השבוע (25 בפברואר) הלכה לעולמה ליאורה אביגדורי, ממייסדות עמותת אלו"ט (עמותה הפועלת למען ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם בישראל), ממחלה קשה. בת 79 הייתה במותה.
לאורך השנים, אביגדורי כיהנה בכמה וכמה תפקידים בכירים בעמותה: היא מונתה לנשיאת אלו"ט לאחר מותה של לאה רבין ז"ל, שכיהנה בתפקיד זה מתחילת דרכה של העמותה. במקביל, אביגדורי הייתה חברה במועצה הציבורית של העמותה, וכן שימשה כנציגת הציבור בהנהלת הקהילה שלה.
2 צפייה בגלריה
ליאורה אביגדורי
ליאורה אביגדורי
אביגדורי. החליטה לצמוח מתוך הטרגדיה האישית
(צילום: עמותת אלו"ט)

הטרגדיה שהרעידה את ישראל

בשנת 1974 התאגדו כמה הורים לילדים אוטיסטים בגילאי 7-5, שהבינו שאשפוז במחלקות סגורות - כפי שהיה מקובל בארץ באותם זמנים - הוא לא הפתרון שמתאים לילדיהם. בין חברי הקבוצה הייתה גם אביגדורי, שבנה הבכור עופר היה על הרצף.
תוך זמן קצר חברי הקבוצה הצליחו להקים את עמותת אלו"ט, ולראשונה בארץ פעלה עמותה שמטרתה לסייע לילדים על הרצף ולבני משפחותיהם. בשלב זה, פנו ההורים ללאה רבין ז"ל שתעמוד בראש העמותה ותעזור להם, דרך חוקרים מהעולם, להבין טוב יותר מהו אוטיזם ואיך אפשר לטפל ולקדם ילדים על הרצף האוטיסטי.
הטרגדיה הנוראה של אביגדורי התרחשה שש שנים לאחר הקמת אלו"ט, ב-25 בינואר 1980, כשאביה, יוסף בראניצקי, לקח את בנה עופר, שהיה אז בן 11, לטיול בכרמל - שם הוא ירה בו והתאבד. באחד מהריאיונות שהתקיימו עמה, אביגדורי אמרה כי אביה ביצע את המעשה המחריד מתוך מצוקה גדולה וחרדה לגבי עתידו של הנכד, אליו היה קשור במיוחד.
המקרה המטלטל הרעיד את המדינה, והעלה למודעות את נושא האוטיזם. אביגדורי מצידה בחרה לצמוח מתוך הטרגדיה, ולפעול למען כל הילדים האוטיסטים ובני משפחותיהם. מטרה שהפכה למפעל חייה על אף שבנה כבר לא היה בחיים, ואולי דווקא בגלל הטרגדיה שחוותה.
2 צפייה בגלריה
התנדבות במעון יום השיקומי של אלו"ט
התנדבות במעון יום השיקומי של אלו"ט
אחד ל-100 ילדים בישראל מאובחן עם אוטיזם. מעון היום השיקומי של אלו"ט
(צילום: אלו"ט)
היא המשיכה במאבקיה למען ילדים ובוגרים על הרצף, והייתה שותפה להישגים בולטים של העמותה: החלת חוק מעונות יום שיקומיים לילדים על הרצף, שילוב ילדים אוטיסטים בבתי הספר, טיפולים פרא-רפואיים ועוד. בנוסף, הייתה פעילה במאבק לקידום חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות שעבר בכנסת לפני כשנה.
בשנת 1988 אביגדורי סייעה בהקמת ההוסטל הראשון לבוגרים אוטיסטים של העמותה, שהוקם ברמת השרון ונקרא "כפר עופרים" על שמו של בנה. ההוסטל היה הגשמת חלומם של דור המייסדים, שביקשו להקים "קיבוץ" עבור ילדים ובוגרים על הרצף. כיום מתגוררים בו מעל ל-70 בוגרים אוטיסטים, המועסקים במרכז התעסוקה הפועל במקום.
נכון להיום אחד מתוך 88 ילדים בישראל מאובחן עם אוטיזם. בארצות הברית מדברים כבר על אחד מתוך 59 ילדים. אוטיזם הופך משנה לשנה יותר ויותר נפוץ, והדרישה להעניק מענה הולם עבור הילדים, הבוגרים ובני משפחותיהם - הפכה למשימה לא פשוטה. וכך, למרות שאלו"ט מפעילה עשרות מרכזים לילדים אוטיסטים בגיל הרך, מרכזי תמיכה למשפחותיהם ודיור בקהילה לבוגרים אוטיסטים באזורים רבים ברחבי הארץ - ישנו מחסור ונדרש סיוע נוסף.

"המורשת המפוארת תישמר לעולם"

דברי ההספד שהקריא דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט, בהלווייתה של ליאורה:
"ליאורה יקרה, "אני נפרד ממך היום כמנכ"ל אלו"ט בשמן של עשרות אלפי משפחות וילדים, אשר בזכותך זכו וימשיכו לזכות לעוד שנים ארוכות בבית, בטיפול מקצועי, באהבה, בחום ובזכויות.
"כשאומרים את השם ליאורה אביגדורי באלו"ט, כולם יודעים על מי מדברים. כולם מכירים את אומץ הלב, את המוטיבציה, את היכולת לקום מהטרגדיה והאובדן האישי ולגייס אותם למען מטרה של קידום החלשים בחברה, תוך דאגה לכל ילד ולכל משפחה שהילד או הילדה שלה נמצאים על הרצף האוטיסטי.
"מעונות יום שיקומיים, גני תקשורת, בתים לחיים - כל אלו לא היו כשליאורה התחילה את דרכה באלו"ט. היא הייתה חלק מהקמתם, והייתה שותפה למאבקים ולהישגים"
"ליאורה הייתה מדור המייסדים של העמותה. היא החליפה את לאה רבין ז"ל כנשיאת אלו"ט, הייתה ממקימות 'הבית לחיים' (ההוסטל) הראשון של העמותה - 'כפר עופרים' אשר קרוי על שמו של בנה, עופר ז"ל, ומאז לא הפסיקה לפעול בהתנדבות מלאה למען הילדים והבוגרים שעל הרצף האוטיסטי והפכה אותו למפעל חייה.
"מסגרות ושירותים שהיום נראים לנו מובנים מאליהם - מעונות יום שיקומיים, גני תקשורת, בתים לחיים - לא היו כשליאורה התחילה את דרכה באלו"ט. היא הייתה חלק מהקמתם והייתה שותפה למאבקים ולהישגים. תמיד אמרה את דעתה הנחרצת, ותמיד הייתה הראשונה לצאת למאבק.
"גם בשנים האחרונות ליאורה לא הפסיקה לקחת חלק בחיי העמותה, כיהנה כחברת מועצה ציבורית פעילה והייתה השראה עבור כולנו. תמיד ראתה את טובת אלו"ט לנגד עיניה, ופעלה רבות כדי לקדם, לסייע ולאחד.
"ליאורה יקרה - את הלכת מאיתנו, אבל המורשת המפוארת שהשארת אחרייך תישמר לעולם.
"יהי זכרך ברוך!"