בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
"אני כבדת שמיעה מגיל אפס, אבל לקות השמיעה שלי מעולם לא גרמה לי להרגיש שאני טובה פחות מאחרים. ידעתי שיש לי מגבלה, וזהו. לא נתתי לה להפריע לי. אמרתי לעצמי מגיל צעיר שדבר לא יעצור אותי. אני משערת שזה קשור לעובדה שבבית לא עשו מזה עניין. הוריי תמיד ציפו ממני לאותם הישגים כפי שציפו מהאחים שלי", כך מספרת רחלי אהרונוף (39), רווקה תל־אביבית שעובדת כבר עשור בחברת החשמל.
כמו שציפו וצפו הוריה, אהרונוף אכן רשמה לזכותה הצלחות משמעותיות בכל קנה מידה. היא למדה במסגרות חינוך רגילות, התגייסה לחיל הים, שירתה כסמלת מבצעים והייתה חיילת מצטיינת, ועשתה תואר ראשון ושני בתקשורת ובסוציולוגיה. "היה לי מזל", אומרת אהרונוף, "תמיד הייתי חברותית, השתלבתי בקלות עם הילדים האחרים, אין לי עבר של התעללות, העלבות או חרם. כששאלו מה יש לי – הסברתי. מעולם לא התביישתי בהיותי כבדת שמיעה. לקשיים התייחסתי כאל דבר שצריך ואפשר להתמודד איתו: בכיתה ביקשתי תמיד לשבת קרוב ללוח, כשאנשים מדברים ומסיטים את הראש בלי לשים לב אני מזכירה להם שאני צריכה לראות את השפתיים שלהם כדי להבין אותם. עם השנים הבנתי שלכולם יש מגבלות, פשוט לא תמיד הן נראות. כל אחד והתיק שלו בחיים. לא הייתי מתחלפת עם אף אחד".
למרות שלל כישוריה והגישה החיובית שלה, אהרונוף חוותה תסכול רב כשסיימה את לימודיה באוניברסיטה ופצחה בחיפושי עבודה. "בתקופת הלימודים עבדתי בעבודות סטודנטיאליות זמניות. כשנגמרו הלימודים והתחלתי לחפש עבודה בעולם האמיתי, הבנתי שהוא הרבה פחות מקבל ומכיל את הלקות שלי ממה שהתרגלתי", היא מספרת, "במשך יותר משנה שלחתי קורות חיים למאות מקומות ולרוב לא הצלחתי להגיע אפילו לריאיון ראשוני. נפסלתי מייד כי אני לא יכולה לדבר בטלפון. זה היה מתסכל נורא: באתי עם המון מוטיבציה ועם ציונים גבוהים, עשיתי צבא, והרגשתי שלא נותנים לי הזדמנות, כשכל מה שאני מבקשת זה לממש את היכולות שאני יודעת שיש לי. מצאתי את עצמי מתכוננת לראיונות העבודה, לומדת היטב את החומר, וכשכבר טרחו להזמין אותי לריאיון – נאלצתי לדבר על המגבלה שלי הרבה יותר מאשר על היכולות שלי. הרגשתי שלא רואים אותי מעבר למגבלה. זה היה קשה".
את ההזדמנות הראשונה קיבלה אהרונוף במשרד התקשורת, שם עבדה כשנה וחצי ובאופן לא מפתיע – הצטיינה. מצוידת בביטחון המחודש ביכולותיה פנתה לחברת החשמל, יידעה כדרכה מייד שהיא לקוית שמיעה ואינה יכולה לשוחח בטלפון, ואחרי תהליך שגרתי של ראיונות ומיונים – התקבלה לעבודה. מאז היא עובדת באגף הביקורת הפנימית ובנציבות תלונות הציבור בחברה, מתקדמת בין תפקידים ונהנית מכל רגע. היא זכתה בתואר העובדת המצטיינת של האגף כבר שלוש פעמים.
אהרונוף: "אני עוסקת במגוון נושאים רחב, מקיימת שיחות פנים אל פנים או בווידיאו, ואפילו מכשירה עובדים חדשים. כבר בהתחלה הבטיחו לי שאקבל את כל ההתאמות הנדרשות, אבל לתחושתי – ההתאמה החשובה ביותר היא ברמה האנושית: נתנו לי הזדמנות. ואני הצלחתי להוכיח שהמגבלה שלי היא נון-אישיו, חסרת משמעות, ושאפשר לסמוך על הכישורים שלי".
מתעלמים מקורות חיים של אנשים עם מוגבלות
כמו במקרה של אהרונוף, מעסיקים רבים נוטים להתעלם מקורות החיים של אנשים עם מוגבלויות. בדיוק לכן נולד פרויקט "שווים בתעסוקה", שיתוף פעולה של קבוצת "ידיעות אחרונות", מפעל הפיס ועמותת "שווים". במסגרת הפרויקט יתקיימו מספר קורסי הכשרה, שיינתנו בחינם למי שיש לו מוגבלות ויהוו מקפצה אל עולם התעסוקה.
ההרשמה לקורס העיתונות-יח"צ בקבוצת "ידיעות אחרונות" ולקורס ההייטק ב"מייקרוסופט" הסתיימה, אולם שני קורסים בתחום המלונאות מחכים לכם ברשת פתאל: אחד בתחום הבישול והשני בתחום המכירות והשירות. שימו לב: כל מי שיסיים אותם בהצלחה יקבל עבודה באחד ממלונות הרשת.
לקורס המכירות והשירות, שבוגריו יעבדו בתחומים כמו אופרציה של תיירות נכנסת, הזמנות עסקים, שירות ודיגיטל, מכירות ועוד, מוזמנים בעלי 12 שנות לימוד עם כושר ביטוי ברמה גבוהה ותודעת שירות מצוינת. יתרון לבעלי ניסיון בתחומי התיירות, השירות והמכירות ולבעלי אנגלית מצוינת. למסלול "יסודות הבישול", שבו יתקיימו שני קורסים, במרכז ובדרום, מוזמנים בעלי 10 שנות לימוד עם אהבה לתחום. הקורס ישלב לימודים תיאורטיים והתמחות מעשית. להרשמה: ShahafGa@fattal.co.il
"תעסוקה היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאנשים עם מוגבלות", מסביר אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס, "כשהם נעשים אנשים יצרניים ומקבלים משכורת – זה דבר עצום בשבילם. הם גם קושרים קשרים בעבודה, אוכלים ארוחת צהריים עם עמיתיהם וכדומה – וזה עשוי להפיג את הבדידות שממנה רבים מהם סובלים. רחלי הנהדרת היא רק דוגמה: רבים מהם מסוגלים לעשות דברים מופלאים – ורק צריכים הזדמנות".
עוד משרות שמחכות לכם:
חברות רבות כבר הבינו שמדובר בפרויקט שיכול לשנות את הציביון החברתי-כלכלי של והצטרפו ליוזמה. חברת "תקשוב", שמפעילה מרכזי שירות לקוחות בכל הארץ, מעוניינת לקלוט מאות עובדים. לפרטים צלצלו אל 9802*.
בזק אונליין מעוניינת לקלוט עשרות עובדים עם מוגבלויות למוקדי החברה בבאר־שבע, קריית־מלאכי ובני־ברק. קורות חיים אפשר לשלוח אל: gius4@bezeqonline.co.il.
"החברה לשוויון סביבתי", מפעל למחזור מנועים חשמליים בג'וליס, מחפש עשרות עובדים מכל המגזרים – ערבים, יהודים ודרוזים. לפרטים: eyad@lemaan.org.il).
חברת שלגוגו מראשון-לציון מחפשת עובדי קו ייצור, שיכולים לבצע עבודה פיזית לא מאומצת. לשליחת קורות חיים: .zohar@shalgogo.co.il
יש כמה חסמים שמונעים השתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה. אחד מהם הוא שרבים מהם סבורים שזה צעד לא כדאי מאחר שהקצבה שלהם תרד בשל קבלת משכורת. בנוסף, גם המעסיקים חוששים שההתאמות שיצטרכו לעשות עבור כל עובד כזה לא מצדיקות את ההשקעה. נתן חנינה, מנהל תחום שילוב בתעסוקה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, וגבי אדמון-ריק, מנהלת תחום מחקר וקשרי חוץ בנציבות, מסבירים כי "תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי 'הסכום הכולל שיתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד'. לכן, ככל שמרוויחים יותר מעבודה, סך ההכנסות הכוללות יגדל. עד גובה שכר מסוים, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו ולמצב המשפחתי, הקצבה כלל לא מופחתת, ומגובה שכר מסוים הקצבה תפחת באופן מדורג. גם הזכות להתאמות מעוגנת בחוק, והמדינה מסייעת למעסיקים במימונן. כל הצדדים צריכים להבין: העסקת אנשים עם מוגבלות היא מצב של WIN־WIN – היא תורמת לאדם ולארגון".
מעסיקים שמעוניינים לקיים קורסי הכשרה ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות או להציע להם משרות אטרקטיביות מוזמנים לכתוב אל: idan@shavvim.co.il
יש לכם מוגבלות? אלפי משרות ועוד המון מידע רלוונטי מחכים לכם באתר "תעסוקה שווה": taasukashava.org.il
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
