"החלום שלי זה לעשות סאפ בים, בבוקר, על הגלים, להרגיש משוחררת וחופשייה" מספרת עו"ד אהובה פרידמן (64). לצערי אני בת למשפחה שכולה, כשהייתי בת 16, אח שלי נהרג במחלמת יום הכיפורים, מאותו יום החיים שלי השתנו לחלוטין. דברים שקשורים בסכנות ויתרתי עליהם ועשיתי את זה למען המשפחה, למען ההורים, שדאגו מאוד. פחדו לאבד ילד נוסף, גם כשההורים נפטרו לוקח לתודעה שלי זמן להשתחרר מזה".
גלית בנגלס, "דגת הזהב" שמסייעת לאנשים להגשים חלומות כמוסים בעזרת אנשים אחרים, בשיתוף עיריית רמת גן ויד לבנים רמת גן החליטו להגשים לפרידמן חלום. בנגלס פנתה לערן קניאס, סגן אלוף העולם בגלישה על סאפ, והוא נרתם מיד למשימה ונתן לפרידמן מיני קורס אישי של גלישה בסאפ. "אני מאוד מאוד אוהבת את הים והחלום הזה היה חלום רדום. אני מאוד מאוד מתרגשת, התרגשות עד דמעות", הודתה פרידמן.
צפו בסרטון הגשמת החלום של אהובה פרידמן:
דגת הזהב מגשימה חלום לאהובה פרידמן
(דגת הזהב, בית יד לבנים רמת גן ועיריית רמת)


2 צפייה בגלריה
גלית בנגלס
גלית בנגלס
ערן קניאס, גלית בנגלס ואהובה פרידמן מגשימים חלום

אין גיל שהוא מאוחר מדי להגשמת חלומות

"החלום שלי זה להיות שחקנית", מתוודה אורית ברוך (63) "שחקנית כזאת שמשחקת עד גיל 120. אבל זה לא קרה כי החיים הלכן אחרת. ב- 11/5/1977 ב-8:00 בבוקר ניגשתי לפתוח את הדלת. הם היו שלושה גברים, אחד היה במדים, והם שתקו. ונכנסו הביתה. ואז אני התחלתי לצעוק 'מה קרה לאילן? מה קרה לאילן?' הם סיפרו שאירעה תאונת מסוק ושעל המסוק היו 54 חיילים ואנשי צוות אוויר ואין ניצולים. ואתה לא תופס, מה זה אין ניצולים? זה לא יכול להיות, אין דבר כזה, זה לא יכול להיות. ומאז הכאב מתמשך. את אחי דוד איבדתי מאוחר יותר ממחלת הסרטן, הוא לא התאושש. המשפחה מתרסקת לרסיסים. החלום נגנז בעטיו של המשבר הגדול של הנפילה של אח שלי". הבימאית והשחקנית ענת ברזילי הגשימה לה את החלום וצרפה אותה לשנת לימודים בבית הספר למשחק בניהולה.
צפו בהגשמת החלום של אורית ברוך
דגת הזהב מגשימה חלום לאורית בברוך:
(דגת הזהב, בית יד לבנים רמת גן ועיריית רמת)

2 צפייה בגלריה
גלית בנגלס
גלית בנגלס
אורית ברוך וגלית בנגלס בבית הספר למשחק של ענת ברזילי
"החיבור בין  שכול לתקווה הוא מה שהוביל אותי למיזם המרגש בו הגשמתי חלומות לבנות המשפחות השכולות, שעבורן הכאב הוא תמידי ומשנה את החיים לנצח", מסכמת בנגלס. "הוא הקו השברירי והדק במעבר של יום הזיכרון ליום העצמאות. לצד הכאב המתמשך קיימת התקווה עבור החיים לצד השכול. והנשים החזקות הללו מוכיחות שוב שאין גיל שהוא מאוחר מדי להגשמת חלומות".