בעוד הודו שועטת אל עתיד של מעצמת-על ומתפתחת בקצב מסחרר, הן באוכלוסייתה (רק השבוע דווח כי הודו עקפה לראשונה את סין והפכה למאוכלסת בעולם) והן בכלכלתה - הישראלים שכה אוהבים אותה כיעד לטיולים, תומכים בה לא רק באמצעות התיירות. אחד הישראלים האלה הוא מייקי גינגולד, שהקים שם את AirJaldi, חברה לתשתיות תקשורת, שמתמחה בהבאת האינטרנט אל הפינות המרוחקות והנידחות ביותר של הודו.
גינגולד הוא יזם ישראלי שנולד וגדל בקיבוץ כיסופים, שהוריו היו ממייסדיו. אביו, ד״ר יהודה פז ז״ל, היה מומחה עולמי לקואופרציה ויו״ר מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח. גינגולד עצמו שירת כלוחם ביחידה מובחרת, ולאחר הצבא הצטרף לעמותת ידידי טיבט ישראל, במסגרתה עבד עם הקהילה הטיבטית הגולה. במסעותיו להודו הוא פגש את צ'וקי, אישתו הטיבטית, וב-2003 העביר בעקבותיה את מרכז חייו אל הכפר מקלוד גאנג׳, ליד דרמסאלה. ב-2007 הוא הקים ביחד עם יהל בן דוד ומשקיעים נוספים את חברת Airjaldi, ומאז הוא עוסק בפיתוח קישוריות וחינוך, כדי לחבר את האנשים באזורים הכי כפריים ומרוחקים של הודו לאינטרנט, ולאפשר להם את הכוחות של עידן המידע.
לאינטרנט יש כוח למחוק את המרחקים הכמעט אינסופיים של תת היבשת ההודית, ולחבר לבבות. הייחוד של החברה שהקימו גינגולד ושותפיו נובע מפעילותה באיזורים הכפריים. ״אם היית במנאלי, יכול מאוד להיות שהשתמשת באינטרנט שלנו״, הוא אומר. ״בדרמסאלה-דרמקוט אנחנו אחראים על הרבה מהאינטרנט, גם ברישיקש, קלימפו, ודרג׳לינג. אם תסע לסיקים, יש שם רשת שלנו, ובקרוב גם בארונצ'אל פרדש. אם אני מנכה את כל המכפלות, הרשת שלנו מגיעה אל 200 אלף משתמשים״.
בשביל הציבור ההודי, שחי בכפרים המרוחקים, בחבלי ארץ הרריים ובלתי נגישים כמעט, השירות של AirJaldi, משנה את חוקי המשחק. פאסאנג טסרינג, מנהל בית הספר הגבוה ללימודים טיבטיים ואחד הלקוחות הראשונים של החברה של גינגולד סיפר לנו: ״אנחנו בצפון הודו, במדינת הימאצ'ל פראדש, שעה נסיעה מדרמסלה. המיקום של בית הספר שלנו מרוחק למדי, ומבחינת המדינה, אנחנו שוכנים ממש על הגבול בין שני מחוזות. בגלל זה החיבור שלנו לאינטרנט היה גרוע מאוד, ורק ספק אחד פעל באזור שלנו. כשסוף סוף היינו מצליחים להתחבר, החיבור היה איטי ומתסכל מאוד. איש צוות בבית הספר שלנו עבר לעבוד ב-AirJaldi וסיפר לי על החברה החדשה הזו. בזכותו התחברנו לשירות החדש, כי היינו חייבים חיבור תקין לאינטרנט. לשמחתי, החיבור של AirJaldi הוא היציב ביותר שהיה לנו, במחיר מעולה".
לעלות להר ולחכות לקליטה כדי להשתתף בשיעור
חיבור בית הספר לאינטרנט אפשר לתלמידיו גישה לחומר לימוד, ולראשונה גם נגישות לתרבות הפופולרית הגלובלית. ״אנחנו מועשרים בזכות החיבור שלנו לרשת. בעזרת האינטרנט התלמידים שלנו יכולים להיות חלק ממה שקורה בעולם", מסביר טסרינג. ״אני לא יודע אם יוטיוב והרשתות החברתיות זה עניין רע או טוב, אבל אני שמח שיש להם את הבחירה אם להשתתף במה שקורה בזמן שלהם״.
״אני חושב שאינטרנט בימינו הוא צורך בסיסי״, אומר טסרינג. ״הסלוגן של ראש הממשלה שלנו, נרנדרה מודי, הוא ׳לעשות דיגיטציה להודו׳, אבל בשטח, החיבור לא קיים. רוב האוכלוסייה של הודו נמצאת באזורים הכפריים, שם אין חיבור לאינטרנט, ולפעמים גם אין חיבור לחשמל. אפילו אצלנו, כאן, החיבור לחשמל אינו יציב״.
אחת הסטודנטיות בבית הספר, פמה טומה, נזירה בת 25 מאזור ספיטי-וקינור, חלקה איתנו את האתגרים שלה עם חוסר הקישוריות בהודו: ״בבית הספר יש לי גישה לאינטרנט אבל בתקופת הקורונה, למדנו מרחוק ואני מאזור כינור, בחגורת ההימלאיה, ובכפר שלי אין אינטרנט. בשביל גישה לאינטרנט אני צריכה לעלות על הר גבוה, ולנסות להשיג קליטה כדי שאוכל להצטרף לשיעורים המקוונים שלי״.
״הרבה אנשים לא יודעים שהם יכולים לשאול שאלה, ובאמת לקבל עליה תשובה. רבים לא יודעים בכלל איך לשאול. בשביל משתמשים רבים, האינטרנט הוא רק פייסבוק. אנחנו רוצים לעזור להם לגלות איך לשאול שאלות שיעשירו אותם כלכלית ותרבותית. כמו, למשל, ׳איזה אוכל פופולרי באזור שאני מבשל בו?׳״
בארץ, מצב של חוסר גישה לאינטרנט מכל מכשיר, בכל מקום, הוא מוזר, שלא לומר לא סביר. בהודו, 870 מיליון מתוך 1.4 מיליארד התושבים מחוברים לאינטרנט רק דרך הסלולר, ורק מספר משוער של כ-30 מיליון הודים מחוברים גם לאינטרנט ביתי, ולא רק דרך המכשיר הסלולרי. ״את העבודה הכבדה לא עושים בסלולרי״, אומר גינגולד. ״מכשיר סלולרי הוא נהדר, פריצת דרך עצומה שחיברה אנשים כמו שמעולם לא התאפשר לפני כן, אבל יש לו מגבלות. כדי לכתוב, לעשות חשבונאות, ליצור תוכן וללמוד - צריך מחשב וחיבור ביתי. לכן, אם אנחנו אומרים שיש רק 30 מיליון איש שמחוברים לאינטרנט ביתי, זו האינדיקציה שלנו למספר האנשים שמשתמשים באינטרנט באופן משמעותי״.
"מהפלאפון אני בעיקר גולש באינטרנט, אבל כשאני עובד אני מעדיף להשתמש במחשב. עכשיו, בזכות AirJaldi אנחנו יכולים סוף סוף להשתמש במחשבים״, מסביר טסרינג מבית הספר הגבוה ללימודים טיבטיים והזמין אותנו לראות את חדר המחשבים החדשים בספריית בית הספר, שהקמתו התאפשרה בזכות החיבור של AirJaldi.
האוריינות הטכנולוגית בהודו נמוכה בהרבה מבישראל. גינגולד יודע לספר כי גם כאשר יש לאנשים חיבור תקין וזמין לרשת, לא תמיד הם יודעים מה אפשר לעשות איתו. בעיניו, ״משתמש משמעותי״ חותר להעשיר את עצמו, בכל היבט, בעזרת האינטרנט. על כן, לצד הפעילות הטכנית של חיבור לתשתיות, גינגולד מפעיל גם תוכניות חינוך, שנועדו להעמיק את הידע של משתמשי הרשת שלו, ולהרחיב את המיומנויות שלהם בהשגת מידע ועיבודו לצרכיהם. ״הרבה אנשים לא יודעים שהם יכולים לשאול שאלה, ובאמת לקבל עליה תשובה. רבים לא יודעים בכלל איך לשאול״, הוא מסביר. ״בשביל משתמשים רבים, האינטרנט הוא רק פייסבוק. אנחנו רוצים לעזור להם לגלות איך לשאול שאלות שיעשירו אותם כלכלית ותרבותית. כמו, למשל, ׳איזה אוכל פופולרי באזור שאני מבשל בו?׳״.
״ביקרנו בשבוע שעבר אישה שהתגרשה מבעלה ומגדלת שתי ילדות לבד, במשכורת של 7000 רופי לחודש (בערך 300 שקל). גם כאן זה נחשב מעט מאוד כסף. על אף זאת, הילדות שלה לומדות אונליין לתואר אקדמי - הגדולה לתואר כאחות סיעודית והקטנה לתואר בהיסטוריה. מה החלק שלי בזה? אני בסך הכל ספק התשתיות"
"אנחנו נותנים רק את תנאי ההתחלה"
החיבור של AirJaldi מאפשר למשתמשים שפיתחו מיומנויות ואוריינות דיגיטלית שינוי גדול בסיכויי ההצלחה המקצועית שלהם, והיכולת לחפש ולמצוא אפיקים להגשמה עצמית. ״ביקרנו בשבוע שעבר אישה, שהתגרשה מבעלה ומגדלת את שתי הילדות שלה לבד, במשכורת של 7000 רופי לחודש (בערך 300 שקל, ש"ל)", מספר גינגולד. "גם כאן זה נחשב מעט מאוד כסף. על אף זאת, הילדות שלה לומדות אונליין לתואר אקדמי - הגדולה לתואר כאחות סיעודית והקטנה לתואר בהיסטוריה. מה החלק שלי בזה? אני בסך הכל ספק התשתיות, השרברב. הבאתי מים עד לבית, והן עשו קפה נהדר. AirJaldi מספקת רק את התנאים. העובדה שאנחנו נותנים לאנשים קישוריות אינטרנטית משנה את תנאי ההתחלה שלהם. היא אמנם מספקת להם תנאים הכרחיים, אך הם בלתי מספיקים להתקדמות. משום כך, העובדה שאנחנו נותנים לחלק מהמשתמשים שלנו את ההכשרה הטכנית, הקישוריות הדיגיטלית והתמיכה תוך כדי, מקדמת אותם מאוד״.
גינגולד חי בהודו כבר 19 שנה, ובחמש השנים שקדמו להן ביקר שם עד ארבע פעמים בשנה. הוא וצ'וקי מגדלים ביחד את שני ילדיהם, הבכור נולד בארה"ב והשני בישראל. ״כשאני מתבונן בילדים שלי, בטח שאני מתגעגע לארץ״, הוא אומר. ״אני משתמש הרבה במילה ׳שורשים׳, כי לכולנו ולכל דבר יש שורש. זה לא משנה כמה שנים אני בחוץ לארץ - נולדתי ישראלי ואמות ישראלי. המשמעות של זה היא שאני מאוד ענייני ותכליתי. לפעמים זה נתפס כגסות רוח. אני תמיד מביט קדימה וחושב מה הלאה, כי אסור לשקוט על השמרים".
עוד ישראלים שמפיצים טוב בעולם:
- נבחרת הישראלים הטובים של 2021
- נבחרת הישראלים הטובים של 2022