בכפר עידוד, הממוקם בלב נתניה, חיים 144 דיירים מגיל 21 ועד גילאי הזקנה, המוגדרים כאנשים עם צרכים מיוחדים בתפקודים גבוהים עם קשיי למידה, קשיי תפקוד, מוגבלות שכלית ועוד. הכפר הוקם לפני כ-25 שנה על ידי קבוצת הורים שחיפשו מקום שייתן מענה לילדיהם, ילדים עם צרכים מיוחדים.
במהלך השנה האחרונה עבדו דיירי כפר עידוד על שירים שבהם הם משתפים בתחושות האישיות שלהם על על הקורונה, הסגר, דימוי היופי הנשי ועוד.
בערב הקראה חגיגי הקריאו הדיירים שירים שכתבו בעצמם ופורסמו במגזין של הכפר בשם "עידוד היצירה". לאחר ערב ההקראה הודפסו הטורים על קאפות ענקיות שפוזרו ברחבי הכפר.
צפו בדויד זיסקינד מקריא את שירו - "מסכות":
שירה כאמצעי להבעת רגשות ומחשבות
שירי זינגר, רכזת תרבות פנאי בכפר עידוד, מספרת: "במהלך השנה, ביצענו בכל שיעור תרגיל אחר, שאיפשר התנסות רחבה הן מבחינת סוגי הכתיבה והן מבחינת הנושאים - למשל, התנסינו בכתיבת שיר, ביקורת וסיפור, כתיבה אישית, כתיבת מכתב ועוד. פיתחנו גם מיומנות הקראה בקול, הקשבה לאחר ותקשורת, דרך שיתוף והקראת הטקסטים בשיעור", מוסיפה זינגר.
7 צפייה בגלריה
אביבה שיאון, עובדת במשתלת כפר עידוד, עם הטור האישי שכתב איציק גביש, דייר העובד במשתלה.
"הכתיבה אפשרה גם התמודדות עם המצב הלא פשוט שהדיירים היו בו בשנה האחרונה, כיוון שדרכה הם ביטאו את רגשותיהם ומחשבותיהם", היא מסבירה.
צפו במיכל אזהרי מקריאה משירה "אישה יפה":
דרכי התבוננות חדשות ודרכי ביטוי יצירתיות
"בתרגילים ניסיתי להציע דרכי התבוננות חדשות, דרכי ביטוי יצירתיות, שיביאו להקלה ופריקת העומסים. שילוב האמצעים האמנותיים בכתיבה (למשל קולאז', או עבודה עם דמות, עבודה עם הדמיון ויכולת ההמצאה) הוביל לטקסטים מפתיעים", מוסיפה זינגר.
צפו ברותי פורמן מקריאה משירה "העבודה שלי":
מעצם השיתוף נוצרה תחושת יחד: כולם חווים את מה שאני מרגיש, וכולנו כאן יחד. הדיירים גם עודדו זה את זה לאחר השיתופים, מה שיצר תחושת קרבה ואחווה", מסכמת זינגר.
