משבר הקורונה הוא אחת התקופות הקשות ביותר עבור תלמידי ותלמידות ישראל, ברמה הרגשית והחברתית. דו"ח של עמותת על"ם לנוער בסיכון דיווח על אחוזי חרדה ודיכאון הגבוהים פי 3 לפחות בשנת הקורונה ביחס לשנה הקודמת, על עלייה של פי 1.5 במקרים של ניסיונות לפגיעה עצמית, פי 2 במקרים של הפרעות אכילה, וכן עלייה משמעותית בשימוש בחומרים ממכרים.
דו"ח של עמותת ער"ן מספר על עלייה של 30% בפניות לעזרה בקרב מתבגרים, רובם על רקע של חוויית בדידות וחרדה. 20% מהפניות הוגדרו כ"מצוקה נפשית קשה".
חיזוק המיומנויות הרגשיות-חברתיות
אך מי מטפל באותם מקרים של מצוקה נפשית קשה? מערכת בריאות הנפש אינה מסוגלת לספק את המענה הנדרש, לא מבחינת ההיקף ולא מבחינת מהירות התגובה. נער בדיכאון לא יכול להמתין חצי שנה לטיפול. הורים לילדה שמתמודדת עם בדידות קשה לא יכולים לחכות שנה עד לקבלת הדרכה כיצד לסייע לבתם. משפחות המשתייכות למעמד סוציו-אקונומי גבוה מעניקות לילדים סיוע פסיכולוגי פרטי, אך האם זוהי האפליה שאנו מעוניינים לעודד?
3 צפייה בגלריה
"דו"ח של עמותת ער"ן מספר על עלייה של 30% בפניות לעזרה בקרב מתבגרים, רובם על רקע של חוויית בדידות וחרדה".
(צילום: shutterstock)
איך ניתן לצמצם את הפערים שהולכים וגדלים, ולהעניק סיוע נפשי לכל הילדות והילדים במסגרת מערכת החינוך הרגילה? ראשית, יש להתמקד בחיזוק המיומנויות הרגשיות-חברתיות של המבוגרים והמורים עצמם. יש לטפח סביבה בטוחה עבור צוותי החינוך (שעברו גם הם תקופה קשה ביותר), לאפשר להם לקבל תמיכה והדרכה לאורך זמן ולחזק את תחושת השייכות לבית הספר. המחקר מראה שכאשר עושים זאת, חלה עלייה מובהקת ברווחה האישית של הצוותים ובתחושת המסוגלות, לצד ירידה משמעותית בשחיקה ובנשירה מהמקצוע.
במקביל, יש להפעיל תוכניות להקניה ולטיפוח מיומנויות רגשיות-חברתיות בקרב הילדים והילדות. אולם לא מספיק לצמצם את העבודה לשעה בשבוע. יש לבנות תוכנית עבודה המתבצעת לאורך כל שנת הלימודים ומשולבת בכל תהליכי ההוראה, הלמידה, ההערכה, הסדירויות והנהלים של בית הספר. גם למשפחה ולקהילה תפקיד מרכזי בתהליך. חשוב לעודד ולטפח תקשורת כנה וקבועה בין הגן ובית הספר ובין ההורים והמשפחה, ולבסס שיח שבו כולם מרגישים שרואים ושומעים אותם, ומתקיים מרחב פתוח למגוון דעות, ערכים ותרבויות.
איך מתמודדים עם מציאות לא צפויה?
הקורונה היא לא רק טראומה, היא גם מראה לעתיד או למעשה, כבר להווה. הדור הצעיר נדרש להתמודד עם מציאות לא צפויה שמשתנה בקצב מסחרר. מצב כזה מעורר חרדה ומתח. הקניה וטיפוח של מיומנויות וכלים מתאימים שיבנו את החוסן האישי, המשפחתי והחברתי, הם צו השעה. לא מדובר בפתרון מהיר אלא בהזדמנות לשינוי מעמיק ולהרחבה והתאמה של מערכת החינוך, כך שתספק מענה לצרכים האמיתיים של הילדות והילדים.
3 צפייה בגלריה
"הקניה וטיפוח של מיומנויות וכלים מתאימים שיבנו את החוסן האישי, המשפחתי והחברתי, הם צו השעה".
(צילום: shutterstock)
חושבים שאין סיכוי שהדבר יצליח ושאין לכך תקציבים? תחשבו שוב. כך למשל צוותי חינוך בכל הארץ עוברים הכשרה מטעם מומחים מהמרכז לקידום למידה רגשית-חברתית, להטמעה שיטתית של למידה רגשית-חברתית המותאמת לגיל ולתרבות. המחקרים המלווים מעידים על ירידה מובהקת בסימפטומים של דיכאון, חרדה ובעיות התנהגות, לצד עלייה בהישגים לימודיים, התנהגות פרו-חברתית ותחושת שייכות לבית הספר.
במקביל, עשרות בתי ספר בארץ כבר יזמו והוציאו לפועל פרויקטים לשיקום רגשי וחברתי של התלמידים. בתל-אביב יפו מפתחים יעדים ללמידה רגשית-חברתית מלידה עד גיל 18, שיהוו מצפן מבוסס מחקר לעשייה החינוכית. זה מה שקורה כאשר צוותים חינוכיים, עמותות, קרנות, רשויות מקומיות, הורים ואנשים שפשוט אכפת להם מחליטים לעשות מעשה ולא לחכות לישועה מלמעלה.
מה מתאים לעשות בקהילה שלכם?
האם מיזמים כאלו מתקיימים בבתי הספר שבהם אתם מלמדים או לומדים ילדיכם? אם לא, יש לכם יכולת לפעול בנושא. פנו להנהלת בית הספר, היפגשו וחשבו יחד מה מתאים לעשות בקהילה שלכם. כל המיזמים הקיימים נולדו כתוצאה מיוזמה של אדם אחד או צוות אחד שהעזו לחשוב בגדול.
השטח כבר רותח. רבים כבר הבינו שאם לא נתעורר, הנזקים הרגשיים והחברתיים של תקופה ארוכה ללא אינטראקציות חברתיות מאחורי מסכים, בשילוב אי-ודאות קיומית וחרדות בריאותיות, עלולים להסתמן כבלתי הפיכים, וללוות את הדור הצעיר כל החיים.
3 צפייה בגלריה
"משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר חייבים להעמיד את הפן הרגשי והחברתי בראש סדר העדיפויות".
(צילום: shutterstock)
משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר חייבים להעמיד את הפן הרגשי והחברתי בראש סדר העדיפויות. לא רק בדיבורים אלא במעשים – לדאוג לרווחת הצוותים החינוכיים, לספק הכשרה מתאימה, להרבות בשיחות אישיות בין צוותי החינוך לתלמידים, לטפח את המיומנויות החברתיות והרגשיות באמצעות עבודה בקבוצות קטנות, פעילויות גיבוש חוץ כיתתיות, ושאר פעילויות המחזקות את תחושת השייכות לבית הספר. במקביל, יש לעודד למידה מתוך סקרנות ועניין פנימי, ולבצע תהליכי הערכה מעמיקים שתומכים ומחזקים את תחושת המסוגלות האישית.
כבר מהיום, יש להיערך לשנת הלימודים הבאה, שבה ילדינו יהיו זקוקים יותר מהכול לשיח אופטימי ומרגיע, לאתגרים חיוביים ולמנות גדושות של אמפתיה, הכלה ואהבה. אם נמשיך להתמקד רק בהישגים הלימודיים במקום בצרכים הרגשיים והחברתיים, הטראומה שחוו ילדינו בשנה האחרונה תחזור על עצמה.
- הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות מכריזה על "מיזם זום אאוט": קול קורא לקהל הרחב, צוותים חינוכיים, הורים או תלמידים, המעוניינים להציע פרויקטים ופעילויות שיסייעו לתלמידים מבחינה חברתית ורגשית בשנת הלימודים הקרובה. היוזמות יועברו לבחינה של ועדה מיוחדת, והיזמים שהפרויקטים שלהם יתקבלו, יזכו ליישמם בשנת הלימודים הקרובה בבתי ספר במימון כספי של הקרן, תוך קבלת עזרה בהוצאתם לפועל.
- ד"ר דפנה קופלמן רובין היא ראש מרכז SEL.IL לקידום למידה רגשית-חברתית, וחברת הוועדה המייעצת של מיזם Zoom Out Challenge, לפיתוח חברתי-רגשי לתלמידי כיתות ה'-י' מבית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.
