35 שנה אחרי האונס בקיבוץ שמרת שזיעזע את המדינה, יעל גרימברג (במודעת האבל נכתב שמה 'גרינברג', בנותיה ביקשו לכתוב 'גרימברג'), נפטרה עקב מחלה בגיל 49 והותירה אחריה חמש בנות ושלושה נכדים. גרימברג נאנסה אונס קבוצתי על ידי מספר נערים בקיבוץ, כאשר היתה בת 14. האונס נמשך ארבעה ימים רצופים. לאחר שזוכו כלל הנאשמים מחמת הספק על ידי השופט מיכה לינדנשטראוס ז"ל, התיק עבר לערעור בבית המשפט העליון וארבעה מהמעורבים באונס ריצו מאסר של 12 עד 15 חודשים בלבד.
על התקופה שלפני האונס סיפרה גרימברג: "הייתי בת 14 וקצת כשזה קרה, הייתי קצת סגורה בגלל מות אבי, לא היה לי קל שם, לא הייתי מלכת הכיתה או משהו. לא ראיתי גבר ערום לפני זה בחיים, נשיקה גם לא הייתה לי ושום דבר. בעיקרון הייתי תמימה לחלוטין בעניין הזה".
על תחושותיה בזמן האונס עצמו אמרה גרימברג כי חשה כמו רובוט. "הייתי כמו מריונטה. האנסים סחבו אותי לאן שהם רוצים. בזמן האונס הנפש שלי התנתקה מהגוף, הרגשתי שהגוף שלי פה והנפש שלי לא פה. הרגשתי כאילו אני רובוט, כאילו מישהו לחץ על איזה כפתור".
גרימברג הגדירה את התנהגות הקיבוץ כלפיה אחרי האונס כ"מחפירה". "בהתחלה היתה התעלמות מוחלטת מהעניין עצמו", אמרה גרימברג. "אחר כך שמו את האנסים בקיבוץ אחר לחודש בערך, ואחרי חודש החזירו אותם לקיבוץ. נסעתי עם אמא שלי על אופניים, ופגשנו אחד מהם, זה פשוט היה בלתי נסבל. הקיבוץ נתן תחושה שהוא לצד האנסים, בגלל שאנחנו היינו פחות ותיקים בקיבוץ".
"בושה וחובה מוסרית כאזרחית, אמא ואישה כלפי יעל"
רעות אסימיני, שלא הכירה את גרימברג ומשפחתה, לא יכלה להמשיך לעמוד מנגד על העוול שנעשה לה ושממנו לא הצליחה להשתקם.
"החברה הישראלית חבה חוב גדול ליעל, אנחנו מבקשות ומבקשים סליחה מיעל גרימברג ז"ל. סליחה שלא נאבקנו מספיק עבורך, סליחה שעמדת מול מערכת שהפקירה אותך ולא שמרה על כבודך", כך כתבה בעמוד הקמפיין גיוס ההמונים שהקימה לזכר גרימברג ז"ל ועבור משפחתה.
"מי ייתן ותרומה זו תקל אפילו במעט על משפחתך ותצליחי באמת לנוח על משכבך בשלום". היא הוסיפה. "חשוב לי להבהיר למי שתוהה מה ומי עומד מאחורי זה. אני לא מכירה את המשפחה באופן אישי. אני לא יכולתי להמשיך את חיי מבלי לעשות מעשה, בגלל זה פתחתי את גיוס התרומות. אני מרגישה בושה וחובה מוסרית כאזרחית, אמא ואישה כלפי יעל. במציאות היום אני רואה כמה זה חשוב להפיץ אהבת חינם ולנסות לתקן במקום שנוצר עוול כל כך גדול".
2 צפייה בגלריה
"מעל הכל, יעל צריכה להיזכר אחרת. כאישה מדהימה ואמא לביאה שדאגה בשיניים לכל מה שבנותיה היו צריכות, גם כשהיה קשה".
(צילום: אלעד גרשגורן)
"הגיע לה להיות יותר מהנאנסת הכי מפורסמת במדינה", אמרה אסימיני ל-ynet. "עשיתי את זה כיוזמה פרטית. כשראיתי שיעל הייתה אמא, חשבתי על הבנות שלה ועל כך שבפועל החיים סגרו על יעל ובנותיה. רציתי לעשות מעשה ולא רק לפרסם פוסט בפייסבוק. התחלתי בלהיכנס לאתר של giveback, והאנשים שם עזרו לי מאוד וליוו את הקמת הקמפיין. הלוואי ונצליח לגייס כסף. המשפחה יודעת על הפרויקט והכסף יועבר ישירות למשפחה או לעורך דין נאמן מטעמם. מגיע למשפחה שלה להשתחרר כבר מכבלי האירוע הזה. החברה הישראלית לא עשתה מספיק בשביל יעל. צדק לצערי כבר לא ייעשה, אז לפחות שתהיה קצת חמלה"
