5 צפייה בגלריה
עו"ד אוהד אמר עם המחברת במאהל המחאה ביפו. מקשיב, רושם עובדות ומתרגם צרכים לשפה משפטית
(צילום: כרמן אלמקייס-עמוס)
ביפו, עיר שהיא מרקחת מבעבעת של סוגיות חברתיות מורכבות, אין רגע דל. בשבוע שבו נדקר ברחובה המרכזי עובר אורח יהודי בן 67 בידי שוהה בלתי חוקי פלסטיני צעיר, הייתה תשומת הלב של רוב התושבים נתונה דווקא לעניין אחר: מאהל האימהות. פרידה נג'אר, אם יחידנית לארבעה מיפו, הקימה בשבוע שעבר מאהל מחאה פרטי ב"גן השניים״, על צומת הרחובות יפת וארליך, אתר מרכזי שידע בחודשים האחרונים לא מעט מחאות מסודרות לצד מהומות אלימות וחמושות.
נג׳אר, שמחכה כבר ארבע שנים לדירה בדיור הציבורי, החליטה להיאבק בסחבת וניסתה למקד את תשומת הלב של המוסדות אל הנזקים שיוצר התור המייאש. כאקט של מחאה היא עברה לגור עם ארבעת ילדיה באוהל בגן. בתוך יומיים הצטרפו אליה עוד עשר נשים נוספות שמצבן דומה, ביחד עם ילדיהן. הגן כוסה באוהלים. ברביעי האחרון הצטרפו אל נג׳אר והנשים האחרות במאהל עוד עשרות מתושבי יפו, יהודים וערבים, להפגנה גדולה. נכחו בה חברי הכנסת מהרשימה המשותפת איימן עודה, סמי אבו-שחאדה ועופר כסיף, וגם נציגת חברת הדיור הציבורי חלמיש, שנשלחה בידי עיריית ת"א-יפו כדי לסייע לנשים במיצוי זכויותיהן.
את סוף השבוע הגשום במיוחד העבירו המשפחות באוהלים צבאיים גדולים שהושאלו להם בידי שבט הצופים המקומי. פעילות ופעילים חברתיים ערבים ויהודים באו לשהות במאהל בתורנויות מסביב לשעון, סייעו במזון ובארגון, ובכלל. חניכי הנוער העובד והלומד ביקרו ביום ההפגנה ושיחקו עם ילדי המאהל. בין הרבים שהגיעו לעזור ולהזדהות היה גם
עורך הדין הצעיר אוהד אמר. אמר הגיע למאהל מדי יום עם מחברת, הקשיב לכל הנשים, כתב עובדות והערות, וניסה לתרגם את המידע למשפטית מדוברת: להסביר לנשים את זכויותיהן, למלא טפסים, לנסח בקשות, לסייע בכל דרך שיכול.
5 צפייה בגלריה
התחיל באוהל אחד, אמא אחת וארבעה ילדים, וגדל במהירות. מאהל האימהות היחידניות בגן השניים ביפו
(צילום: מוחמד קונדוס)
5 צפייה בגלריה
שבט הצופים של יפו השאיל לאימהות אוהלי צבא ענקיים, לגונן עליהן ועל הילדים מגשמי סוף השבוע האחרון
(צילום: מוחמד קונדוס)
5 צפייה בגלריה
עו"ד אמר עם הנשים במאהל ביפו. "המאבק הוא מול המדינה עצמה, שאמורה לטפל באוכלוסיות אלה".
(צילום: כרמן אלמקייס-עמוס)
אמר: "הנשים מוכנות לספר את הסיפור שלהן לכל מי שיכול לעזור. הן אמיצות מספיק כדי להבין את הבירוקרטיה ולהתייצב מולה - אחת בשביל לשחרר את הקצבה מחשבונו של בעלה האלים. האחרת כדי להסיר עיקול של ההוצאה לפועל. השלישית צריכה להגיש תצהיר למשרד הבינוי ותביעת נכות לילד. כולן מחפשות עורכי דין - אבל עורכי דין עולים הרבה כסף"
עשרות עורכי דין התגייסו להתנדב
אבל המגוון וההיקף של הבעיות המשפטיות שאיתן מתמודדות הנשים הוא כה גדול, והצורך בסיוע משפטי היה כה רחב - שאוהד עשה מה שמעולם לא חשב שיעשה - הוא פנה אל עמיתיו המשפטנים בפוסט מרגש, וביקש את עזרתם: "הנשים מוכנות לספר את הסיפור שלהן לכל מי שיכול לעזור. הן אמיצות מספיק כדי להבין את הבירוקרטיה ולהתייצב מולה. אחת בשביל לשחרר את הקצבה מחשבונו של בעלה האלים. האחרת כדי להסיר עיקול של ההוצאה לפועל. השלישית צריכה להגיש תצהיר למשרד הבינוי ותביעת נכות לילד. כולן מחפשות עורכי דין - אבל עורכי דין עולים הרבה כסף", הסביר, והזמין עורכי דין להתנדב ולסייע לנשות המאהל.
אמר, בן 39, במקור מאופקים וכיום גר ביפו עם בן זוגו, הגיע לת"א לפני כ-15 שנה. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון במשפטים ובמדעי המדינה במרכז הבינתחומי בהרצליה, הצטרף אל המתנדבים בגינת לוינסקי, ונתן שירותים משפטיים למבקשי המקלט שהתגודדו שם. במחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011 הקים עם עוד כמה עורכי דין אוהל בשדרות רוטשילד, שם סיפק סיוע משפטי לכל מי שביקש. בהמשך השלים תואר שני במשפטים וזכויות אדם בקתדרה לזכויות אדם במכללה למינהל, ועבד במקביל בשותפות הנוער הערבי-יהודי סדאקה-רעות. כיום הוא חבר דירקטוריון בעמותה, וגם בעמותת שוברות קירות, ומייצג אוכלוסיות פריפריה במסגרת הקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית.
בערב שבו נמצאה הפשרה הזמנית במשבר המאהל, ביקשתי לנצל חלון קטן בלו"ז העמוס של אמר, ולשוחח איתו על עצם פעילותו.
היו תגובות לפוסט שלך?
"בעקבות הפוסט פנו אליי עשרות עורכי דין, ממש עשרות. חילקנו את העבודה וציוותנו עורכות דין ועורכי דין ללוות בהתנדבות את נשות המאהל. במהלך הלילה האוהלים פונו, וביום שני בבוקר העירייה הגישה לנשים הסכמים חדשים, שבהן היא מתחייבת לסייע במיצוי זכויותיהן. חלק מהנשים חתמו, חלק לא. העירייה נעלה את המקלט שקיים בגן השניים. בזמן שבו את ואני משוחחים אנחנו בעיצומיו של מו"מ עם העירייה, בבקשה להשאיר את המקלט פתוח, שיהיה לנשים ולילדים היכן להעביר את הלילה". (נכון לכתיבת שורות אלה, המו"מ לא הסתיים, וטרם נמצא פתרון לכל הנשים והילדים מהמאהל, מא"א).
אוהד, אני מודה שלא הכרתי עדיין עורך דין שבסוף יום העבודה שלו הולך עם מחברת למאהל כדי לשמוע עוד צרות של אחרים.
אמר: "נראה לי שמי שעושה את זה הם האנשים שהלכו ללמוד משפטים כדי להיות עורך דין קהילתי, ולא כדי לעשות בוכטות. הייתי מעורב חברתית מגיל צעיר, וההתלבטות הייתה בין חינוך לבין משפטים, ככלים לצמצום פערים וטיפול בעוני. להפתעתי, התקבלתי עם מלגה קטנה לבינתחומי בהרצליה וזה כבר הכתיב את שאר המסלול. כשהתקבלתי לקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית, התרגשתי כאילו זכיתי בפרס ענק. בקליניקה אני מפעיל שישה מוקדי מיצוי זכויות, בשכונות עם הכנסה נמוכה בירושלים. הסטודנטים משנה ב' וג' מגיעים למוקדים מדי שבוע ויחד איתי מעניקים סיוע משפטי מול הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, הדיור הציבורי, ועוסקים בדיני עבודה וצרכנות. הקליניקה פועלת בשכונה חרדית, בשכונות במזרח ירושלים, במוקד קליטה ליוצאי אתיופיה, ועם ארגון 'המעברה', שפועל למען אימהות יחידניות.
"ביפו אני גר כבר 11 שנים עם בן זוגי, מעורב במה שקורה בעיר וחבר דירקטוריון בשתי עמותות שעוסקות בנושאים האלה. גם כאן, כמו בעבודה שלי, אני נחשף לעוולות משפטיות מתמשכות מצד הרשויות כלפי אוכלוסיות שחיות בעוני. מגלה את החסמים והקשיים שמערימים עליהן, את אוזלת היד של הרשויות במתן מענה בהיר ופרו-אקטיבי".
הזכרת את הביטוי "מגפות משפטיות". תוכל להסביר?
אמר: "כן. אתן דוגמה: אני הרי אדם פרטי, ואם לי היה ברור כבר בשבוע הראשון לקורונה, בסגר, שהראשונות שיזדקקו לסיוע במיצוי הזכויות הן האוכלוסיות החלשות - קשה להאמין שאיש לא חשב על זה מטעם המדינה. פתחתי קבוצת פייסבוק בשם חמ"ל חברתי בעברית ובערבית, והתחלתי לתת ייעוץ במיצוי זכויות. עם הזמן הצטרפו בהתנדבות עורכי דין נוספים, ופשוט עזרנו בכל מה שצריך - מתרגום טפסים, דרך הגשת מסמכים ותביעות למשרד השיכון, לדיור הציבורי, להוצאה לפועל ולביטוח לאומי.
"בשנה וחצי האחרונות הובלתי יחד עם הקליניקה ועם תנועת "שוברות קירות" את המאבק לכפל קצבאות, משום שהביטוח הלאומי קיזז את דמי האבטלה מתוך קצבת הקיום שקיבלו נכים, קשישים וחד-הוריות. כתבנו בקליניקה את נייר העמדה לכנסת, והובלנו את התהליך לחקיקה - ואכן, עד החודש הבא יופסק הקיזוז. במקביל, הובלתי עם "שוברות קירות" את המאבק בתוכנית תלושי המזון של דרעי, שחילקה תלושי מזון למי שמקבלים הנחה בארנונה, ולא למי שמקבלים קצבאות, מה שפגע באוכלוסיות רבות.
"במילים אחרות, המאבקים הם מול המדינה עצמה, מול מי שאמורים לטפל באוכלוסיות האלה. האמנם השר דרעי לא ידע שמקבלי הקצבאות זקוקים לסיוע כשהחליט להחיל את התוכנית רק על מקבלי הנחות בארנונה? רשויות המדינה לא יוזמות פנייה לאוכלוסיות חלשות, לא מסבירות להן מה הן הזכויות שלהן, ולא מנגישות את המידע. "מגפה משפטית" מתרחשת כשיש משפוט-יתר בתחום מסוים, ואז האדם הפשוט צריך לשכור עו"ד מומחה, רק כדי לקבל שירות בסיסי מהמדינה. זאת, במקום לפנות באמצעות טופס אחד באינטרנט, או בעמדת קבלת קהל, כמו שקורה במדינות רבות אחרות. מדוע צריך עורך דין כדי לקבל הנחה בארנונה? או כדי להגיש תביעת נכות לביטוח לאומי? למה צריך להיות עורך דין רק כדי לקרוא תלוש שכר, או כדי לקבל את זכויותיך בעבודה? במצב הנוכחי לא רק שצריך, אלא שגם אין עורכי דין שיתבעו ויטפלו בסכומים נמוכים".
"מגפה משפטית מתרחשת כשיש משפוט-יתר בתחום מסוים, ואז האדם הפשוט צריך לשכור עו"ד מומחה, רק כדי לקבל שירות בסיסי מהמדינה. זאת, במקום לפנות באמצעות טופס אחד באינטרנט, או בעמדת קבלת קהל, כמו שקורה במדינות רבות אחרות. מדוע צריך עורך דין כדי לקבל הנחה בארנונה? או כדי להגיש תביעת נכות לביטוח לאומי? למה צריך להיות עורך דין רק כדי לקרוא תלוש שכר, או כדי לקבל את זכויותיך בעבודה?"
5 צפייה בגלריה
אמר בהפגנת מחאה על קיזוז הקצבאות מדמי האבטלה בימי הקורונה. הכרזות הוקרנו על בית השר חיים כ"ץ
(צילום: כרמן אלמקייס-עמוס)
איפה מתחילות המגפות האלה, ואיך הן באות לידי ביטוי?
אמר: "המגפות המשפטיות מתחילות מהמדינה עצמה, מההפרטה, מריבוי בירוקרטיה ומהיעדר פיקוח ואכיפה. כשמשרד השיכון החליט לא להתעסק ישירות עם האזרח - הוא הופרט לחברות מְשַׁכְּנוֹת. כשאלה לא מעניקות לדיירי הדיור הציבורי את מלוא זכויותיהם והמדינה לא מבקרת, לא בודקת וגם לא אוכפת, היא מפקירה את החלשות והחלשים ביותר, והדרך היחידה שהיא משאירה להם היא הדרך המשפטית, שברוב המקרים אין להם בכלל יכולת לממן אותה.
"אז לא רק שהמגפה המשפטית לא מגיעה יש מאין, אלא שיש מגפות משפטיות אופייניות לכל קבוצה. בקרב יוצאי אתיופיה, למשל, יש הרבה עובדות ועובדי קבלן, אז רוב הסיוע שם מתמקד בדיני עבודה. בקרב חד-הוריות יש ריבוי של תיקי הוצאה לפועל, כי הן לא מרוויחות מספיק ומייצרות חובות. בקרב ערבים ומזרחים בשכונות המוחלשות בערים הגדולות המיקוד הוא בעיקר בכל מה שקשור לדיור, דיור ציבורי, דירות בדמי מפתח וצווי פינוי וגירוש. אלה, אגב, האוכלוסיות המגורשות ביותר. בכל שכונה כזאת אלה הם או מזרחים או ערבים.
"גם העובדה ששירותי הגבייה ושירותי המענה בעיריות, בתאגידי המים ובביטוח הלאומי הופרטו, פוגעת באזרח הפשוט, ושולחת אותו שוב לזרועות עורכי הדין. זה שלעורכי הדין אין אינטרס לייצג מוחלשות ומוחלשים - זה כשל שוק. בכ-90 אחוז מתיקי ההוצאה לפועל אין לחייבים שום ייצוג משפטי, אין להם אפשרות".
ואם נחזור למאהל ביפו - מה יהיה על האימהות ועל הדיירים הבאים שיעמדו בפני פינוי?
אמר: "כידוע, חולקו עוד צווי פינוי רבים ושכונות נוספות בתל אביב-יפו עומדות בפני פינוי. אנחנו נערכים לסייע בשכונות האלה כבר מעכשיו, אבל עד שלא יהיה שינוי מהותי במדיניות הממשלה - כל ממשלה - אני לא אופטימי. אין נציגי ציבור שמדברים בקול חזק וברור בשפה של צמצום פערים, חלוקה מחודשת של משאבים ומיצוי זכויות לאזרחים, וזה עצוב. ציבור רחב של כשני מיליון אנשים, שחיים מתחת לקו העוני, לא מיוצג, ולא באמת מעניין אף אחד. עמותות ופעילות ופעילים חברתיים לא אמורים להחליף את המדינה. ובעניין יפו, אני מאמין שעוד לא נאמרה המילה האחרונה. יש לפנינו עוד פינויים רבים, לצערי".
