בשיתוף מועצת החלב
"ב-2050 יהיה כאן הרבה יותר צפוף, הרבה יותר מזוהם, ונצטרך הרבה יותר מזון": כך מתריע מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא כשהוא מביט קדימה על עתיד המזון של ישראל. האיומים הביטחוניים הגוברים, משבר האקלים שכבר מזמן כאן והגידול הצפוי באוכלוסייה, עד ל-16 מיליון איש - מחייב כבר עכשיו את ישראל להתכונן כדי להבטיח מזון לכלל תושביה. אחת החזיתות המרכזיות במאבק הזה היא משק החלב וכבר כיום נערכים הרפתנים בישראל כדי להבטיח שהמוצר הבסיסי הזה לא ייעלם מהמדפים.
"במצב שלא ניערך בהתאם אנחנו עלולים להיפגש עם חוסרים ולכן צריך לפעול בצורה מהירה ומקצועית", מסביר מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון בריאיון ומבחינתו המפתח טמון באי-תלות במזון של מדינות אחרות והגדלת הייצור המקומי. "כשתלויים רק בייבוא יש לכך השפעות ופגיעה בחקלאות המקומית", אומר לביא. "אנחנו מסתכלים על מה קורה בעולם, נפגשים עם גורמים ממדינות אחרות שמתכננות ל-50 ואפילו ל-100 שנים קדימה ומבינים שעם האתגרים הגאו-פוליטיים והמלחמה הנוכחית, המציאות עם השכנים והמגמות באירופה – אנחנו חייבים אסטרטגיה".
כשלביא מדבר על אסטרטגיה ל"ביטחון המזון" הוא מתכוון להבטחת ייצור מזון מקומי ואספקת מזון סדירה לכולנו. לא מדובר בכל סוג של מזון. המושג "ביטחון המזון" מגדיר את הצורך באספקת מזון בריא ובר-השגה לכלל האזרחים - גם בטווח הבינוני וגם בטווח הארוך.
רק לאחרונה שינה משרד החקלאות את שמו: ל"משרד החקלאות וביטחון המזון" מתוך ההבנה שיש צורך לבעל בית ברור בממשלה מול אתגר המזון שהולך ומתעצם. במשרד מבטיחים כעת היפוך מגמה – מעבר ממצב של ייבוא גובר לייצור מקומי שמפחית תלות ועל היסודות האלה עומדת תוכנית ביטחון המזון הלאומית שצופה 25 שנה קדימה. "אנחנו מאמינים שביטחון המזון ועצמאות החקלאות והתעשייה החקלאית מביאים לחיזוק החוסן הלאומי", מדגיש לביא ומוסיף: "בשביל זה החקלאי הישראלי צריך וודאות".
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאותצילום: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ילנה לריןכשחושבים על חקלאות הרבה פעמים נוטים לחשוב על שדות החיטה והמטעים, אבל חקלאות היא מניפה רחבה מאוד שכוללת ענפים רבים ביניהם ירקות, דגים, עוף, בשר, ביצים, חלב ועוד. הביקורת של החקלאים הייתה במשך עשרות שנים כי המדינה מתייחסת אליהם כאל נטל ומתעדפת ייבוא על פני חיזוק התוצרת המקומית.
"אנחנו מסתכלים על החקלאים כנכס והמשמעות של ביטחון מזון עבורנו זה להתחיל לטפל קודם כל בחקלאים שלנו", מבטיח כיום מנכ"ל משרד החקלאות. הוא מזכיר כי גם ב-7 באוקטובר שמרו החקלאים, ועדיין שומרים, על גבולות המדינה בגופם ומחובתה של המדינה להגן עליהם.
רפתות תחת אש: מה יעלה בגורלו של משק החלב הישראלי?
חלק מאותם חקלאים שנשארו על הגדרות ב-7 באוקטובר וגם בימי המלחמה שבאו לאחריו היו הרפתנים. משק החלב הישראלי ספג פגיעה אנושה בשבת השחורה: עשרות רפתות ביישובי העוטף הושחתו, רפתנים ועובדים נרצחו, פרות מתו ואחרות נותרו ימים ללא חליבה, מצב המסכן אותן. למרות זאת המשיכו הרפתנים בעבודתם, גם תחת אש במטרה להבטיח את ביטחון המזון של ישראל, או במילים פשוטות: שלכם יהיה חלב על המדפים.
אחת מהן היא טלי מדינה, מנהלת רפת אורים. בעלה של מדינה נפצע מירי של מחבלים בכניסה לקיבוץ ב-7 באוקטובר, ולמרות זאת היא המשיכה בגבורה לעבוד גם אז ולמעשה לא מפסיקה עד היום.
"בתחילת המלחמה הסתובבתי עם גוש בבטן כשידעתי מה קורה ברפתות של היישובים צמודי הגדר", מספרת מנהלת רפת אורים, "כאב לי פיזית על הפרות שלא מצליחים לחלוב אותן וגם אנחנו פחדנו. נסעתי לבסיס הסמוך כדי לקחת אפודים וקסדות לעובדים ואבזרתי את המיגונית הצמודה לרפת במים".
מבחינת מדינה להפסיק את העבודה לא היתה אופציה: "רפת זה מקום שפעיל 24 שעות ואנחנו חייבים לקיים רצף של עבודה, לספק מים, הזנה וטיפול כל הזמן לפרות - כדי לספק חלב באופן שוטף, גם בשעת חירום".
טלי, הרפתנית הוותיקה, מאמינה בכל רמ"ח איבריה שהעבודה שלה היא "ציונות נטו", כדבריה, ואומרת שאחד הדברים הטובים שקרו במלחמה והחשש העכשווי להתלקחות אזורית זו ההבנה ש"מה שאין לנו כאן – לא בטוח שיהיה לנו".
"דווקא המלחמה במובן מסוים הרימה לחקלאות המקומית. אנחנו, החקלאים, נשכבים פה בדרום על הגדר בשביל המדינה והמוטיבציה שלי היא שלאותו בחור, שעזב הכול את האישה והילדים והגיע להתנדב כאן ברפת ולעזור – שיהיה לו חלב לקפה שלו".
ענף החלב בישראל הוא מהמובילים בעולם. אחת הסיבות לכך היא המקצועיות הבלתי מתפשרת והטכנולוגיה החדשנית שמשולבת במכוני החליבה. "זה כמו הייטק", אומרת מדינה בחיוך, "היום ברפתות כל הנתונים מגיעים למחשב, אנחנו משביחים זנים ועושים תחשיבים והכל מתנהל עם ראייה קדימה, שמירה על איכות הסביבה, קיימות ועל רווחת בעלי החיים. זה ענף מתקדם בראייה עולמית".
"מי שיגרום לחקלאים לנטוש את המקצוע – לא יוכל לגרום להם לשוב"
המציאות ברפתות העוטף אחרי ה-7 באוקטובר מורכבת. גם עבור טלי מדינה ומשפחתה ברפת אורים, שנמצאים כ-7 ק"מ מהגבול ולכן אינם מקבלים את ההטבות שמגיעות, האתגרים הם יומיומיים. "אני מחזיקה אותנו פה בציפורניים", היא מודה בכאב על ההתמודדות, "אנחנו נמצאים בשבר גדול".
הרפתנית מאורים מפנה אצבע מאשימה בעיקר אל משרד האוצר: "הבעיה היא לא משרד החקלאות. צריך לשמור על החקלאות הישראלית – ולפעמים זה עולה קצת יותר. אבל המדינה לא יכולה להרשות לעצמה שלא לתמוך בחקלאות המקומית".
"התחושה היום היא שהמדינה מדברת בשני קולות", מסביר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב. "בעוד שבמשרד החקלאות הפנימו מזמן את משמעויות ביטחון המזון והחשיבות בהגברת הייצור המקומי, במשרד האוצר עדיין מאוהבים ברעיונות שהכזיבו והתבררו כשגויים בעולם האמיתי".
לדבריו, "השיעור שלמדנו בחודשים האחרונים הוא שההסתמכות על ייבוא ועל טוב ליבם של עמי העולם בכל הנוגע לייבוא מזון הוא לא ריאלי ולכן עלינו לדאוג לעמנו ולוודא שאנחנו לא מאבדים או מוותרים על יכולות שלקח לנו שנים רבות לפתח אותן, רק בשל גחמה של גורם כזה או אחר. מי שיגרום לחקלאים על הגדרות לנטוש את המקצוע לא יוכל לגרום להם לשוב אליו”.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון מדגיש כי במשרדו התנגדו ליוזמה של משרד האוצר שביקש לייבא חלב. "חייבים לשמור על משק החלב – ואנחנו נמשיך לשמור על הענף הזה ופועלים יחד עם מועצת החלב על גיבוש המלצות נוספות ותיקוני חקיקה כדי לקדם ולייעל את משק החלב בישראל".
פורסם לראשונה: 12:39, 15.08.24
