אביבה (השמות המלאים שמורים במערכת) בת 28, היא אם יחידנית לשתי בנות (9, ו-5),שהשלימה אך לאחרונה הליך גירושים. היא נאבקת לצלוח את משימת האימהות ואת הלימודים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, שאותם התחילה כשעוד הייתה בעיצומם של הליכי הגירושים.
"כשהייתי קטנה אימא שלי חלתה במחלה קשה", היא מספרת. "בגיל 8 הוציאו אותי מהבית למשפחת אומנה, בצו בית משפט. למשפחת האומנה הצטרפו במהלך הזמן ילדים נוספים, ואני הלכתי ביניהם לאיבוד. עברתי לפנימייה, אבל גם במסגרת הזו לא מצאתי את עצמי מבחינה חברתית, לא הצלחתי בלימודים ולא התחברתי לאווירה הכללית של המקום. החינוך שם היה בקו חרדי נוקשה והבנות שהיו שם הגיעו מרקע קשה מאוד ולא השתלבתי".
"במקום הזה גם עברתי הטרדה מינית, הוא לא סיפק את ההגנה שהיה אמור לספק לבנות. החלטתי לעזוב את המסגרות החרדיות, חזרתי לגור עם ההורים ועברתי ללמוד בתיכון דתי-לאומי שם הכרתי לראשונה את אבי ילדי, והיום הגרוש שלי".
"ברמה האישית הייתי בתקופה סוערת וקשה, המצב בבית היה בלתי אפשרי, ונדחפתי מתוך המצוקה שלי לברוח ולהתמסד בגיל צעיר. בגיל 18 כבר התחתנתי ולאחר שנה ילדתי את בתי הבכורה. הייתי בעצם ילדה - שהיא אימא לילדה. במהלך ההיריון השני שלי, שהיה גם כך היריון בסיכון גבוה, הלכו לעולמן במקביל אימי וסבתי, שהייתה הכי קרובה אליי במשפחה". "חוויתי תקופה של דיכאון קשה אחרי הלידה, שנבע מעירוב של תחושות בדידות ותלישות ביחד עם לבטים וייסורי מצפון לגבי אורח החיים שאני מקיימת ומידת הדתיות שלי בחיי היומיום".
"בן הזוג שלי לא ידע להתמודד עם הדיכאון אחרי לידה שחוויתי, והרגשתי שאין לי בכלל אוזן קשבת, אין לי עם מי לדבר. מערכת היחסים הזוגית שלנו הגיעה למקומות של אלימות מילולית והתעללות נפשית, עם מסרים קשים מבעלי שאני פגומה ולא מתפקדת בתור אימא ורעיה, ושלא יצא ממני כלום".
"נקודת המפנה שלי הייתה בערך חצי שנה אחרי הלידה, כשהופניתי לטיפול נפשי. לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי תהליך ארוך של שיקום. התהליך הזה כלל גם מכינה ללימודים של עבודה סוציאלית, הגשמת חלום אישי וסגירת מעגל, וגם יציאה לתהליך המורכב של הגירושים ממקום של אומץ ומבלי לפחד איך אצליח להסתדר ביום שאחרי".
"הפסיכולוגית חיברה אותי לתוכנית 'אימא קדימה' של עמותת 'ילדים בסיכוי'. בעמותה סייעו לי עם מלגת לימודים למימון המכינה שלי, ועזרה כלכלית נוספת. בשנה האחרונה יש לי מנטורית מלווה מטעם העמותה שעוזרת לי ומדברת איתי, ובתקופת הקורונה גם השתתפתי בזום במפגשים שונים של התוכנית, שדרכם הכרתי אימהות שעוברות קשיים דומים לשלי".
"אימא קדימה"
אביבה אינה היחידה שמתמודדת עם הורות ללא דוגמה מבית של אם מיטיבה. בישראל חיים כיום בפנימיות ובמשפחות אומנה בכל הארץ כעשרת אלפים ילדים שהוצאו על ידי רשויות הרווחה ממשפחות לא מתפקדות המתמודדות עם התמכרויות, מחלות קשות, תקופות מאסר, נטישה או יתמות. לרבים מהם אין כלל עורף משפחתי והם בעצם "ילדים של אף-אחד".
עמותת "ילדים בסיכוי - המועצה לילד החוסה" מקדמת ילדי פנימיות וחסרי עורף משפחתי במגמה להעניק להם סיכוי לחיים טובים יותר ומפעילה תוכניות טיפוליות, שיקומיות וחינוכיות לילדי הפנימיות וגם לבוגרים שגדלו בכאלו.
בוגרות הפנימיות ומשפחות האומנה, גדלות, עוזבות את המסגרת וחלקן הופכות בעצמן לאימהות צעירות, אבל בניגוד לרובנו, הן גדלו בסביבה ללא מודל אימהי, הורי ומשפחתי נורמטיבי, בטח שלא מודל חם ומחבק, והן ניגשות למשימה המאתגרת של האימהות מנקודת פתיחה סוציו-אקונומית מורכבת, בהיעדר תמיכה, כלים והכוונה.
כדי להקל על הנשים הצעירות את האימהות, נוצר שיתוף פעולה בין עמותת "ילדים בסיכוי", שהקימה את תוכנית בשם "אימא קדימה" המלווה אימהות צעירות בוגרות פנימיות ומשפחות אומנה, לבין מדריכת ההורים מעיין אטיה שתומכת ומסייעת באימהות במסגרת התוכנית.
אטיה, אשת חינוך וגננת בעברה, מתאימה לכל הורה את השיטה שהולמת את ה"אני מאמין" החינוכי והערכי שלו, ותופרת למידותיו תוכנית ייעוץ אישית ורגישה. בצד פגישות ייעוץ פרטניות בנושאים שונים, מציעה אטיה בבית-הספר המקוון שלה להורות "מעיין ההורות", סרטוני הדרכה מלאים בפתרונות לבעיות שכיחות. את הכלים והידע שצברה היא מנגישה כעת לאימהות המשתתפות בתוכנית.
הנשים תקבלנה הדרכות הורות בנושאים שונים המטרידים אותן – הקניית הרגלי תזונה לתינוק, הרגלי שינה, שילוב עבודה ואימהות, גמילה מחיתולים, רגרסיה והסתגלות למסגרת, מריבות בין אחים ועוד - לפי הצורך של כל אחת. "אני רואה במקצוע שבחרתי שליחות אמיתית, ומאמינה שבעזרת הכלים הנכונים כל הורות יכולה להיות חוויה חיובית ובריאה", מספרת אטיה.
ליווי רגשי, סיוע קונקרטי ויצירת קהילה תומכת
נעמית שלמה, מנהלת תוכנית המנטורינג "אימא קדימה", מרחיבה על התוכנית: "המעבר לאימהות הוא מעבר מאתגר ומורכב עבור נשים צעירות. הוא מזמן להן התמודדות עם שינויים רבים, פיזיולוגיים, אישיים, חברתיים וכלכליים, ועלול לעורר צורך משמעותי בתמיכה וליווי".
"הדבר נכון במיוחד כשמדובר במעבר לאימהות של צעירות בוגרות מסגרות חוץ-ביתיות, שנאלצות להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמן, ללא תמיכה משפחתית ומודל חיובי ברקע", מוסיפה שלמה.
"בין האימהות החברות בתוכנית, יש כאלו שהוצאו מבתיהן בגיל צעיר בצו בית משפט וכיום, כאימהות צעירות, הן מתמודדות עם קשיי ההורות מבלי שהיו להן בעצמן אימהות מתפקדות ומקום להרגיש בו בית. הן נחושות לצאת ממעגל העוני ולתת לילדים שלהן עתיד ומודל אימהי, שלהן לא היה מעולם", היא מסבירה. התוכנית, מספרת שלמה, צמחה מתוך צורך שעלה מהשטח, ומתוך קשיים שהציפו האימהות הצעירות. "תוכנית התמיכה שלנו באימהות מורכבת למעשה משלוש צלעות", היא מפרטת.
"הצלע הראשונה היא ליווי רגשי אישי, המותאם לכל אחת לפי צרכיה וההתמודדות האישית שלה. הצלע השנייה מציעה לאימהות ליווי קונקרטי, הכולל סיוע בהתמודדות עם היבטים ביורוקרטיים כמו השגת מענקי קיום, רכישת השכלה או הכוונה מקצועית, מיצוי זכויות בקהילה, סיוע משפטי וכיו"ב. "הצלע השלישית", מתארת שלמה, "חשובה לא פחות עבורן, והיא יצירת קהילת אימהות צעירות, תוך חיזוק תחושת שייכות, קיום פגישות זום ומפגשים משפחתיים, ימי העצמה, הפוגה, גיבוש והעשרה".
5 צפייה בגלריה
"עברנו המון טלטלות ומעברים מבית לבית ומעיר לעיר, חיים בשכירות ומנסים להתקיים מעבודות זמניות ומהיד לפה".
(צילום: shutterstock)
"הפכתי לאימא, אימא שהיא ילדה בעצמה"
קתי (23), היא אם יחידנית לבן 7 מדרום הארץ. "גדלתי במשפחה מרובת ילדים, כבת זקונים", היא משתפת. "אימא שלי לא הייתה תפקודית, ובגיל מאוד צעיר אבא שלי כבר לא היה בתמונה - נטש ולא שמר איתנו על שום סוג של קשר. כשהייתי בגן חובה פיזרו אותי ואת כל האחים שלי בפנימיות ברחבי הארץ. בתקופת הפנימייה, כשהייתי נערה מאוד צעירה, כבר ילדתי את הבן שלי והפכתי לאימא, אימא שהיא ילדה בעצמה".
"אחרי הלידה עברתי להתגורר עם הבן שלי במקום מיוחד שמלווה אימהות צעירות, שם הצלחתי להשלים לימודי בסיס של 12 שנות לימוד. אחרי תקופה שם, עברנו המון טלטלות ומעברים מבית לבית ומעיר לעיר, חיים בשכירות ומנסים להתקיים מעבודות זמניות ומהיד לפה".
בגלל המצב שלי כאימא חד-הורית, אני יכולה לעבוד רק במשרה שתשתלב לי עם האימהות לילד קטן שצריך אותי. קרובת משפחה המליצה לי לפנות לעמותת 'ילדים בסיכוי', והיום הם משפחה בשבילי. הם מלווים אותי בתוכנית 'אימא קדימה' ועוזרים לי להתנהל בחיי היומיום, תומכים בי איפה שאפשר גם כלכלית ובעיקר נותנים לי אוזן קשבת".
"אני מקווה שאצליח לצאת ממעגל העוני. זה חלום שלי. אני לא רוצה להיאבק כל החיים, מגיע לי לפתוח דף חדש ולחיות אחרת, וגם לתת לבן שלי מה שאני לא קיבלתי", מסבירה קתי.
קתי לקחה חלק בפגישת ההיכרות של האימהות חברות תוכנית "אימא קדימה" ומדריכת ההורים אטיה. במפגש השתתפו אימהות צעירות שגדלו כולן במציאות קשה. הפגישה עסקה בהקניית הרגלי שינה לתינוקות, פעוטות וילדים קטנים, וכללה טיפים כמו "שימו חולצה משומשת שלכן, שלא עברה כביסה, במיטת התינוק, כדי שיריח ריח של אימא גם בלילה, זה מאוד מרגיע ילדים".
רבות מהאימהות שהשתתפו במפגש לא הריחו ריח כזה בעצמן, מעולם. הבנות העלו שאלות שונות על התעוררות לילית עם חלומות רעים, לינה בנפרד מהילד ועוד סוגיות שמעסיקות כל אימא, ואותן אפילו טיפה יותר.
5 צפייה בגלריה
"למודל האימהי והמשפחתי בילדות יש חשיבות מכרעת לאימהות בריאה בבגרות, ותמיכה סביבתית-משפחתית חשובה אף היא לאורך כל הדרך"
(צילום: shutterstock)
"למודל האימהי והמשפחתי בילדות יש חשיבות מכרעת לאימהות בריאה בבגרות, ותמיכה סביבתית-משפחתית חשובה אף היא לאורך כל הדרך", מסבירה אטייה.
"הדרכה הורית עדיין נחשבת לפריבילגיה עבור רבים, בדומה לתחומים אחרים של סיוע מקצועי או רגשי. בנוסף לחסמים שעומדים בפני כל אימא צעירה בבואה לחפש מידע ועזרה, בקרב האימהות החברות בעמותה הקושי והמורכבות מועצמים, וקיים גם אלמנט של בושה ופקפוק ביכולות האישיות כאם. דווקא עבורן חשוב להנגיש את הידע, ממש כמו מוצר צריכה בסיסי, ולטעת בהן ביטחון ביכולות שלהן לייצר עבור דור ההמשך מציאות אחרת", מפרטת אטיה.
"אנחנו מנסות לתת לאימהות הצעירות ארגז כלים של העצמה אישית ונשית, באופן שיאפשר להן להיות האימהות שהן רוצות ומקוות להיות עבור ילדיהן, ולעצור את ההעברה הבין-דורית של קושי ומצוקה", מסכמת שלמה.
