בשיתוף עמותת עלם
ממש לפני פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר נכנס שר החינוך לשעבר הרב שי פירון לתפקיד יו"ר עלם, העמותה שציינה זה עתה ארבעים שנים לפעילותה. ציפו לו ולשאר צוות העמותה כעשרים אלף נערים ונערות בני 12 עד 18, הנמצאים על רצף הסיכון, הכולל תופעות כגון דיכאון, בדידות, טראומה, שימוש באלכוהול וסמים ואף הדרדרות למעגל הזנות.
למעלה מארבעים שנה העמותה מתמחה בזיהוי מצוקות בני הנוער בעבודה אינטנסיבית בשטח. אך שום דבר לא הכין את פירון, ואת שאר צוות העמותה, לשבר הגדול ולטראומה המתמשכת שהביאה המלחמה על האוכלוסייה בישראל, ובייחוד על בני הנוער, שרבים מהם הפכו לנוער בסיכון, או לכל הפחות – נוער במצוקה. "זה יכול להיות הנער שאבא שלו משרת 220 ימים במילואים, הנערה שהעסק המשפחתי שלה קורס, או הנער שקרוב המשפחה שלו נפל במלחמה – כולם חלק מהאירוע", מבהיר פירון וממחיש את גודל הטראומה המתמשכת: "מארגון שמטפל ב-10% מהנוער, היום אנחנו אמורים לטפל בכ-60% מבני הנוער בישראל".
הנפגעים העיקריים, שמירב המאמצים לטיפול בהם כוונו עם פרוץ המלחמה, היו בני הנוער מיישובי העוטף שחוו את הטראומה הראשונית של מתקפת החמאס. "עשרות אלפי ילדים ונערים שפונו מבתיהם למלונות הפכו להיות ילדי לילה. בכל מלון נוצרה "כיכר החתולות" שלו. אם עד ה-7 באוקטובר היו שישה או שבעה מקומות מועדים לפורענות שאליהם התנקזו בני הנוער, במלחמה המצב הפך יותר מורכב", מסביר פירון.
הטראומה שחוו ילדי עוטף עזה רק התעצמה עם הפינוי מהבתים, אליהם הצטרפו גם המפונים מהצפון. "כל המצב הזה הוא תרבית חיידקית בלתי נתפסת להתנהגויות קיצוניות. בני הנוער נמצאים בשבר גדול באמון במדינה ובקושי מול המשפחה. בחודשים הראשונים היום והלילה מתהפכים, והלילות הופכים לאירוע דרמטי".
מיד עם פרוץ המלחמה, עלם הרחיבה את מעגל הפעילות שלה. בנוסף לניידות הרחוב שהיא מפעילה בימי שגרה, סימן ההיכר לעבודת השטח הנמרצת והחשובה שלה, עלם גם התייצבה במלונות המפונים בתל אביב, אילת, ירושלים, טבריה, שפיים ועוד. "מתוך הבנה שיש לנו משימה – להיות הכתובת", אומר פירון ומספר כי תהליך ההתאמה למלחמה היה לא פשוט, אבל כמעט טבעי. "הגעתי לארגון שיש לו תשתית מאוד מבוססת ותורת הפעלה בהירה ומקצועית. הארגון הצליח לעשות התאמות בצורה מעוררת השתאות".
נכנסנו ל-7 באוקטובר במצב של שחיקת המערכת הציבורית. האם שנה אחרי יש לכם כארגון התנדבותי עם מי לעבוד?
"תפיסת העולם שלי היא לא להיות לעומתי כלפי המערכות הממשלתיות. אולי זה לא פופולרי לומר, אבל אני חושב שמשרד הרווחה עושה ככל יכולתו לתת מענים. גם אם המדינה תתפקד במאה אחוזים, בהיקף כל כך גדול של צרכים ובפריסה כל כך רחבה, אין היתכנות שהמדינה תוכל לתת מענה ולכן שיתוף הפעולה כאן הוא קריטי".
בין שיתופי הפעולה והמיזמים שעלם לקחה בהם חלק עם פרוץ המלחמה: מיזם "יובלים" שנועד לסייע לניצולי המסיבות בעוטף וצעירים מאזורי הלחימה בדרום; פרויקט "מרחבים לנשימה" לתמיכה בנוער בסיכון ובטראומה המוקדי הפינוי מיישובי עזה והצפון; 8 מרחבים רגשיים בתוך בתי הספר; 13 מרכזי מידע וייעוץ; ומיזם עלם דיגיטל שמציע תמיכה דיגיטלית ואנונימית באמצעות צ'אט או ווטסאפ.
עלייה בדיכאון, אלכוהול, סמים ואלימות
בשנה האחרונה פרסמה עלם מספר דוחות שמתארים את מצבם של בני הנוער והצעירים בתקופת המלחמה. בימים הקרובים תפרסם העמותה את הדוח השלישי במספר, שסוקר את מצבם של בני הנוער שנה לתוך המלחמה.
לפי הדוח – 30% בני נוער דיווח על תחושת בדידות, דיכאון וחרדה. בקרב אוכלוסיות קצה המספר מגיע ל-60%; 1 מתוך 3 בני נוער דיווח על הגעה לא סדירה למסגרות חינוכיות; 1 מכל שני בני נוער דיווח על שתיית אלכוהול, 1 מתוך כל 4 בני נוער דיווח על שימוש סמים; ו-20% מבני הנוער ציינו שסבלו מאלימות ברחוב, בבית הספר או במרחבים ציבוריים.
עבור פירון וצוות עלם אלו לא סתם נתונים יבשים. את הדור הפוסט טראומטי שגדל בישראל בשנה האחרונה הם פוגשים מידי יום ברחוב, בקהילה ובדיגיטל. "בחודש דצמבר 2023, כשפגשנו נערים שאמרו שהם לא מגיעים באופן סדיר ללימודים, זו הייתה אפיזודה. כשאנחנו מדברים עם נערים שמדווחים גם שנה אחרי שהם לא מגיעים באופן סדיר לבית הספר – זו כבר תופעה. זו הופכת להיות השגרה של בני הנוער".
אתה מזהה תופעות חדשות אצל בני הנוער שלא נתקלת בהן כשהיית שר חינוך?
"בעולם הטיפול יש מעט מאוד תופעות חדשות. אנחנו כן רואים תופעות שגדלות באופן לא פרופורציונלי כמו שימוש באלכוהול, גם בהקשר של גיל השימוש וגם מבחינת הכמות. או למשל, מקומם של ההורים. יש נערים שגרו במשך שנה עם ההורים שלהם במלון בטבריה. אי אפשר לקיים חיי משפחה בחדר של מלון. הסמכות ההורית מתערערת. לדעתי, ככל שיעבור יותר זמן, זה יהפוך לדפוס התנהגותי והיכולת להחזיר אחר כך את הנער או הנערה למסלול חיים נורמטיבי - יהיה יותר קשה".
איך זה משפיע על בני הנוער לטווח הארוך – צבא, עבודה, קשרים חברתיים?
"זה תלוי בנו. אם לא נשנס מותניים ונגבש תוכנית אב לאומית, שלכל נער ונערה במעגלי הסיכון יהיה מבוגר משמעותי שיצליח לשמוע אותו ולהגיע אליו, אני חושב שהתופעות האלו יהפכו חמורות וישפיעו באופן קיצוני על הסיכוי של בני הנוער לעצמם לבנות חיים כפי שהיו בונים אילו האירוע הזה לא היה עובר עליהם.
"חשוב לזכור שפוסט טראומה מגיעה 3 או 4 שנים אחרי. עד כמה שזה נשמע מופרך, הטיפול בבני הנוער נוגע לביטחון הלאומי העתידי של ישראל. הנערים של היום הם המפקדים והמפקדות, הקצינים והקצינות, הרופאים והרופאות, העובדים הסוציאליים של מחר. התפקיד שלנו בעלם הוא לדאוג שמה שקרה לבני הנוער במלחמה תהיה אפיזודה בסיפור חייהם ולא סיפור חייהם".
4 צפייה בגלריה
בתמונה מימין לשמאל: עמוס ישי, סמנכ"ל בכיר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ראש מנהל של"מ- שיקום, ליווי ומניעה; יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי; הרב שי פירון, יו"ר עלם; טלי ארז, מנכ"לית עמותת עלם/
(קרדיט צילום: מיכאל דימשטיין לע"מ)
לצד פרסום הדוח עם מצבם של בני הנוער בישראל, עמותת עלם יוצאת גם בקמפיין גיוס תרומות כדי להמשיך לתת מענה לבני הנוער והצעירים שנכנסים למעגל הסיכון. לפירון יש מסר ברור להורים – אל תעצמו עיניים ותחשבו 'לי זה לא יקרה'. "אני פונה בתחינה לכל הורה, שלא יחשוב על עצמו כמי שמושיט יד לנערים בצפון או בדרום. הסיפור יכול להיות בלי שהוא יודע גם הסיפור של הילד שלו. חלק לא קטן מההורים סבור שהתנהגויות קיצון שייכות לסוג של מסוים של נוער. ההורים שקועים במשברים שלהם והם לא תמיד מסוגלים לפקוח עיניים ולשים את ליבם לתופעות של הילדים שלהם".
*מיזם יובלים הינו יוזמה של של קרנות הביטוח הלאומי ותוכנית יתד לצעירים בסיכון במשרד הרווחה, לפיתוח מענים עבור משתתפי המסיבות בעוטף וצעירים מאזורי הלחימה. במיזם, מלבד עמותת עלם משתתפות 15 עמותות נוספות.
בשיתוף עמותת עלם
