בשיתוף ארגון פתחון-לב
פתחון לב
(צילום: ליאור שרון ופוני מסיקה)
כתבת: מור גורן | צילום: ליאור שרון ופוני מסיקה | עריכה: חן מרקוביץ'
צפון הארץ, בייחוד בחודשים האחרונים, הפך לאזור מלחמה, מה שהביא לפינוי עשרות אלפי משפחות מבתיהן ביישובי קו העימות אל מלונות ומרכזי מפונים בכל רחבי הארץ. יחד עם זאת, היישובים לא נותרו ריקים לגמרי ואלו שנשארו מאחור מאיישים את כיתות הכוננות, תפקידים חיוניים שונים ותושבים שלא היו יכולים להתפנות מפאת מצבם הפיזי או גילם.
יחד עם זאת, היישובים עצמם מוגדרים כ"ערי רפאים". רוב העסקים סגרו את שעריהם כבר לפני חודשים ואלו שעוד נפתחים מדי פעם, בהם מכולות, עושים זאת למשך זמן קצר ומתמודדים עם חוסר אמיתי במוצרים ובמזון.
לוואקום שנוצר נכנס ארגון פתחון-לב, שהקים מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) חירום מיוחד בקריית מוצקין, בנוסף למרלו"ג החירום המרכזי בראשון לציון, ומאלו מסייע לעשרות יישובים ברחבי הצפון, הנתונים למתקפות טילים, רקטות וכתב"מים. הארגון מסייע לתושבים שלא התפנו באלפי סלי מזון משפחתיים מדי שבוע, בהם מזון טרי, הכולל מוצרי בשר, פירות וירקות, לחם ומוצרי דגן, חלב וגבינות ושלל מוצרי מזון יבש.
הצפון השתנה
במרלו"ג החירום המרכזי בראשון לציון אנחנו פוגשים אל מנכ"ל 'פתחון-לב' אלי כהן ואת המתנדבים, שעסוקים באריזות של סלי המזון האחרונים, לפני שיעלו למשאית בדרכם לעצירה בקריית מוצקין. שם יעמיסו המתנדבים עשרות ארגזי סיוע נוספים, שמיועדים למאות תושבי המועצה המקומית שלומי שלא פונו מבתיהם.
"אנחנו מסייעים באופן קבוע כבר שנים ארוכות בצפון, ומפעילים גם מרכזים לוגיסטיים וחמישה מרכזים פעילים", מספר מנכ"ל הארגון ומציין כי "הסיוע בצפון השתנה בשנה האחרונה. קודם כל מבחינת המקומות שבהם לא היינו רגילים לסייע וכיום אנחנו נמצאים שם ומסייעים".
כהן ממשיך. "אנחנו נמצאים בלמעלה מ-34 יישובים בצפון, שאותם אנחנו מאמצים בדרך קבע. זה כולל גם ביישובים שנמצאים ממש על הגבול. מקבלים הזמנות מכיתות הכוננות ודואגים לספק להם את מה שהם צריכים, מעין קו אספקה שוטף פעמיים שלוש בשבוע", הוא מספר. "בתקופה האחרונה אנחנו אפילו מצליחים להגביר את הסיוע, בעזרת הפדרציה היהודית של שיקגו. העובדה הזו, שאנחנו זוכים לקבל סיוע באמת מכל העולם, היא מרגשת במיוחד, כי הודות לסיוע הזה אנחנו יכולים להגיע ולעזור לכל מי שזקוק".
עם זאת, כהן מסתכל על הסיוע לא רק בהווה אלא גם לעתיד. "אנחנו ב'פתחון-לב' מסתכלים על כמה טווחי פעולה, גם על הטווח הקרוב המיידי בסיוע לאוכלוסיות חלשות, אבל גם קדימה על הטווח הבינוני ועל הטווח הארוך. אנחנו מבינים שבחלק מהמקומות יידרש סיוע לשנים ארוכות, ומפעילים גם מערכים אחרים שלנו, לא רק את מערך הסיוע ההומניטרי", הוא מספר. "לצד זאת, אנחנו מפעילים גם את מערך החינוך והתמיכה על מנת לאפשר יותר חוסן, התאוששות ותמיכה באוכלוסיות האלה שמאוד צריכות כרגע את החיבוק החם של כולנו".
המשאית העמוסה יוצאת ממרלו"ג החירום בדרך הארוכה אל הצפון ואל שלומי, כשהיא עוברת בדרך במרלו"ג החירום הצפוני החדש בקריית מוצקין להעמסה נוספת. היכולת הלוגיסטית, התשתית, אמצעי השינוע של הארגון והמערך כולו, הם אלו שמסייעים למשימה הזו של תמיכה באלפי משפחות בצפון בימים אלו להפוך לאפשרית.
קשישים ואוכלוסיות מוחלשות
בשעות הצהריים מגיעה המשאית למועצה המקומית שלומי, שם כבר ממתין לסלי המזון ראש המועצה, גבי נעמן, מחוץ לבניין העירייה.
"אני יכול לומר שאני עומד פה זקוף קומה וגאה על כך שיש ארגונים כמו 'פתחון-לב', שמגיעים לכאן עם משאית ומאות ארגזים, כדי לעזור ליישוב הנטוש שלנו בשלומי", אומר נעמן.
ראש המועצה מספר כי בימים אלה נשארו בשלומי המונה בימי שגרה מעל 7000 תושבים, רק כ-1000 תושבים, כאשר כל היתר פונו מבתיהם. "מי שנשארו פה הם ברובם קשישים ואוכלוסיות מוחלשות, שזקוקות לתרופות, ללא תחבורה ציבורית ועם קושי גדול לטפל בהם", הוא אומר ומוסיף כי "המועצה עושה כל שביכולתה כדי לסייע להם. אנחנו נכנסים בית בית, שואלים לשלומם, אם יש צורך בתרופות, מנסים לעזור להם גם במזון ובתלושים לסופר מחוץ לשלומי שצריך להסיע אותם אליו".
נעמן מספר כי המצב מאוד לא פשוט ביישוב. "אנחנו נמצאים כמעט כל היום באזעקות, מעל 350 טילים כבר יורטו מעלינו על ידי כיפת ברזל וכ-300 בתים נפגעו. כל זה כשלחלק מהתושבים אין ממ"ד או מקלט".
"המטרה שלנו היא לשוב הביתה בביטחון והגיע הזמן לעשות לזה סוף. להביא לכאן אופק מדיני, אופק חברתי ואופק כלכלי ולהפריח מחדש את הגליל", הוא אומר. "עד אז, הגעה לכאן של ארגון כמו פתחון-לב, שמביא את העזרה של כל האנשים הטובים במדינת ישראל, נותנת לנו את הכוח להמשיך ולשרת את הציבור שלנו. אני מצדיע להם".
"החיים מתהפכים"
לצד ראש המועצה עומד עו״ד אמיר זיסקינד, יועץ אסטרטגי ופעיל חברתי, בן 40, שגדל בשלומי והתגורר בה במשך שנים. "לפני מספר שנים עשיתי את החיבור בין פתחון-לב לשלומי, מתוך מטרה לעזור לכמה שיותר משפחות", הוא מספר.
זיסקינד, שפונה עם משפחתו למלון בטבריה ולאחר מכן עבר לדירה שכורה בנהריה, מספר כי המצב בצפון רחוק מלהיות פשוט. "רוב האנשים בישראל פותחים טלוויזיה, רואים כמה טילים ועוברים מיד לנושא הבא. אנחנו חווים יום יום את הכאוס הזה ואת חבל הארץ היפה הזה שהמדינה מאבדת".
אמיר לא חוסך בביקורת. "החיים שלנו נפגעו באופן משמעותי. החינוך נפגע, ויחד עם הקורונה, זה כבר כמה שנים שהילדים לא מקבלים חינוך כמו שצריך. החיים מתהפכים. כל אחד היום מפוזר במסגרת אחרת, הגיע הזמן שהמדינה תביא הכרעה משמעותית ותחזיר את האנשים הביתה".
"אני למוד מלחמות פה בצפון, עוד מצעירותי, ויודע להגיד שמי שנשאר פה בשלומי הם אלו שהכי זקוקים לסיוע - מבוגרים, אנשים עם מוגבלות – ואין מצווה גדולה יותר מכך שפתחון-לב כאן. להוריד את הכובע בפניהם", הוא אומר. "החינוך שקיבלתי בבית הוריי והחינוך בשלומי תמיד אמר שם יש לך אפשרות לעזור, אז צריך לעזור. אין דבר שיותר מחמם את הלב מלסייע לאדם אחר בעת מצוקה".
אמיר ומספר תושבים נרתמים ופורקים את המשאית, כששעות אחר הצהריים המאוחרות כבר מתחילות להופיע. ראש המועצה והתושבים מברכים לשלום את המשאית הריקה, שעושה לאיטה את דרכה הארוכה משלומי בחזרה למרכז, ולפני הכנתה ליום נוסף של אספקת מזון ליישובים נוספים בצפון הרחוק.
בשיתוף ארגון פתחון-לב
פורסם לראשונה: 11:17, 16.09.24
