בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
בטקס חגיגי ומרגש במעמד שר החינוך, יואב גלנט, הוכרזו אתמול שש הזוכות בגמר תחרות "המורה של המדינה". הטקס, שנערך בבית "ידיעות אחרונות" ושודר בשידור חי ב-ynet, עמד - כמו כל השנה - בסימן מגפת הקורונה והתפקיד המרכזי שמילאו המורים בהתמודדות עמה.
במהלך הטקס, אותו הנחתה מירי נבו, קיבלו 15 המורים שעלו לגמר תעודות הוקרה מידי תלמידים שנבחרו בהגרלה מתוך כיתותיהם. הראל סקעת שר למורים שני שירים, ובהם השיר "עכשיו", המסתמך על דברים שאמרה המורה שלו בכיתה י"א ושינו, כך סיפר, את חייו. בני משפחותיהם הנרגשים, שהמתינו להם לא הרחק בחדר המשפחות, זכו לראות את המפגש שלהם עם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שאירח אותם בשבוע שעבר בבית הנשיא בירושלים.
תחרות "המורה של המדינה", מיזם משותף ל"ידיעות אחרונות", ynet, מפעל הפיס, הסתדרות המורים ובנק מסד, יצאה לדרך לראשונה בשנת 2009 ומתקיימת זו הפעם ה-12. יותר מ-5,000 המלצות שנכתבו על ידי תלמידים, הורים, בני משפחה ועמיתים לעבודה זרמו השנה אל המערכת ואחרי תהליך מיון ארוך ומוקפד עלו 15 מורים ומורות לגמר. ועדה ציבורית, שהורכבה מאישים בכירים בתחומי החינוך, החברה והכלכלה, ראיינה אותם ובחרה מתוכם את שש הזוכות: מעיין כהן, מחנכת ורכזת מתמטיקה בבית הספר גיל רבין בשדרות, סיגלית דדון, מחנכת כיתת אתגר ומורה למתמטיקה בבית ירח - בית החינוך המשותף של דגניה ועמק הירדן, נווית יהושע, מורה ומחנכת כיתת אתגר באולפנת נחלה דרכא אלעד, עליא ואדי קדאח, מחנכת ומורה לערבית בתיכון גולדווטר באילת וסיגל שאול, מחנכת ומורה למתמטיקה ולשפה בחופי הגליל בגשר הזיו. עינב הלוי, מחנכת בבית חינוך רון-אנתרופוסופי בפתח-תקווה, זכתה במסלול המורה המבטיח - פרס יוזמת מפעל הפיס, שהושק לפני שנתיים, ומיועד למורה הנמצא/ת בראשית הדרך.
יהושע לא יכולה הייתה להגיע לטקס מאחר ותרמה השבוע כליה באופן אלטרואיסטי והיא עדיין מאושפזת בבית החולים. הוריה, נירה ונחום חן, הגיעו לטקס והאם קיבלה בהתרגשות את הפרס בשמה.
"פגשתי במהלך השנה האחרונה אלפי מורים ומורות ונחשפתי למחויבות ולרצון הכביר שלהם", אמר שר החינוך בטקס. "ראיתי גם את האהבה והחיבוק של התלמידים. מערכת החינוך עומדת במרכז ההוויה הישראלית. הוכחתם אהבה, מחויבות ונתינה. השנה החולפת הייתה מאתגרת במיוחד. ההתמודדות עם הקורונה דרשה יצירתיות וגמישות, אלתור ויוזמה".
גלנט גילה שמשרד החינוך יאפשר מעתה למידה מרחוק יום בשבוע. "מסתבר שרבע מהתלמידים לומדים טוב יותר מרחוק", אמר, וחתם את נאומו במסר חשוב: "לאור המאורעות האחרונים במדינה, חשוב לחנך לקבלת האחר ולכבד את החוק. זאת המדינה של כולם. אפשר לאחוז בדעות שונות, אבל לא לקחת את החוק בידיים".
גם יפה בן-דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, התייחסה בנאומה ללימודים בימי הסגרים: "בשנה האחרונה חשנו כולנו את תרומתם וחשיבותם הקריטית של המורים לחברה הישראלית. נאלצנו להתמודד עם שני משברים קשים, הראשון ארוך ומשונה שבו כולנו שהינו בבית, ניסינו לג'נגל בין חיי המשפחה, לעבודה ולילדים והשני, משבר קצר אבל כואב של לחימה בחזית הדרומית. בשני המקרים עובדי ההוראה היוו דמות של מבוגר משמעותי, נוכח ויציב שנמצא, גם אם מעבר למסך או לקו הטלפון, מתעניין, שואל, מייעץ ובעיקר תומך רגשית. אסור לנו לזלזל בחשיבות של עובדי ההוראה ועל כולנו מוטלת האחריות לשמר אותם, לשפר את מעמדם ותנאי עבודתם ולפעול להכרה מלאה בחשיבותם".
בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס, העיד שנחשף באופן אישי לקושי של הלימודים בזום, בזכות ילדיו. "המורים היו צריכים להמציא את עצמם מחדש ולהיות מעניינים כל הזמן. מפעל הפיס רואה בתמיכה בחינוך ערך חשוב. זה חלק מהתפקיד שלנו".
עורך "ידיעות אחרונות", נטע ליבנה, אמר בטקס: "המפעל המדהים הזה, שכולכם כאן לוקחים חלק ברגע השיא שלו, הוא כבר בן 12 שנים. מסורת של ממש. אנחנו ב'ידיעות אחרונות' ובynet מאמינים בכל לבנו בחשיבות ההשקעה בחינוך, בתפקידה של ההוראה ובהעצמת מעמד המורות והמורים".
כל 15 המורות והמורים שהגיעו לשלב הגמר קיבלו תעודת הערכה ומחשב נייד מתנת בנק מסד. גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד המלווה את התחרות מראשיתה, אמר: "המורים בישראל הוכיחו לכולנו שהם הסקטור המוביל בישראל, שמסתגלים לכל מצב ומעניקים לילדים שלנו יציבות גם בתקופות של אי ודאות".
המורות הזוכות תצאנה במהלך השנה הקרובה למסע אל לב החברה הישראלית ומפעלי החינוך הייחודיים שלה, מתנת תלמ"א - תוכנית לאומית למצוינות באנגלית. כמו כן, כל אחת מהזוכות קיבלה מלגה בסך 15 אלף שקל, מתנת מפעל הפיס, אותה תתרום תתרום למען מטרה חברתית הקרובה לליבה.
את הטקס הנחתה מירי נבו והתוכנית האמנותית כללה הופעה של הראל סקעת, ששר את שירו "עכשיו" את האירוע פתחה להקת הסתדרות המורים.
הכירו את הזוכות בתואר "המורה של המדינה" לשנת 2021:
סיגלית דדון, מחנכת כיתת אתגר ומורה למתמטיקה, בית ירח - בית החינוך המשותף דגניה ועמק הירדן
כבר בגיל צעיר בחרה סיגלית דדון מטבריה להתנדב ולסייע לנוער בסיכון ולמשפחות במצוקה. "ואז ראיתי כמה הם זקוקים ליד מכוונת ומחבקת והחלטתי ללמוד את התחום הזה כדי לעזור לכל מי שזקוק".
אחרי למעלה מ־30 שנות הוראה דדון ממשיכה לעשות הכל כדי להגיע לכל ילד. "חשוב לי הקשר האישי והנגיעה האישית. לא לוותר על אף אחד. אני נמצאת שם בשבילם, כדי שתלמיד יכבוש כמה שיותר פסגות בחיים".
בתקופת הקורונה שברה דדון את הרגל והיא עדיין נעזרת בקב צמוד. "רצתי מהכיתה החדשה שלי לכיתת י"ב, אותה הגשתי לבגרות, ובדרך מעדתי. הייתי בדאגה אמיתית ותהיתי מה הכיתה החדשה תעשה בלעדיי, הם הרי לא מספיק מכירים אותי. גם כשהייתי מרותקת למיטה ובתאונת עבודה יצרתי קשר עם התלמידים ולא הפסקתי ללמד מתמטיקה באמצעות הזום. היה מדהים לראות איך תלמידים שזה עתה הכירו אותי ואין להם מספיק הרגלים יושבים בכיתה ועובדים בעודי על המסך. בכל ערב שלחתי להם הודעה מסודרת בנושאי מערכת ומה מצפה למחרת. פיתחתי דרכי הוראה חדשות - ממצגות ועד שימוש בווייז, והתלמידים מעידים שדווקא בזום הם לומדים טוב יותר מתמטיקה".
נווית יהושע, מורה ומחנכת כיתת אתגר, אולפנת "נחלה דרכא", אלעד
לנווית יהושע חשוב לא לשפוט את התלמידות שלה, אותן היא אוהבת ובהן היא מאמינה. "לא אכפת לי מאיפה הן באות ומה נקודת המוצא שלהן. אני רואה אותן, ומבחינתי מפה השמיים הם הגבול - גם אם זה יהיה קשה וסיזיפי, וגם אם זה ידרוש ללכת אליהן הביתה ולשלוף אותן מהמיטה. באולפנה אנחנו מביאים אותן להאמין בעצמן ולאהוב את עצמן ולהביא לידי ביטוי את הכישורים שלהן. החזון שלי שהתלמידות יהיו אזרחיות טובות למופת במדינת ישראל ויתרמו בכל תחומי החיים האפשריים".
במהלך השנים יהושע זכתה לראות איך הבוגרים והבוגרות שלה מממשים את החזון. "אחרי שהתפרסמה רשימת 50 המועמדים ל'המורה של המדינה', התקשרו אליי תלמידים שלמדו אצלי לפני עשרים שנה ואפילו הורים, והם אמרו: 'בשבילנו תמיד היית המורה של המדינה'. התרגשתי לראות איך התלמידים שהקימו משפחות עדיין זוכרים אותי ואני עדיין משמעותית עבורם. זה נתן לי את ההבנה שאני נמצאת במקום הנכון".
גם תקופת הקורונה לא מנעה מיהושע להפגין את האכפתיות והאהבה לתלמידות, חלקן חלו או היו בבידוד. "היה חשוב לי לתת ליווי רגשי ובאתי אליהן הביתה, תמיד עם צ'ופר ומילה טובה. למדנו ודיברנו על המצב. הייתי בקשר טוב גם ההורים והצעתי להם את עזרתי".
עליא ואדי קדאח, מחנכת ומורה לערבית, תיכון "גולדווטר", אילת
לפני שבע שנים, כשהמורה עליא ואדי קדאח נאלצה לעבור לאילת בעקבות עבודתו של בעלה המהנדס, היא ניסתה להתקבל לעבודה בבית ספר מקומי, אבל נתקלה בקשיים. "הנהגת בית הספר חששה מהתגובות של התלמידים וההורים למורה מוסלמית עם כיסוי ראש. נעלבתי מאוד והחלטתי ללכת לבית משפט וניצחתי. השופטת אמרה לי שהיא אמנם לא נוטה להתערב, אבל היא חושבת שמן החוכמה יהיה שאוותר על הכסף שזכיתי בו ושהניצחון שלי יהיה שאתחיל ללמד ואוכיח מי אני".
ואדי קדאח, ילידת רמלה, שמעה בקולה של השופטת והחלה לעבוד בבית ספר אחר - תיכון עירוני מקיף גולדווטר. "נתנו לי שנתיים להוכיח את עצמי. זה היה אתגר עצום והרגשתי תחת זכוכית מגדלת, אבל הצלחתי בגדול - התלמידים נתנו בי אמון. הם היו מכילים ומקסימים, וההורים עוד יותר העריכו אותי. המנהלות האמינו בי, והמורים קיבלו אותי באהבה. הם הסתכלו עליי כעל בן אדם. מעולם לא נתקלתי שם בגזענות או במילה לא טובה".
ואכן, ואדי קדאח חדורת השליחות היא כיום מורה לערבית ומחנכת נערצת ואהובה של כיתה ט'. "אני מורה טובה בזכות האמונה בתלמידים, היחס האישי, הכבוד שאני נותנת ומקבלת, התהליכים שאני מקדמת. אני מיישמת בהצלחה רבה את תוכנית 'מצמיחים' להפחתת בריונות בקרב בני נוער ובזכותה יש לי תלמידים מצמיחים".
מעיין כהן, מחנכת ורכזת מתמטיקה, בית הספר "גיל רבין", שדרות
בילדותה בשדרות מעיין כהן הייתה "מורה של בובות": "נהגתי להתלבש כמו מורה ועליתי על עקבים, הנחתי את הבובות על הספה ולימדתי אותן".
כשבגרה היא למדה קרימינולוגיה ורצתה להיות חוקרת במשטרה, אבל זה לא הסתייע. אחרי שעבדה בשלל עבודות והקימה משפחה, כהן החליטה לממש את חלומות הילדות ואף למדה תואר שני בניהול מערכות חינוך.
כיום היא מחנכת מוערכת ומסורה של כיתה ו' ורכזת מתמטיקה. "חשוב לי להיות כמו אמא לילדים ולתת להם כלים וערכים. אני מאמינה שכשילד מקבל מענה רגשי וחברתי, הוא יהיה פנוי ללמידה. אני זמינה להורים ולילדים בכל שעות היממה".
להיות מורה בשדרות הוא תפקיד מאתגר, במיוחד בתקופות בהן אזעקות "צבע אדום" נשמעות באופן תדיר. "אנחנו מחזקים את החוסן של הילדים ונותנים להם כלים להתמודד. אנחנו עושים שיעורי מיינדפולנס לילדים שמרגיעים אותם, מדברים על המצב ומציירים אותו. כשאנחנו רואים שילד נמצא במצוקה והמצב הרגשי לא טוב, אנו שולחים אותו לייעוץ או לטיפול ב'חוסן'. גם בקורונה עשינו הכל כדי שהתלמידים יעברו את התקופה בשלום - למדתי הרבה יישומונים, משחקים, דרכים ואתרים חדשים, כדי שבאמצעותם הילדים יוכלו ללמוד דברים בצורה מהנה וקלילה. כל שיעור בזום פתחתי בשיר, וכשראיתי שהילדים לא נכנסו לשיעור המקוון התקשרתי אליהם או להורים שיעירו אותם, עד שהגענו למאה אחוז השתתפות".
סיגל שאול, מחנכת ומורה למתמטיקה ולשפה, "חופי הגליל", גשר הזיו
סיגל שאול לא מסתפקת בעבודתה כמחנכת כיתה ד' ולימוד מתמטיקה ושפה. בין שלל הפעילויות שלה אפשר למצוא תפקידים כמו רכזת הערכה ומדידה, הקניה של חדשנות פדגוגית וכלים טכנולוגיים חדשניים. "כשלמדתי תואר שני במנהיגות במכללת אורנים, פרופ' ישעיהו תדמור אמר לי: 'סיגל, האויב הגדול של המצוין זה הטוב מאוד'. המשפט הזה השאיר אותי עם הרבה תהיות: איך אני אדע ואגדיר מה זה מצוין, מה הדרך להגיע למצוין. פרופ' תדמור לא ענה לי על השאלות, אז החלטתי שני דברים: שאלך בעקבות המורים המשמעותיים שעזרו לי בחיים ואעזור כך גם לתלמידיי להתקדם ולהתפתח - הם העתיד של המדינה שלנו. ההחלטה השנייה - את המצוין אגדיר לעצמי, שבכל פעם אשתפר, אתקדם, אלמד דברים חדשים".
והדברים הללו באו לידי ביטוי גם בשנת הקורונה: "האתגר הראשון היה איך לשמור על היציבות בחיי הילדים ולארגן סדר יום קבוע כדי שהם לא ילכו לאיבוד. למדתי כלים טכנולוגיים חדשים ולימדתי אותם את הילדים. עשינו גם טקסים מקוונים: ערב שירה בראש השנה, סדר פסח, קשר עם ניצולת שואה ביום השואה, וחגגנו גם את העצמאות. הובלתי הרבה פעילויות של יצירה ואמנות. לתלמידים שלי יש שאיפות וחלומות גדולים, ואני מאפשרת להם לחלום ונותנת להם כלים לממש אותם".
במסלול המורה מבטיחה ביוזמת מפעל הפיס, הזוכה היא:
עינב הלוי, מחנכת, בית חינוך אנתרופוסופי "רון", פתח־תקווה
עינב הלוי רצתה הרבה שנים להיות מורה, "אבל לקח לי הרבה זמן לסלול את הדרך להוראה - למדתי מנהל ומדיניות ציבורית, עבדתי עם נוער בסיכון, הקמתי משפחה, ולפני חמש שנים, בגיל 35, החלטתי לעשות הסבה. ואז לפני שלוש שנים פנו אליי והציעו לי לחנך בבית חינוך 'רון' האנתרופוסופי בפתח־תקווה, העיר בה נולדתי. בבית הספר שלנו יש יותר גישה לטבע, לאדמה, לאמנות, ומושם דגש על לימוד חווייתי. החזון שלי זה להביא את הכיתה שלי למקום בטוח לכולם, שאף אחד בו לא ירגיש אחר ושונה. אני כל הזמן אומרת להם: 'אנחנו לא משפחה, אנחנו כמו משפחה'".
הלוי מחנכת כיתה ב' ושמחה על הצעד שנקטה. "מקצוע ההוראה משאיר בך את הרוח הצעירה. אני יודעת לעשות עם הילדים הרבה כיופים, ואחרי כל חופש הם באים בשמחה לכיתה. אני צוברת איתם הרבה חוויות".
בתקופת הקורונה הלוי השתדלה להיות כמה שיותר יצירתית. "המצאנו את עצמנו כל יום מחדש. התלבטנו לגבי הזומים, אבל בסוף החלטנו לעשות מפגשי זום קצרים וממוקדים, כדי לשמור על המפגש האנושי. שרנו, סיפרנו סיפורים ושיחקנו יחד, ואפילו שיחקנו 'חפש את המטמון' מרחוק. למדתי מהתקופה הזאת שגם אם האתגר מאוד גדול, אפשר לצלוח אותו".
חברי הוועדה הציבורית שבחרו בששת המורים הזוכים השנה הם: מרים פרץ, אשת חינוך וכלת פרס ישראל, אמם של סגן אוריאל ורס"ן אלירז פרץ שנפלו בהגנה על המולדת; משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות; פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ושרת החינוך לשעבר; אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס; אסנת אלרועי, מזכירת חברה, מפעל הפיס; עדי אלטשולר, מייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו", "זיכרון בסלון" ובתי הספר המכילים; עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים ובתו של הרב עובדיה יוסף; שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך; רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל־כרמל; אלון פוטרמן, מנכ"ל תלמ"א; גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד; דובי איכנוולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים; סמדר שיר, סופרת ועיתונאית; שרה ישראלי, יו"ר אגף פיתוח מקצועי בהסתדרות המורים; וטובה דורפמן, מנכ"לית קרן שטיינהרט.
פספסתם את הטקס? צפו בו כאן:
טקס המורה של המדינה 2021
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
