בשיתוף עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון
צפו: מנכ"ל עמותת "רוח טובה", עידו לוטן, בריאיון
"אנחנו מנסים להתייחס להתנדבות כמקצוע", אמר השבוע עידו לוטן, מנכ"ל עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון. העמותה מחברת כבר כמעט שלושה עשורים בין מתנדבים לבין ארגונים ועמותות, באמצעות מנוע חיפוש מתקדם המציע אלפי פרויקטים בהתאמה אישית - מעין נטפליקס של התנדבות.
"ההתנדבות היא משאב, משאב אנושי", הסביר לוטן. ובעמותה מכוונים להגדלת כוח האדם החשוב הזה. "התנדבות חד פעמית היא התנסות בהתנדבות. הערך הסגולי של הפעולה בהתנדבות חד פעמית מינימלי. אבל אם הייתה לי חוויה טובה, זה התאים למה שקרוב לי ללב והתייחסו אליי בצורה משמעותית - אז כנראה שאתמיד. בטח בעולם שבו אנחנו נמצאים - שבו זמן חופשי ופרטי מצרך כל כך נדיר".
בתקופה בה מדינת ישראל נמצאת במלחמה ארוכה, ואוכלוסיות חדשות מצטרפות למעגל הרחב ממילא של הזקוקים לעזרה, ישב לוטן לשיחה עם אלכסנדרה לוקש, וסיפר על האתגר ביצירת ממשק שבו ההתנדבות היא לא רק עניין של צורך דחוף, אלא חלק בלתי נפרד מחיי המתנדבים.
לפי לוטן, בדיקה של הרשות הישראלית לסטטיסטיקה בשנים 2021 ושנת 2022 גילתה שישראלים מתנדבים כ-100 מיליון שעות התנדבות בשנה. "אלו 50 אלף משרות מלאות במשק. זה משוגע לגמרי. אם מסתכלים על התנדבות באופן הזה, לאן אפשר להגיע אם נשקיע במשאב הזה?".
תקופה מטורפת
עמותת "רוח טובה" נוסדה בשנת 1996. ב-2002 נבחר ח"כ לשעבר רפי אלול לכהן כיו"ר העמותה, ובשנת 2003 קיבלה העמותה את תמיכת הקרן המשפחתית על שם תד אריסון. ב-2008 הצטרפה לקבוצת אריסון - קבוצה גלובלית עסקית ופילנתרופית בהובלת אשת העסקים והפילנתרופית שרי אריסון.
"רוח טובה" לא רק מקדמת התנדבות יחידים. היא עובדת עם חברות במשק הישראלי על התנדבות תאגידית ומקיימת שיתוף פעולה עם 95% מהרשויות המקומיות בישראל, כולל בחברה הערבית ובישובים הלא מוכרים. היא מובילה את "יום מעשים טובים", אותו יזמה שרי אריסון לפני 19 שנה. רק בשנה החולפת חיברה העמותה למעלה מ-100 אלף מתנדבים לעמותות שונות.
אבל שום דבר לא הכין את אנשי העמותה לתוצאותיה ההרסניות של מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר. לדברי לוטן, "זו הייתה תקופה מטורפת, מכל הבחינות. בחודשיים הראשונים, המשק כמעט נעצר, כשהרבה אנשים לא עבדו, או לא הגיעו למקום עבודתם. בתקופה הזו, כשהיה לאנשים יותר זמן פנוי, רבים בחרו להתנדב בכל מקום אפשרי, לפי ראות עיניהם.
"עם הזמן, כאשר התפתחה מעין שגרת מלחמה ואנשים החלו לחזור לעבודה ולחייהם האישיים. ניכרה עייפות מסוימת. התקופה שאחרי תחילת השנה התאפיינה בירידה במוטיבציה להתנדבות.
"בהדרגה, חל שינוי בדפוסי ההתנדבות - אנשים החלו להתנדב יותר בקבוצות מאורגנות ולתכנן את התנדבותם מראש, לא בדחיפות של מחר בבוקר, אלא בראייה ארוכת טווח , של שבוע או שבועיים קדימה. לאחר מספר חודשים, רמת המוטיבציה להתנדבות כמעט חזרה לרמתה טרום המלחמה".
3 צפייה בגלריה
כולל בחברה הערבית וביישובים לא מוכרזים. שרי אריסון ביום מעשים טובים, 2024
(צילום: באדיבות עמותת "רוח טובה")
התנדבות קרוב לבית
הצרכים של קהילות שלמות לא פחתו, להפך. ב"רוח טובה" מחזיקים בידע נרחב על דפוסי ההתנדבות שלנו, ומנסים ללמוד מהם. במאי האחרון, יצרה העמותה סקר רחב, כדי להבין מה הרגלי ההתנדבות של הישראלים.
"בדקנו את ההרגלים של ההתנדבות לפני ואחרי", הבהיר לוטן, "והאם שינו את התדירות, או את התחומים של ההתנדבות. בחודשיים הראשונים מאז פרוץ המלחמה הייתה התנדבות מסיבית. נוצרו אלפי חמ"לים ויוזמות. כולם רצו להתנדב הכי קרוב לקהילות הנפגעות. אבל בצד השני, דווקא ליד הבית שלך, יש למשל בית יום לקשיש שבו רוב הצוות גויס למילואים, והצוות הסיעודי חזר למדינה שלו".
הסקר של "רוח טובה" גילה שלמעלה מ-30 אחוז התנדבו במסגרת משפחתית. אלפים רבים התנדבו באופן פרטי. "ההתנדבות בישראל עלתה מדרגה", ציין לוטן. "עוד לפני המלחמה עברנו שנה מאוד סוערת אזרחית. מאות אלפי ישראלים הרגישו שמבחינה אזרחית יש להם יכולת להשפיע.
לוטן דיבר על תיעול האנרגיה האזרחית לטובת ״בדרך לשיוויון", מיזם הפועל לצמצום אתגרי אי השוויון בישראל באמצעות התנדבות אפקטיבית מבוססת כישורים בעמותות רלוונטיות. כשאתה מקפל את כיסא הים שלך בשש בערב כדי להגיע בשמונה לצומת, באופן קבוע, יש לך אנרגיה להשפעה חברתית. זה לא היה בעבר".
התנדבות תאגידית
אחד המודלים המעניינים שפיתחה "רוח טובה" במסגרת פעילותה עם המגזר העסקי, הוא מודל להתנדבות תאגידית. לדברי לוטן, "אנחנו מראים במודל מדידה, את התועלת והפריון של החברה העסקית כתוצאה מכך שהעובד מתנדב.
"חברות משקיעות מאמץ, מחשבה וכסף באירוע רווחה, שמטרתו היא לגבש את העובדים. התנדבות יכולה להשיג את אותה המטרה. יחד עם חברת "דלויט" פיתחנו שבעה פרמטרים של משאבי אנוש. בהם - החיבור למנהל, החיבור למעביד, החיבור לערכי החברה, גיבוש, הנטייה לעזוב בחוסר".
ההתנדבות לא מועילה רק לציבור, אלא לעובדים עצמם - שמרגישים חיבור אחד לשני ותחושת ערך. "אתה מעצים את העובד כשאתה נותן לו לבחור איפה ובמה להתנדב", הסביר לוטן. "זה גורם לעובד להיות מרוצה כשהוא בא לעבודה בבוקר. להכיר מזוויות אחרות את הקולגות שלו. כך גם הפריון יותר גבוה".
המשימות של "רוח טובה" רחוקות מלהסתיים. נזקי ה-7 באוקטובר על החברה הישראלית מביאים לכך שבשנים הבאות, נזדקק כאן לשיקום ארוך. "יש קהילות שלמות, במיוחד הקהילות שפונו ומפונות, שנמצאות בתהליך שיקום ארוך טווח", אמר לוטן. "באחד המאמרים שפרסמתי, חקרתי וחיפשתי מקרה בוחן מתאים, והמקרה שמצאתי לנכון לבדוק הוא דווקא הוריקן קתרינה (שהתרחש ב-2005) והקהילה בלואיזיאנה, שסבלה קשות.
"אנחנו היום 18 שנה אחרי, והנתונים מזכירים את מה שקורה באזורינו: 80% מהתושבים פונו וכ-1,800 ניספו. רק עכשיו, 18 שנה אחרי, אפשר להגיד שהשיקום הסתיים. יש שני סוגי שיקום: ראשית, שיקום של החברה האזרחית באופן כללי, ולשם אנחנו פה. שנית, יש את השיקום ארוך הטווח של הקהילות, הפצועים, המפונים ומשפחות שכולות. את כולם צריך לדעת לחבק לאורך זמן רב".
בשיתוף עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון
פורסם לראשונה: 17:32, 29.12.24
