אנו מצויים בתקופה מאתגרת במיוחד ברחוב הישראלי, התחושה בקרב חלקים מהציבור היא שהפערים הקיימים אינם מסתכמים במחלוקות פוליטיות לגיטימיות. התחושה לעיתים היא שנפערה בין הקבוצות תהום של ערכים.
במטרה להדגים כי לא כך הדבר, נוצר מיזם "הסכמה עכשיו". מדובר במסמך עקרונות בסיס שעליו מוזמנים אזרחי ישראל לחתום, יוזמים מבקשים להראות שלמרות אי הסכמות במישורים פוליטיים וחששות רבים וכבדים מצד חלקים נרחבים של החברה הישראלית בנוגע לעתידה, הפער, לפחות בקרב הרוב המוחלט של החברה בישראל, לא נובע מהבדלי ערכים והוא בהחלט ניתן לגישור.
"חוסר הסכמה הוא חלק אינהרנטי מהדמוקרטיה. כשם שפרצופינו שונים, כך דעותינו שונות. זה חלק בלתי נפרד מהתסיסה והיופי של החברה הישראלית, שיוצרת פסיפס רב גוני, רב דעות וגוונים, שבעינינו רק מחזק את הטוב המשותף", מסביר עו"ד יורם סגי זקס - יו"ר החטיבה החברתית ותוכנית שכר מצווה בלשכת עו"ד, יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות היוצא, ממייסדי הלב במשפט, סניגור ומרצה למשפטים במכללת ספיר, שהקים יחד עם עו"ד יפעה סגל את המיזם הזה.
השניים טוענים כי אם נשכיל ונראה כי הפער בינינו איננו נובע בהכרח מפער ערכי, וכי המשותף גדול בהרבה על המפריד, הרי שהדרך להחלמה חברתית ואיחוד השסעים קלה וסלולה יותר.
"התחושה ברחוב הישראלי היא קשה ביותר, כמעט קשה מנשוא. האמוציות אדירות, אנשים מבוהלים וניציים מאי פעם", מתארת עו"ד סגל, מומחית למשפט בינלאומי, מקימת "פורום המשפט הבינלאומי", ראשת הסגל של שגריר ארה"ב (בדימוס) וחברה בחטיבה החברתית בלשכת עוה"ד.
"השלם גדול מסך חלקיו, ואין מי שיאמר זאת. אנחנו שותפים לערכים, לחששות, לאתגרים ולתקוות. אנו חשופים לחוויות שונות ולמידע שונה ואף לפרשנות שונה ביחס לעובדות, וזאת מהותה של הדמוקרטיה. אבל הדרך להבנת האחר ולחיים משותפים נעוצה בהבנת האחר בכבוד ובהידברות - זהו צו השעה. אנחנו שותפים לחזון ולערכים שהקימו את מדינת ישראל ועומדים בבסיסה עד היום", היא מבהירה.
2 צפייה בגלריה
"בחרנו לבנות גשרים ולחבר חיבורים ולהביט בזולת בעין טובה ולחפש את המשותף ביננו ואת המאחד והמחבר, בלי לבטל את הייחודיות והקול המיוחד של כל אחד"
(צילום: Shutterstock)
עו"ד סגי זקס, מוסיף: "כל אחד מאיתנו צריך להחליט, אם הוא בצד שמחבר חיבורים או בצד שמוסיף מחיצות, אם הוא בצד שבונה גשרים או בצד שבונה חומות ואנחנו בחרנו. בחרנו לבנות גשרים, לחבר חיבורים, להביט בזולת בעין טובה ולחפש את המשותף ביננו ואת המאחד והמחבר, בלי לבטל את הייחודיות והקול המיוחד של כל אחד", הוא מדגיש. "ניתן לגשר בכלים של הידברות והכרת האחר. בסופו של יום, המטרה היא להעביר את חתימות התומכים לנשיא המדינה, לחזק את הזרמים המתונים בחברה - אלו המבקשים ליצור שיח. ליצור אמון מחודש בין החלקים השונים בחברה לחבר את הקרע ולאחותו. ליצור אמנה מחודשת של חיים משותפים על בסיס ערכי היסוד שלנו".
הצהרה על ערכי יסוד משותפים
כדי למצוא את המשותף, ניסו השניים לחזור לבסיס המשותף ולייצר מסה קריטית של אזרחים שיסכימו על ערכי יסוד שהם רואים בהם את אבני הראשה של החברה בישראל, ואלו הם:
• מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• שוויון זכויות לכל אזרח כפרט.
• ציונות, אהבת ישראל וממלכתיות.
• ערבות הדדית.
• נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה.
• חופש הביטוי והעיתונות.
• חופש ההתארגנות, ההפגנה והתנועה.
• שמירה על כבוד כל אדם שנברא בצלם.
• הזכות לחירות ולהגשמה עצמית.
• הזכות לטיפול רפואי ולהגנה משפטית נאותים.
את האמנה הזאת הם שואפים להפיץ לכמה שיותר אזרחים ולהעביר לנשיא כדי שיחזק את המבנה הרעיוני עליו המדינה מתבוססת.
באמנה נכתב עוד כי: "ברור לי שלא אחת יש צורך ליישב ולאזן בין הערכים השונים הללו, וטבעי שיתעורר דיון ואף מחלוקת בנוגע לדרך הנכונה לעשות את זה ולאיזון הראוי".
"תמהיל הדעות יעשיר את החברה ויפרה אותה במגוון דעות ותובנות. סובלנות לדעה של אחר, תוך שמירה על הערכים וכיבודם, לכך יש מקום בשיח הדמוקרטי הישראלי".
"אני מוכן/ה לשמוע, ללמוד את עמדתו של האחר, סיבותיו ותחושותיו, ולהניח שכוונתו טובה, גם אם מתקיימת ביננו אי הסכמה. 'ואהבת לרעך כמוך' זה הבסיס לקיומה של ישראל, היה, הווה ויהיה: כולנו שותפים לערכים אלו ולבניינה של מדינת ישראל יחד מתוך ראיית הטוב המשותף".
