחקנים, בהנהגתו של יצחק לאור, כתבו את המחזה ולאחר מכך גם קיימו חזרות, עד לרגע המרגש שבו הם עלו על הבמה לצד שחקנים בכירים והציגו מול קהל שרכש כרטיסים כדי לצרוך תרבות ולראות אותם בקידמת הבמה, זה השילוב האמיתי".
מנכ"ל החאן יורם ברוורמן מסר אף הוא כי "לגופי התרבות בישראל יש אחריות שמעבר ליצירה האומנותית. אחריות להפוך את החברה שלנו לטובה יותר. תיאטרון החאן אינו רק תיאטרון, הוא גם ארגון תרבות שמנסה בכל דרך לקרב בין לבבות ולחבר יותר ויותר בין השונים - משימה שבימים אלו משמעותית ורלוונטית הרבה יותר".