כמעט שנה שמשרתי ומשרתות המילואים מתייצבים פעם אחר פעם לשירות מילואים, והסוף לא נראה באופק. בין צו מילואים אחד למשנהו, הם נחשפים לשיח הקשה ולמחלוקות הבלתי מתפשרות בתוך העם.
"קרן משפחת רודרמן" ותנועת "פנימה" ערכו סקר מיוחד בקרב 1,000 משרתי מילואים, גברים ונשים, רווקים ובעלי משפחות, בתפקידים קרביים או עורפיים, ששירתו בין 21 ליותר מ-150 ימי מילואים ב-11 החודשים האחרונים.
מטרת הסקר, שנערך על ידי מכון "דיאלוג", היא לבדוק את הקשיים איתם מתמודדים משרתי ומשרתות המילואים במלחמה הנוכחית; את ההבדלים בין האחדות בעורף לחזית, הנושאים שעליהם אין ויכוח במילואים אבל יש מחלוקות באזרחות, ועל המוטיבציה להמשיך לשרת על רקע הקיטוב ההולך וגובר בעם.
89% סבורים שהאחדות בעם הכרחית לניצחון במלחמה
לפי תוצאות הסקר, תחושת האחדות בקרב המשרתים היא כמעט מוחלטת ו-91% מרגישים בה. 89% סבורים שהאחדות בעם הכרחית לניצחון המלחמה, ו-58% ממשתתפי הסקר ענו כי תחושת הפילוג בעם פוגעת במוטיבציה להמשיך ולשרת במילואים.
שני שלישים מהנסקרים (66%) סברו שהמנהיגות הפוליטית לא פועלת לטובת אחדות בעם, ו-83% הצביעו על פער בין תחושת האחדות במילואים לתחושת האחדות בעורף. מה גורם לפער הזה לדעת משתתפי הסקר? במקום הראשון (22%) ניצבת השפעת הממשלה והפוליטיקה, אחריה (18%) - פילוג בקרב האזרחים, 16% מניחים כי הפער נובע מכך שבמילואים, בשונה מהאזרחות, יש משימה משותפת למשרתים שמאחדת ביניהם, ורק 14% הצביעו על השפעת התקשורת כגורם לפער.
משרתי המילואים נשאלו גם מי הגורם המרכזי שיוצר פילוג בעם: 42% הצביעו על הממשלה ועל הפוליטיקאים, חמישית מהם סבורים כי התקשורת אשמה בכך, 11% מאשימים רק את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונתון זהה הניח כי מחנה השמאל הוא הגורם המרכזי לפילוג.
הפילוג המדאיג גורם לחלק מהעם לפעול למען אחדות, או לפחות לנסות. כשליש (32%) מהמשרתים סבורים כי מי שפועל ליצירת אחדות בעם הם האזרחים עצמם, 12% הצביעו על צה"ל כגורם מאחד; נתון זהה ניתן גם לארגונים ולעמותות ו-15% חושבים שאף אחד לא פועל כדי לאחות את הקרע בינינו.
בהמשך הסקר נשאלו המשרתים מה הוא הנושא שיש עליו מחלוקת בעם, אבל לא בקרב משרתי המילואים? במקום הראשון (20%) נבחר נושא החזרת החטופים; חמישית מהמשרתים סבורים שאין בקרבם מחלוקת בנושא, במקום השני נמצא גיוס חרדים (16%) ובמקום השלישי (11%) הפסקת או המשך הלחימה.
רק 39% מרגישים שהמדינה תומכת בהם
77% מהנשאלים אמרו שהם זוכים לתמיכה מצד העם בזמן שהם בשירות המילואים. אולם קרוב למחציתם (45%), מרגישים שכיום הם זוכים לפחות תמיכה - בהשוואה לתחילת המלחמה. בנוסף, רק 39% מהם מעידים שהם זוכים לתמיכה מצד רשויות המדינה בזמן שירות המילואים.
השירות במילואים גובה מחירים יקרים וקשיים מנטליים בקרב המשרתים. הקושי העיקרי עליו הצביעו 43% מהנשאלים הוא הריחוק מהמשפחה ומהילדים. בקרב משרתי מילואים עם יותר משלושה ילדים - הנתון גדל ל- 57%. 17% מהמילואימניקים סבורים שהקושי העיקרי שלהם בשירות, נובע כתוצאה מתחושת התסכול שהם חשים נוכח הפילוג בעם. 16% הצביעו על קושי כלכלי ורק 10% על קושי תעסוקתי.
הקשיים של המשרתים הביא אותם לשקול להפסיק לשרת. כך העידו 61% מהנשאלים. 26% שקלו להפסיק את השירות מספר פעמים, ובקרב מילואימניקים פרודים/גרושים - הנתון עומד על 36%.
הסיבות למחשבות על הפסקת שירות המילואים מגוונות. 30% הצביעו על המרחק מהמשפחה. בקרב משרתי מילואים עם ילדים - הנתון עומד על 42%. 28% דיווחו על תחושת שחיקה. בקרב משרתי מילואים רווקים - הנתון עומד על 44%. 15% מהנשאלים השיבו שהסיבה היא דווקא קושי כלכלי, ו-10% בגלל תסכול מתחושת הפילוג בעם. בקרב משרתים עם יותר משלושה ילדים - הנתון עומד על 16%.
"אחדות בעם היא המנוע שמחזק את הלוחמים"
"תוצאות הסקר דורשות מאיתנו כחברה חשבון נפש עמוק", אומר שי פירון, נשיא תנועת "פנימה". "במקום בו משרתי מילואים מוצאים את המשותף ויודעים לשים את המחלוקות בצד למען ביטחון המדינה ולמען המולדת, אנחנו בעורף לא הצלחנו למצוא את הדרך להתווכח בלי לשנוא.
"האחדות בעם היא המנוע המעניק כוח למשרתים להמשיך ולהילחם למען המדינה, לשמור עלינו ולשלם מחירים אישיים, כלכליים ונפשיים כבדים", מוסיף פירון, "נכון שנלמד מרוח המשרתים, גדלות הנפש והמסירות שהם מפגינים למען המדינה - ונלמד לעשות זאת גם בינינו, ביומיום. אם לא למעננו, לפחות למענם".
שי פירון. "נדרש מאיתנו כחברה חשבון נפש עמוק"צילום: ריאן פרויסשירה רודרמן, מנכ"לית "קרן משפחת רודרמן", שאחרי 7 באוקטובר הקימה את יוזמת "ברית הארגונים" - קואליציה של עשרות ארגוני שטח חברתיים, שמטרתה חיזוק הרוח והתקווה בחברה הישראלית - אומרת כי, "תחושת האחדות והחוסן בקרב משרתי המילואים משקפת את הערכים העמוקים שמחזיקים את החברה הישראלית ברגעי האמת.
"המילואימניקים מראים לנו שהאחדות היא הכוח האמיתי שמניע את העם לניצחון. אך יחד עם זאת, הפער ההולך ומתרחב בין החזית לעורף - מדגיש את הצורך הדחוף שלנו לפעול כקולקטיב מלוכד", היא מוסיפה, "עלינו להבטיח שהרוח החזקה הזו תחלחל גם לעורף, כדי שנוכל לשמור על חוסננו הלאומי, לא רק בשדה הקרב אלא גם כחברה מאוחדת ואיתנה".
