"חיילי צהל וכוחות הביטחון. אם אשכחך הראל איתח, אם אשכך פדיה, אם אשכחך טלפש, אם אשכחך נחמן, אם אשכחך ביטן. אם אשכחך ירושלים, תשכח ימני, תדבק לשוני לחיקי, אם לא יזכירכי. אם לא אעלה את ירושלים, על ראש שמחתי".
בניה שלם, ששירת כסמ"פ בגבעתי עד לפני כחודש ושירת במשך כמה חודשים ברצועת עזה, בחר להיכנס לחופתו שנערכה לפני קצת פחות משבוע (ב-2 בספטמבר ליתר דיוק), כשהוא מונה את חבריו ליחידה שהיו אמורים להיות שם ברגעיו המאושרים - אבל נפלו במלחמה. מלבדם, הוא הזכיר גם את החטופים והחטופות שעדיין מוחזקים בשבי חמאס.
"במשך הרבה זמן התלבטנו, בת זוגי ואני, איך הכי נכון להזכיר את החברים שנפלו, אבל באופן כזה שהאירוע לא יהפוך להיות עצוב ומדכא", הוא אומר, "בסוף החלטנו לצרף את שמותיהם לפני ברכת 'אם אשכחך ירושלים'. זה הרגיש לי נכון ורלוונטי לטקסט".
מי אלו היו הראל ופדיה?
"עם הראל איתח, סרן הראל איתח, הייתי באותו חדר כמעט שנתיים - מקורס הקצינים ועד לסיום תפקיד המפק"ץ (מפקד צוות בסיירת גבעתי - א"ל). היינו חברים מאוד-מאוד טובים. הוא נפצע אנוש בקרב בדרום הרצועה בחודש דצמבר, ונפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. עד היום אני בקשר עם המשפחה.
"ואת סגן פדיה מרק הכרתי כשהייתי מ"כ בפלוגה שלו. כשסיימתי את קורס הקצינים ושמעתי שיש סיכוי שישבצו את פדיה כמ"כ שלי - ניגשתי למ"פ וביקשתי שיבחרו בו. זו הייתה הפעם היחידה שבה ביקשתי בקשה מהסוג הזה, אבל היה לי חשוב שהוא יהיה איתי. התאהבתי בו כבר מהפגישה הראשונה בינינו, וכמובן שגם בתור מ"כ הוא היה מדהים והחיילים אהבו אותו מאוד.
"פדיה נפל בקרב בצפון הרצועה ב-31 באוקטובר. שבע שנים אחרי שאביו מיכי נרצח בפיגוע ירי מול העיניים שלו. אין אנשים כאלו, באמת שאין".
"לא חשבתי שהאזכור בחופה ייגע עד כדי-כך באנשים. מבחינתי, זו הייתה הדרך שלי להזכיר את החברים שלי שהתרגשו מאוד מהעובדה שאני עומד להתחתן והיו אמורים להיות איתי שם, אבל הם נפלו כשנלחמו כדי שנוכל להמשיך לחיות במדינה שלנו"
איך זוגתך הגיבה להחלטה שלך להזכיר בחופה את החברים שנפלו?
"זה היה ברור גם לה שהם יוזכרו במהלך הערב, כי אלו באמת אנשים שהיו חלק משמעותיים מהחיים שלי, שלנו. אם הם היו בחיים - הם היו הראשונים להגיע באותו ערב".
סיפרת למשפחות שלהם לפני שאתה מתכנן להזכיר את הבנים שלהן בחופה?
"בערך חצי שעה לפני החופה התקשרתי למשפחות, והן התרגשו מאוד כשסיפרתי שאני מתכנן להזכיר את השמות של הילדים שלהן בחופה".
חופה היא תמיד מרגשת ומשמעותית, אבל במקרה שלכם היא הייתה אפילו משמעותית יותר. אתה גם מרגיש כך?
"האמת היא שלא חשבתי שהאזכור שלהם בחופה ייגע עד כדי-כך באנשים. מבחינתי, זו הייתה הדרך שלי להזכיר את החברים שלי שהתרגשו כל-כך מהעובדה שאני עומד להתחתן והיו אמורים להיות איתי שם, ברגע המיוחד הזה, אבל הם נפלו בזמן שנלחמו כדי שאנחנו נוכל להמשיך להתקיים במדינה שלנו.
"אחרי שגיליתי עד כמה המחווה ריגשה ושימחה את האורחים ואת אלו שצפו בסרטון, שהפך בינתיים לוויראלי, החלטתי גם להתראיין ולשמח ולרגש אנשים נוספים. כולנו זקוקים לזה בימים אלו".
לגמרי. המון מזל טוב לך ולרעייתך, ותודה רבה שהסכמת לדבר איתנו וכמובן תודה על כל ההקרבה שלך ושל החברים שלך ליחידה עבור כולנו.
"רגע לפני סיום אשמח לומר עוד שני משפטים קטנים: הראשון, להזכיר את 'המגדלור של הראל' - פרויקט הנצחה שמוקם בימים אלו בנתניה, בשמורה הקרובה לביתו של הראל, הכולל מגדלור הצופה לים בו הראל אהב לגלוש, לשבת עם חברים ולהרגיש הכי חי שיש.
"והדבר השני הוא שאני מזמין את כל מי שמתחתן בתקופה הזאת, להזכיר את החברים שלו - שנפלו או נרצחו - מתחת לחופה. זאת דרך יפה ומכובדת ואני בטוח שהמשפחות שלהם יתרגשו מאוד מהמחווה הזאת. תודה".