בשיתוף מפעל הפיס
השנה ששינתה הכל – יואל
כתבת: יובל חנינוביץ' | צילום: ליאור שרון | תוכן: איתי חמני
את השנה הזאת קשה לתאר במילים. עברנו אובדן של חברים; פיגועים; מלחמות; להיתלש מהבית שנחרב ולאבד 20 חברים מהקהילה זה קרע גדול שייקח זמן לשקם.
אני יואל קידר. איש הדרום. כשהייתי בן שלוש עברנו לנתיב העשרה, שהיה באותה תקופה בסיני ועבר לעוטף עזה בשנת 1982. מאז, חוץ מכמה גיחות לשליחות בקהיר, אני חי שם כמעט כל חיי. המקום זורם אצלי בדם. אלה השורשים שנעקרו, התחזקו במקום חדש – ועכשיו שוב נעקרו.
אני פנסיונר של שירות הביטחון ולפני שפרצה המלחמה גידלתי זרעים לירקות בחממות במושב, שכרגע לא ניתן להגיע אליהן. אחרי יותר מעשרה חודשים בהרצליה, לשם הגענו כואבים ופצועים, החלטנו לא מזמן שאנחנו רוצים להתקרב בחזרה לדרום וכיום אנחנו גרים בקיבוץ ברור חיל. אנחנו עדיין לא מרגישים בטוחים לחזור לנתיב העשרה.
הכל התחיל בשש וחצי בבוקר של אותה שבת נוראית. מהר מאוד אנחנו מבינים שזה לא המתח שאנחנו רגילים אליו כבר עשרות שנים. קמנו ורצנו בחצי עין פתוחה לממ"ד, שהוא החדר של אחת הבנות שלי. חשבנו שעוד רגע חוזרים למיטה לישון, אבל זה לא נגמר. וממשיך. ואני מקבל הודעה מהבן שלי: "תברחו מהבית".
הבן שלי נמצא במחסום ארז ורואה את עשרות כלי הרכב עם הטרוריסטים. הוא מסתתר עם עוד ארבעה עובדים אזרחיים בחדר לא ממוגן ומתחיל בעדכונים. הם נמצאים במצוקה נוראית. יש כמות אדירה של טרוריסטים במתחם והוא זועק שנסייע לו עם הצבא. במקביל, אחותי שגרה גם היא בנתיב העשרה מודיעה לי שיש אצלה מחבלים בבית. המשפחה שלה מסתתרת בארון. הם 700 מטר ממני. זה קורע. לפי הודעת ווטסאפ שקיבלתי, המחבלים נמצאים בכל היישוב. אנחנו לא יודעים מה קורה מסביב, בכל העוטף.
היום עובר והצבא לא מגיע. מודיעים על עוד ועוד הרוגים מהיישוב. הבן שלי יוצר קשר לסירוגין וברור לי שהוא הולך להיחטף, כי בכל תסריט שהרצתי בראש – המחבלים מגיעים אליו. לשמחתי, המחבלים לא מצאו את אחותי ואת הילדים. הארון הציל את חייהם. אחרי יותר מעשר שעות כוחות צבא מחלצים גם את הבן שלי, והוא בחיים. מאותה שבת ועד היום אנחנו בחוסר ודאות. הרבה פרות קדושות שהיו לי, למשל "בית זה בית", התערערו. עבורי, האירוע הזה היה טראומה שאני עדיין נמצא בתוכה.
במשך שנים עסקתי בביטחון, חוויתי שם דברים לא פשוטים, אבל ה-7 באוקטובר זו הייתה הנורה האדומה שלי ופניתי לפסיכיאטר. הוא אמר לי שהגעתי בזמן. שעוד אפשר לטפל. עברתי טיפולים בתא חמצן, התמסרתי לטיפולים והבנתי שכל מה שיכול לעזור – אקח.
זה לא קל. התמודדות עם טראומה היא כמו התמודדות עם כל נכות אחרת. יש אנשים שאומרים שזה אפילו יותר קשה, ואני, כאדם שעובד עם נכים, יכול להתחבר לזה. כשהקושי הוא פיזי רואים אותו, מבינים שיש בעיה. עם טראומה לא רואים את זה, וכשמדברים על זה – מתמודדים עם תווית.
המצב שלי השתפר מאוד מאז שהתחלתי את הטיפולים. איך אמרתי למטפלת? זה הביא אותי מ־30 אחוז ממה שהייתי ל־60 אחוז, שזה פי שניים. זה המון, אבל יש עוד 40 אחוז שאני צריך לראות איך אני משלים, וברור לי שזה לא יהיה באותו קצב.
ההרשמה לקורסי ההייטק שמוצעים במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה" הפתיעה גם אותי. בכל המסלולים שעשיתי בחיי, זה אף פעם לא היה בעולמות הטכנולוגיה. ראיתי את הפרסומים על הפרויקט המדהים הזה, שנעשה ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף סיסקו ישראל, המרכז הרפואי איכילוב, "ידיעות אחרונות", ynet, אתר "שווים" וקרן רש"י ומתקיימים במסגרתו קורסים והכשרות בהייטק לנפגעי מלחמה, ונרשמתי.
אחר כך הייתה התלבטות, בהתחלה החלטתי שאני לא עושה את זה, ואז אבי ממכללת COB התקשר אליי ושאל אותי מה קורה. שיתפתי אותו. שיתפתי אותו בהכל. סיפרתי לו על המצב הקוגניטיבי שלי ומה הוא עושה לי. אמרתי לו שאני מפחד לעשות טעות.אבי הרגיע אותי. אמר לי: ''תקשיב, אין מצב שיהיה שיעור ומשהו בו לא ברור. אתה תמיד יכול להתקשר, ואם צריך עוד שיעור כדי לעזור לך להשלים חומר, נסדר את זה. אנחנו כאן בשבילכם''. זה שיכנע אותי, ומצאתי את עצמי נרשם לשני קורסים: עיצוב חוויית משתמש ומכירות והשפעה.
המעטפת שקיבלתי עזרה לי ממש. המרצים ליוו אותנו ממש יד ביד, אני ממש מרגיש שבחרו מרצים שהם טיפוליים. הם עבדו איתנו בצורה מדהימה. ראיתי שהלימודים ממש מונגשים. חיילים פצועים, גם חייל שאיבד את הראייה שלו, יכולים ללמוד פה. זה לא היה קל, אבל ראיתי שאני אפילו נהנה מזה, מצליח להשתתף ומצליח ללמוד. הרגשתי שזה ממש שיקומי, בונה את הביטחון העצמי ומזכיר לי מה אני מסוגל לעשות. הקורסים נותנים שגרה, מחויבות, וזה עוזר מאוד בתהליך השיקום.
מה אני מקווה שיקרה בעתיד? אני מאחל למדינה שלנו שנבין שאנחנו חייבים להיות ביחד. חשוב להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר, להביס את חמאס, לתת לחבר'ה בצפון לחזור הביתה ולגמור עם האיומים משם.
נפגעתם במלחמה? אנחנו כאן עבורכם
במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", אנחנו מזמינים אתכם להירשם לקורסי ההייטק החדשים של NESS ו-InfinityLabs R&D שמוצעים עכשיו ללא תשלום, במיוחד עבור נפגעי המלחמה בגוף ובנפש. במסגרת הקורסים, המשתתפים יקבלו ליווי מקצועי וסיוע - עד להשמה.
בין הקורסים המוצעים: פיתוח תוכנה, דאופס, פיתוח אוטומציה ובדיקות ידניות ותמיכה טכנית. ההרשמה בעיצומה (מספר המשתתפים מוגבל):
חברות נוספות שרוצות לפתוח הכשרות ייעודיות במסגרת המיזם מוזמנות לפנות במייל מטה לאבישג אלבז הרוש: Avishage@tlvmc.gov.il
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 10:04, 22.09.24
