בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
אם תהיתם מי האדם הכי רגוע והכי עסוק בתקופת הקורונה, יכול להיות שהתואר מגיע לכרמל אליאב שלמי. בגיל 85, עם שלוש בנות, שמונה נכדים וחמישה נינים (בינתיים), היא לא מפסיקה להיות פעילה. כרמל ובעלה, אורי, מתגוררים בבית הדיור המוגן "בית בלב" בירושלים, בקומה עשירית, שלדבריה "חולשת על כל הנוף של העיר ומאפשרת לי להתפעל מהשקיעה, דבר שאני מקפידה לעשות בכל ערב".
לא מפסיקה להיות פעילה. כרמל אליאב שלמי
אין אצלם יום שלא מנוצל לפחות לפעילות פנאי אחת (ולרוב הרבה יותר): טיולים, חוגים, הרצאות, אמנות, מוזיקה ועוד. כרמל, שהייתה מורה לתולדות האמנות ורכזת חינוכית, אף כותבת שירה ומעבירה הרצאות בנושא.
אבל אם יש משהו אחד שכרמל ממש מתחברת אליו, טוענת שהוא אפילו "מגדיר אותה", זה הטאי צ'י, אמנות לחימה עתיקה ו"רכה", שהפכה בעידן המודרני לפעילות למטרות בריאות – נפשית וגופנית – ומשפרת שיווי משקל, כוח, יציבות וטווח תנועה ואף מפיגה לחצים. כרמל עוסקת בטאי צ'י 24 שנים, ודווקא את התחביב הזה היא לא חולקת עם אורי. "הוא ניסה ללמוד טאי צ'י וזה מסובך לו", היא מסבירה, "אורי הוא האופוזיסט שלי, אבל הוא משלים אותי".
"אני אדם של חופש"
אורי הוא בעלה השלישי של כרמל, אלמנת צה"ל. הם הכירו לפני 15 שנים. "אני ממש יכולה לומר שזו הייתה מין חזרה כזו לגיל הנעורים", היא מספרת בערגה. את הקשר הם החליטו למסד לפני כשש שנים. הרעיון היה לעשות חתונה צנועה, ללכת רק שניהם לרבנות. אבל להנהלת הדיור המוגן היו תכניות אחרות. "ירדנו ללובי ביום של החתונה והיה שם שטיח אדום וכולם מחאו לנו כף", היא מספרת בהתרגשות, "לאחר החתונה הפורמלית ברבנות אירגנו לנו שם חתונה גדולה ומרגשת".
בתחילת מגפת הקורונה גם לה היה קשה. "אני אדם של חופש, אז אני מצאתי את עצמי כועסת ורוגזת בגלל המצב המלחיץ. זה לא היה קל, אבל ניגנתי יותר, עבדתי בגינה יותר, עשיתי סדר בהמון דברים שדי דחיתי קודם, ובעיקר השקעתי בטאי צ'י. הייתי עושה איזה עשר פעמים ביום טאי צ'י. גם לימדתי הרבה מאוד אנשים איך להירגע על ידי זה, איך אנחנו מתכופפים ואוספים אנרגיה, את חמשת האלמנטים הסיניים", היא מסבירה לנו – ותוך כדי מדגימה את כל התנועות.
למרות המגפה המלחיצה, היא מצליחה לשמור על אופטימיות, בין היתר כי גם בתוך הבית יש הרבה מה לעשות. מה הכי מפריע לה כיום? בעיקר שהזמן חולף מהר מידי. "הייתי רוצה קצת להאט אותו. כיף לנו בצורה לא רגילה", היא מודיעה – מסר חשוב לכולנו מדוע עלינו להיות אחראים בעידן הקורונה, לעטות מסכות, לשמור מרחק, לא להתקהל, לא להתחכם, ולא לסכן את הקשישים, שנמצאים בסיכון הגדול ביותר לחלות בצורה מסכנת חיים.
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
