"אני בן להורים גרושים, משפחתי לא הייתה מרובת אמצעים ואמא שלי עבדה עבודה קשה בניקיון כל החיים, היא תמיד אמרה לי "הדר אל תעבוד עם הידיים, תעבוד עם הראש" והחיבור של עם חזי, החונך שלי בעמותת "מצמצמים רווחים" סייע לי לקיים את ההבטחה שהבטחתי לאמא שלי ולעצמי ולממש את היכולות שלי בתחום הלימודים והקריירה"
הדר קרני (25) נולד בקדימה צורן, בשירותו הצבאי שימש מדריך רפואה בחילוץ והצלה בפיקוד העורף, בתום שירות החובה שימש כמפקד מרפאה בשירות הקבע ופרש בעקבות הקורונה. כשיצא לחיים האזרחיים הוא הרגיש שאין לו כלים מספקים להתמודדות עם האתגרים הכרוכים ביציאה לחיים עצמאיים. "הרגשתי שאני לא מבין מושגי יסוד כמו מה זה פנסיה, מה זה קרן השתלמות ואיך מתנהלים נכון מבחינה כלכלית, איך ניגשים לראיון עבודה, אלו דברים שלא מלמדים במערכת החינוך".
קרני החל ללמוד לימודי הנדסאי במסלול ניהול בהנדסה אזרחית, ב"מכללת רופין" ובמסגרת יום תעסוקה שנערך במכללה נתקל בדוכן של עמותת "מצמצמים רווחים" עליה שמע בעבר מאחיו, והחליט להיכנס לתהליך.
"מצמצמים רווחים" נוסדה בשנת 2015 על ידי קצינים ולוחמים יוצאי חיל נחל מוצנח והצנחנים, ובראשם האלוף במיל' דורון אלמוג ששימש עד לאחרונה כיו"ר העמותה.
העמותה פועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית על ידי ליווי אישי, הכוונה והעצמה של צעירים בגילי 20-30, חסרי עורף משפחתי תומך, שהשתחררו משירות צבאי או לאומי ונמצאים בשלב המעבר לחייהם האזרחיים כאנשים בוגרים ועצמאיים המעורבים בחברה הישראלית ותורמים לה.
מטרת החונכות היא קידום הצעירים למימוש הפוטנציאל האישי שלהם, בתוך קשר משמעותי של אמון, עם מבוגר בעל ניסיון וידע במגוון רחב של תחומים. המטרה היא לרתום את היכולות, הקשרים והניסיון המצטבר של החונכים בעמותה כדי לסייע לצעירים בתחומים של תעסוקה, השכלה, דיור, עצמאות פיננסית, חיבור למשפחה, חברה וקהילה.
החונך שמלווה את קרני מטעם העמותה הוא חזי, רואה חשבון בהשכלתו. הם החלו את המפגשים לפני כעשרה חודשים. "חזי עזר לי בהתפתחות האישית שלי, הוא עזר לי להאמין שאני יכול להצליח ולעשות כל דבר שארצה. הוא תרם לביטחון העצמי שלי, הציונים שלי השתפרו והפכתי מתלמיד שצריך שיעורים פרטיים, לתלמיד שמעביר שיעורים פרטיים", מסביר קרני.
"הוא עזר לי להבין מוסדי יסוד בכלכלה ובהתנהלות פיננסית נכונה, הסביר לי כיצד נכון להשקיע כספים. זה מדהים בעיני שהעמותה סיפקה לי חונך שהוא רואה חשבון בהשכלתו שמייעץ לי בגובה העיניים ללא אינטרסים ממש כמו בן משפחה. אני יכול להעיד על עצמי שהיום אני אחראי יותר, מנהל לו"ז בצורה איכותית יותר, והשאיפות שלי מסודרות לפי סדרי פעולות שאני צריך לבצע בשביל להגשים את המטרות שלי. חזי גם עזר לי להכין קורות חיים, ייעץ לי כיצד להגיע לראיונות עבודה, מה לדרוש ואיך להתנהל ובקרוב אתחיל את הקריירה שלי בעולם התכנון והבנייה במשרד מהנדסים גדול", הוא משתף. קרני הוא אחד מתוך כ- 1,000 צעירים וצעירות שקיבלו סיוע מהעמותה בשנים האחרונות.
"חזרתי להאמין בעצמי וביכולות שלי"
גם יונתן בלצ'או (24), סטודנט לתואר ראשון במשפטים ב"מכללת נתניה" שעובד במקביל בבית המשפט השלום, הצטרף לעמותה. "על 'מצמצמים רווחים' שמעתי מהמדריך שלי בעמותת 'נירים' שהיא עמותה לנוער בסיכון. בחודש מאי האחרון נאמתי במלון דן אכדיה בהרצליה כבוגר 'נירים' בשכונות ובין ההפסקות שיתפתי את המדריך שלי בצומת החיים שאני נמצא בה ובבלבול שמאפיין את שכבת הגיל שלי. דן סיפר לי על התוכנית ואמר שהם יוכלו להצמיד לי מנטור שילווה אותי ויעזור לי בהכוונה וראייה של הסיטואציה שאני נמצא בה מצד ניטרלי יותר. העמותה הכירה לי את אריה מרדכי, המנטור שלי. היום אני יכול להגיד שהתוכנית עזרה לי כל כך שאני לא מוצא מילים לתאר עד כמה. מאוד נהניתי מהתהליך שעברתי ועדיין ממשיך ליהנות", מספר בלצ'או.
"מאז שפגשתי את המנטור שיניתי את צורת המחשבה שלי. בנוסף לכך היו פעמים שהוא ממש עזר לי בעניינים אישיים והוריד מעליי לחץ ומחשבות מיותרותמה שעזר לי להתפקס במה שאני רוצה לעשות בחיים. תהליך השינוי שעברתי מדהים בעיני, מאדם מבולבל לאדם עם ביטחון עצמי, מאדם שחושש לנסות כיוונים בחיים לאחד שרוצה לטרוף מטרות ולהגשים חלומות ובעיקר לאדם שחזר להאמין בעצמו וביכולותיו", הוא מחייך.
"בנוסף, החיבור שלי עם אריה היה מצויין, במפגש הראשון גיליתי שהוא אוהב את מאכל הדגל של העדה ובמפגש השלישי הוא כבר היה אצלי בבית ואמא שלי בישלה במיוחד בשבילו, שתינו אכלנו ואריה הכיר את המשפחה. כיום הוא כבר יותר ממנטור כי אני מרגיש בנוח לדבר איתו על הכל מהכל ושמח שנפלה בחלקי הזכות לעבור מסע כזה".
"בתהליך של תוכנית 'מצמצמים רווחים' הבנתי באמת מה הכוח של שיחת שיתוף פשוטה ושלפעמים עם כל הכבוד לרצון להתמודד לבד באתגרים של החיים הגּדּוּלה האמיתית היא לדעת להיעזר באחרים ברגעים שצריך", מסכם בלצ'או.
"הוא מלווה אותי ופורס לי את כל האופציות על השולחן"
מריה שמן (27), מתל אביב, עלתה לארץ מבלרוס בגיל 16 ללא משפחתה במסגרת תוכנית "נעל"ה" ושובצה בפנימיית עתיד רזיאל בהרצליה. אחרי שלוש שנים בפנימייה בהם השלימה בגרות מלאה ולימודי אולפן, היא התגייסה לצה"ל ושירתה כסייעת שיניים. לאחר השחרור החלה לעבוד, בהמלצת מנהלת הפנימייה שלה, בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי כמדריכת קבוצת העולים הראשונה שהגיע לכפר במסגרת תוכנית "נעל"ה", ואחרי שלוש שנים מונתה לתפקיד רכזת בוגרים.
כחלק מהתפקיד כרכזת הבוגרים התוודעה שמן לשלל המסגרות שמעניקות תמיכה לבוגרי כפרי הנוער בכל התחומים, ביניהן גם לעמותת "מצמצמים רווחים" והיא החליטה להירשם לתוכנית בעצמה.
"באותה תקופה הרגשתי שאני חייבת תמיכה והכוונה כי לא הייתה לי משפחה בארץ, והרגשתי שיש הרבה דברים שאני לא לוקחת בחשבון בקבלת החלטות כמו מה ללכת ללמוד, איך למצוא עבודה וכו'", היא משתפת. "בשלב ההתאמה לחונך שאלו אותי מה חשוב לי וביקשתי שהחונך יהיה מתחום משאבי אנוש שבו ראיתי את עתידי. החונך שלי ליאור רון שאכן מגיע מתחום זה, ליווה אותי כשנה במסגרת העמותה ולמרות שהשנה הסתיימה מזמן הוא עדיין מלווה אותי ואני רואה אותו כחלק מהמשפחה שלי בארץ. כל פעם שאני נמצאת בצומת בחיים ומתקשה לקבל החלטה, הוא מלווה אותי ופורס לי את כל האופציות על השולחן, מבחינתי הוא מבוגר משמעותי עבורי שיודע להיות שם ברגעי אמת וגם אם זה רק לתחושה שיש לי למי לפנות".
כיום שמן עובדת כמנהלת מרכז נוער בחולון לאחר שהשלימה תואר ראשון בתחום מדעי החברה. בתקופת לימודיה היא הייתה ממקימות של מועדון 'רוטראקט' לצעירים בעיר ראשון לציון, כך שבמקביל ללימודי התואר היא נתנה מעצמה ותרמה המון חברתית כיום היא מעוניינת להשתלב בתחום משאבי האנוש בחברות הייטק.
"זה הזמן שלי לתרום למי שנמצא בתחילת הדרך"
גם החונכים בעמותה חשים שהם יוצאים נשכרים מהתהליך, ד"ר יצחק אנג'ל הוא פרמקולוג, מדען ומפתח תרופות ותיק, ויש לו היום חברת ייעוץ מצליחה לחברות העוסקות בפיתוח תרופות. לעמותת "מצמצמים רווחים" הוא הגיע בעקבות המלצה של זוג חברים שמתנדבים בעמותה, ולפני כחצי שנה אישתו והוא הצטרפו לעמותה כחונכים, כאשר כל אחד מהם חונך צעירה אחרת.
" אני אדם עסוק מאוד, אבל ששמעתי על ההזדמנות לסייע לצעירים בעמותה החלטתי להצטרף. כילד גדלתי בשכונת שפירא תל אביב במשפחה אוהבת אך לא מרובת אמצעים. מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לעסוק במדע, ההורים שלי נתנו לי הרבה חום, אהבה ותמיכה אבל הם לא יכלו לסייע לי מעשית בהגשמת החלום. לזכותם יאמר שהם ידעו לא להפריע וההתפתחות שלי הייתה אישית ואוטודידקטית. כיום אחרי שהגשמתי את החלומות שלי והגעתי מבחינתי לפסגה המקצועית ואני נהנה מחיי נחת ושפע זה הזמן שלי לתרום למי שנמצא בתחילת הדרך", משתף אנג'ל.
"אני מלווה את החניכה שלי כבר כחצי שנה, היא צעירה מדהימה מהעדה האתיופית עם המון יכולות וכישורים אבל עם חוויות משפחתיות לא קלות, היא דוגמא לצורך בחונכות מהסוג הזה. אני רואה את התפקיד שלי במתן אוזן קשבת, בתמיכה רגשית ובמתן עצות ורעיונות. עבור הצעירים בעמותה שרובם באים מרקע משפחתי קשה, הנוכחות של אדם בוגר עם רקע תרבותי וניסיון חיים אחר הוא חשוב. מבחינתי ההתנדבות הזאת נותנת לי המון, למרות שלא נולדתי עם כפית זהב בפה, היום אני חי בעולם של נוחות, יש לי שלושה ילדים שגדלו בסביבה של אמצעים וחום, וההכרות עם הצעירה בעמותה נותנת לי סיפוק שבנתינה ופרספקטיבה. האפשרות לחוות ולהרגיש בעיות של אחרים והיכולת לתרום מהניסיון שלי הן נהדרות, אני מלמד אותה דברים, תומך ומדריך, אבל אני גם לומד ממנה המון על גישה לחיים והתמודדות עם מצבים לא פשוטים. אני בהחלט יוצא נשכר מהחוויה וחושב שזאת תרומה חשובה לא לחיות בתוך בועה, להיות פתוח לסביבה ולתרום מהזמן ומהיכולת", מסכם אנג'ל.
גם מגי גד, עובדת סוציאלית שפרשה אחרי קריירה של למעלה מ-40 שנה, 20 מהן בארגון הג'וינט שעובד עם אוכלוסיות מוחלשות, היא חונכת בעמותה בחצי השנה האחרונה.
"כשהציעו לי להצטרף לעמותה, כבר התנדבתי במספר עמותות וארגונים אבל הפעילות של העמותה קסמה לי, בין היתר בשל העובדה שהיא הוקמה על ידי אלוף במיל' דורון אלמוג שהכרתי והוקרתי את פעילותו בעמותות אחרות" משתפת גד.
"בהתחלה חשבתי שהעובדה שאני עובדת סוציאלית מהווה יתרון בחונכות, אבל מהר מאוד גיליתי שההיפך הוא הנכון, החניכה שלי, אספו, צעירה מהעדה האתיופית, לא זקוקה לטיפול סוציאלי, להפך היא צעירה חזקה, שאפתנית, היא לומדת לתואר ועובדת במקביל גם בדוגמנות וגם בתחום השיווק הדיגיטלי, אספו יודעת מה היא רוצה. אבל היא באה ממשפחה שפחות יכולה לעזור ולתמוך והתפקיד שלי הוא להיות דמות מבוגרת בחיים שלה שתומכת בה רגשית", מסבירה גד.
"את מה שהילדים שלי קיבלו כל השנים בשיחות בארוחת יום שישי היא מקבלת ממני היום. אנחנו מדברות על היסטוריה ופוליטיקה אני מחברת אותה לעולם הגדול, אמנם עזרתי לה גם בהכנת קורות חיים, בהכוונה מקצועית אבל הרבה פעמים עלו בי תהיות האם היא באמת צריכה אותי. על השאלה הזאת היא ענתה לי שאני מביאה לה שמחת חיים. אז אני רואה בתפקיד החונך לא רק תפקיד אופרטיבי של מתן עזרה לצעיר למצוא עבודה או להתקבל ללימודים אלא לשמש עבורם חבר מבוגר ובעל ניסיון חיים, לתת דחיפה, עצה קטנה שמחלחלת", היא מרחיבה.
"אמנם החונכות מוגדרת לתקופה של שנה, אבל אני מרגישה שאספו היא כבר חלק מהמשפחה ואני בטוחה שנמשיך להיות בקשר גם בתום תקופת החונכות כי הקשר הזה הוא בונוס לחיים גם לי וגם לה".
עודד סלומון, מנכ"ל העמותה, מוסיף: "היכולת שלנו להקשיב, להעניק ולסייע נמצאת במרכז העשייה של העמותה וזאת כדי לאפשר לצעירים ולצעירות שלנו לצמצם פערים ולממש את הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מהן ביציאה לאזרחות למען עתיד טוב יותר עבורם. המסע האישי המעצים הזה, בשיתוף החונכים המתנדבים שלנו ,מאפשר לצעירים אך לא פחות למנטורים לצאת נשכרים ממנו".
דרושים: חונכים וצעירים
העמותה פועלת כיום לגיוס של חונכים וצעירים למחזור האחד עשר. לאחר גיוס החונכים והצעירים נציגי העמותה מבצעים שיחות היכרות ומצוותים לכל צעיר או צעירה מתנדב בעל ניסיון חיים עשיר, שמאמין בהם, עוזר להם לבחור בין המשאבים העומדים לרשותו והמשפיעים באופן משמעותי על עתידו. הציוות נעשה על בסיס קירבה גיאוגרפית, צרכי הצעירים ותחומי עניין.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת להתאמה האישיותית בין הצעירים והחונכים. מקום ומועד המפגשים נקבעים ביניהם בהתאם לנוחיותם. מסגרת ההתנדבות של החונכים מובנית למשך שנה עד שנה וחצי וכוללת שש שעות התנדבות בחודש הכוללות מפגש פנים אל פנים לפחות פעם בשבועיים. בנוסף יש צורך בזמינות בטלפון או בווטסאפ והשתתפות החונכים המתנדבים בהכשרה קבוצתית אחת לחודש. המפגש מונחה על ידי אנשי מקצוע מצוות העמותה בעלי ניסיון משמעותי בעבודה עם צעירים בסיכון ומטרתו הקניית כלים לחונכות ולמידת עמיתים.
יו"ר העמותה, ד"ר נחום איצקוביץ', ששימש בעברו כמנכ"ל משרד הרווחה, מסכם: "היציאה לחיים הבוגרים, בחירת מסלול הלימודים או העבודה מהווים תקופה מאתגרת לכל צעיר וצעירה ובעיקר לצעירים שאין בחייהם דמות בוגרת שיכולה לסייע להם, לכוון אותם ולייצר להם קשרים והזדמנויות".
