בשיתוף GO של תנובה
לפני כ-30 שנה נפצע אלון מאורי בתאונת צניחהחופשית והחל תהליך של שיקום. בדרכו הגיע אל עמותת "אתגרים", העוסקת בשיקום בעזרת ספורט אתגרי בטבע – ומאז היא נכנסה לו לדם. מאורי התנסה במגוון של ענפי ספורט וכיום הוא מדריך ורכז פעילות סקי המים בכינרת. זה שהוא מתנהל על כיסא גלגלים לא מפריע לו ללוות במים משותקים וקטועי גפיים ולעזור להם לעשות את מה שאולי נראה בהתחלה בלתי אפשרי - לגלוש. "הם יכולים לעשות את כל מה שהם חלמו קצת אחרת", אומר אלון בריאיון לירדן ג'רבי, המדליסטית האולימפית, ומספר איך הוא מעביר את המוטו שיישם בעצמו לנפגעי "חרבות ברזל", במסגרת פרויקט "האתגריסטים" שיזמה העמותה, בשיתוף GO של תנובה.
לסיפורים המרגשים של שיקום פצועי מלחמה בעזרת ספורט ב"אתגריסטים">>>|
"נולדתי מתרוצץ על שתי רגליים, אבל בגיל מאוד צעיר אהבתי להסתכל ולעשות דברים קצת אחרת", משחזר מאורי. "כשכולם הלכו לשחק כדורגל או כדורסל, ואולי להתאמן בג'ודו, אני חיפשתי ספורט קצת אחר והספורט שמצאתי הוא צניחה חופשית. התחלתי לצנוח בגיל 16. התאמנתי, ובגיל 23 הגעתי לאליפות העולם. פינקתי את עצמי מיד אחרי זה במצנח חדש".
שם, הדברים החלו להסתבך. "מה שלא ידעתי הוא שהיתה טעות בתכנון המצנח. בצניחה החמישית איתו המצנח נסגר בגובה של עשרים מטר, מצאתי את עצמי על הקרקע וקיבלתי מתנה אחרת - כיסא גלגלים". מבחינתו זו היתה רק עוד משוכה בדרך והיה לו ברור שהוא לא הולך לוותר על הספורט האתגרי בחייו. "מאוד מהר החלטתי שאני אמשיך לעשות את כל החלומות שלי קצת אחרת", הוא מצהיר.
אבל כשהגיע להתנסות בסקי מים בעמותת "אתגרים", שרק החלה אז את דרכה, אל תוך החלום נמהלו גם חששות. "ביום הראשון אתה עם מלא סימני שאלה", הוא נזכר במפגש הראשון עם הגלשן. "איך אני יושב בתוך הכיסא הזה? הייתי סך הכול כשנתיים לאחר הפציעה, שזה די טרי. אני בקושי מתנייד על כיסא גלגלים, איך אשב בכלל בתוך המושב המוזר הזה? איך אני אתפוס את החבל? יש לי מספיק חוזק? הסירה לא תעיף אותי? ומה קורה במים, איך אני אשרוד במים? אבל למדנו את התורה ולאט לאט אתה צובר ביטחון במים ואתה מאמין בעצמך".
את התחושות שמבטא מאורי חשים היום לא מעט נפגעי "חרבות ברזל" שנמצאים בצומת דרכים. עבורם הקימה עמותת "אתגרים", בשיתוף GO של תנובה, את "האתגריסטים" – תוכנית שמסייעת לפצועי המלחמה בשיקום בעזרת ספורט אתגרי בטבע. "עשינו השנה שלושה קורסים לחיילים שנפצעו במלחמה", מספר המדריך על המיזם. "זה שינוי שהוא גם פיזי, גם מנטלי וגם חברתי. כשהמשתתפים באים הביתה ואומרים: 'וואלה תראו, עשיתי סקי מים', הסביבה נדהמת, אומרים להם: 'רגע, אתה רק לפני יומיים שכבת מורדם ומונשם ובכלל לא היינו בטוחים שתחזור אלינו. פתאום אתה עושה סקי מים? זה מדהים".
"אל תקראו לזה שיקום – תקראו לזה שיפור"
בשביל מאורי ושאר המדריכים התוכנית הזו היא מזון לנשמה והמשתתפים בה נכנסו להם עמוק ללב. "היה בחור שכל הזמן מכל דבר עשה צחוקים", הוא מספר, "ואני אומר: 'דחילק. אם אתה נמצא במצב שלו, עם הפגיעה שלו...אני זוכר את עצמי - הייתי מקלל את כל העולם בתקופה הקצרה שאחרי הפציעה. והוא? מהכול הוא עושה צחוק והכול לוקח בקלות. זה מדהים".
כשהוא מדבר על "האתגריסטים" אלון מבקש לשנות את המילה שיקום: "אני מעדיף את המילה 'שיפור'. למה? כי אדם צריך דרך הספורט לשפר את היכולות שלו, ולכולם יש יכולות. השאלה היא כמה יכולות, מה נפגע מתוכן, ומה האדם יעשה עם זה. אז אנחנו חושפים לחברים המון ענפי ספורט וכל אחד מוצא לעצמו את הענף שמתאים לו".
בהתחלה, כמו שהוא עצמו חש, יש חברים שמרגישים שלעשות ספורט יחד עם פציעה קשה זה בלתי אפשרי, אבל המדריך הוותיק מעיד שהניסיון לימד אותו שעם שילוב של קשב לקצב האישי אפשר לצלוח כל אתגר. "אתה מגיע לקורס סקי מים למשל, ואתה אומר, רגע, איך אני אשב בכיסא? וביום השלישי אתה פתאום גולש. אחרי חודש חודשיים אתה גולש לבד, ואתה אומר: 'אם אני אאמין בעצמי אני אצליח'".
את האתגר האישי שלו השנה הוא מסמן כהרחבת המיזם של "האתגריסטים" ומזמין כל נפגע מלחמה בגוף או בנפש שמרגיש שספורט מושך אותו - לנסות. "הלוואי ותהיה לי אפשרות לכמה שיותר קורסים לגולשים חדשים. כי כל גולש שמצליח ומגיע, זה בשבילי אושר גדול לי ולצוות. האתגר שלי להעביר את המסר לכמה שיותר אנשים שנקלעו לפציעות ולמצב חדש. הם יכולים לעשות את כל מה שהם חלמו - קצת אחרת".