תמיד אהבתי בגדים. העיסוק בהם היה מתקשר אצלי למשהו כיפי, משמח, שאיפשר לי לשחק, להתנסות, להתחפש ולהיות מישהי אחרת..
לפני כמה שנים כשעשינו רילוקיישן ללונדון, נכנסתי להריון עם בני הבכור, ובמקביל החלטתי להגשים חלום וללמוד סטיילינג. למדנו על צורות גוף שונות וכיצד להתאים להן גזרות שיחמיאו. אילו סוגי צבעים יתאימו לגווני העור, העיניים והשיער השונים. למדנו הרבה מאוד חוקים של אסתטיקה ואשליות אופטיות למיניהן. היה מרתק, אבל משהו שם לא לגמרי "ישב".
סיימתי את הלימודים בהריון מתקדם, הנחתי את חלום הסטיילינג בצד והבטחתי לעצמי שיום אחד עוד אחזור לזה, שום דבר לא הכין אותי ללידה שהסתבכה, ובטח שלא למה שבא אחריה.
לטפל בגוזל שזה עתה נולד, לנסות להתאושש ממה שעבר על הגוף ולהתחיל להבין מה מתחולל בנפש. ואיפה אני בכלל? איפה החיים שהכרתי? בין בכי בלתי נשלט בגלל ההורמונים המשתוללים, לרצון עז להאכיל את הילד (מישהו אמר קשיים בהנקה? כן, לא הכל מושלם כמו שסיפרו לי), נעלמתי לעצמי קצת. אז עוד לא ידעתי להגדיר את זה, אבל לאט לאט שקעתי בדיכאון.
שבועיים אחרי הלידה, כשחמותי באה לבקר, הספיק לה מבט אחד כדי להבין שמשהו לא כשורה. דבר ראשון היא שלחה אותי בדחיפות להסתפר. למחרת, היא לקחה אותי ואת הרך הנולד לסיבוב במרכז הקניות הקרוב. ומה אתן יודעות, זה עזר! אז עוד לא ידעתי לקרוא לזה בשם, אבל בהמשך גיליתי ולמדתי את הגישה שהפכה לכל כך מרכזית בחיי, ועוזרת לי ולנשים רבות עד היום. סטיילינג ת'רפי. החיבור לעצמנו דרך בגדים.
הגוף משתנה, ואיתו גם הנפש
את הגישה יצרה ד"ר טלי סטולובי, שחקרה לעומק את השפעת הבגדים על נפשנו. היא גילתה כי לבגדים יש השפעה רבה על הדימוי העצמי שלנו, על מצב הרוח שלנו, ואפילו על התפקוד המקצועי שלנו. לא סתם יש מדים בצבא, חלוק לרופאים, או חליפות לפוליטיקאים ולאנשי עסקים.
גם הקונוטציה של הבגדים שלנו משפיעה עלינו. אולי יש בגד מיוחד שקיבלנו ממישהו שיקר לנו? או שלבשנו באירוע שהיה מיוחד עבורנו? רובנו נזכור למשל מה לבשנו לדייט הראשון עם הבעל. גם לצבע, לגזרה, לסגנון, למגע של הבד על הגוף יש השפעה רבה שהיא הרבה מעבר למראה חיצוני.
אני לא מכירה אישה אחת שלא מתמודדת עם דימוי הגוף שלה. תמיד נמצא בעצמנו פגמים, ולצערי רובנו גם נתמקד בהם, במקום להסתכל על התמונה הכוללת.
העניין מועצם פי כמה עבור נשים אחרי לידה. הגוף משתנה, ואיתו גם הנפש. כשאנחנו מתבגרות, ובמיוחד כשאנחנו הופכות לאימהות, משהו ביכולת לשחק וליהנות מבגדים ואופנה קצת הולך לאיבוד. אנחנו נשאבות לסיפור של עצמנו ש"שחור זה מרזה" ושאת זה מותר לנו ללבוש, ואת זה אסור, כי הבגד הזה משמין, וההוא כבר לא לגילנו, וכו'.
ב'סטיילינג' ת'רפי המטרה היא להעצים נשים ולגרום להן להבין מה נכון עבורן. איזה בגד ייתן להן את ההרגשה שהן מחפשות. לא באנו לאבחן צורות גוף (אנחנו נשים, לא פירות) ובטח שלא ליצור רשימה של מה מותר ללבוש ומה אסור. היופי פה, הוא שאין חוקים. המטרה שלנו היא להגמיש קצת את הקיבעונות שלרובנו יש לגבי עצמנו, לנסות בגדים חדשים, גזרות חדשות, צבעים חדשים, אקססוריז.. ברגע שנתחיל להתנסות ולהיפתח, נוכל לגלות עולם שלם שירים לנו את הביטחון העצמי, ישמח ויעצים אותנו. נפסיק להלקות את עצמנו על כל קילו שלא ירדנו במשקל, לראות בגוף שלנו כמקור לתסכול או חלילה כישלון על שלא עמדנו בסנדרט יופי בלתי מושג שמישהו אחר קבע. בואו נלמד להתאים את הבגדים אלינו, ולא את עצמנו לבגדים. מגיע לנו להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו, והדרך לשם בהחלט יכולה להתחיל מבחוץ פנימה.
כיום אני עוסקת בסטיילינג ת'רפי, מרצה בנושא ומתמקדת בליווי נשים שרוצות לחזור לעבוד אחרי חופשת לידה. אני רואה בכך שליחות ותיקון מסוים לחוויה שעברתי בעצמי ומקווה לעזור לנשים להרגיש טוב בגופן החדש דרך בגדים. לכן, חלק נכבד מהפעילות שלי נעשה בהתנדבות. לצערי נשים רבות שמות את עצמן בתחתית סדר העדיפויות וברוב המקרים כששומעים את המילה "סטיילינג" האסוציאציה היא עם סלבריטיז ולא משהו שנשים "רגילות" יעזרו בו.
הרבה פעמים דווקא בני הזוג או האימהות של אותן נשים הן אלה שפונות אלי ומעניקות את הליווי שלי כמתנה ליולדת. המטרה שלי היא להקשיב לכל אחת, לעבור איתה על הארון ולסדר אותו כך שיתאים לצרכים, לרצונות ולמטרות שהיא רוצה להשיג ולאיך שהיא רוצה להרגיש. להפוך את הארון למקום רגוע, טוב ומרים. תזכרו, הבגדים אמורים לשרת אתכן. ואת הג'ינס מהתיכון? תעבירו לחנות יד שנייה הקרובה לביתכן.