זה שנים מוסכם ומקובל לחשוב שאחרי מלחמת יום הכיפורים שטף את הארץ גל של חזרה בתשובה. השאלות עד כמה אכן היה זה "גל", מה היה היקפו ועד כמה היה לו קשר למלחמה - נשארו פתוחות עד היום.
התקשורת והאקדמיה התייחסו לחזרתם בתשובה של כמה סלבריטאים בני הזמן ההוא, בהם הזמר מרדכי ("פופיק") ארנון (חזר בתשובה ב-1975), הבמאי-שחקן אורי זוהר (ב-1977) ומפקד סיירת גולני דאז אפי איתם (1978) כמייצגים של תנועה רחבה. ההסבר שניתן לתופעה היה שהטראומה של שני ימי המלחמה הראשונים, שבהם נראה היה כי ישראל עומדת בפני חיסולה, לעומת היציאה למתקפת הנגד, שהפכה ביום השלישי את קערת המלחמה על פיה - יצרה תחושה שללוחמים בשטח, ולמדינה כולה, קרה נס.
2 צפייה בגלריה
האם האחווה החדשה שנוצרה בחזית הלחימה בין דתיים לחילונים שינתה גם את היחס לאמונה ולדת? חייל מתפלל בגבול רצועת עזה
(צילום: Amir Levy / Getty Images)
הנס הזה לא קרה ב-7 באוקטובר, אבל עוצמת האירוע, והמלחמה הממושכת שבאה אחריו, מעלים את התהייה האם תהיה להם השפעה על רכיבי האמונה של אזרחים יהודים בארץ. האם האירועים יגררו חזרה בתשובה, או דווקא לעזיבת הדת? האם תהיה להם השפעה על התחזקות האמונה ואולי דווקא על היחלשותה, או שלא תהיה להם השפעה כלל? אף שעברה כמעט שנה, אין לנו כמעט מידע על הנושא.
לצורך זה, ולמטרות אקדמיות בלבד, יזמנו את המשאל האמונות של ישראלים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ואנו מזמינים את ציבור קוראי ynet לבוא ולהשתתף בו, כדי לאפשר לנו, החוקרים, לצייר את תמונת המצב האמונית בארץ במחקר, שתוצאותיו תפרסמו גם כאן בעתיד.
אין "סקרי אמונה"
לא מזמן התפרסם סקר של המכון למדיניות העם היהודי, שהתמקד בעיקר בשאלות מעשיות. הסקר בדק, למשל, אם אחרי אירועי ה-7 באוקטובר יותר אנשים מניחים תפילין או אומרים פרקי תהילים, אבל שאל גם על שייכות: האם הישראלים היהודים מרגישים קרובים יותר או פחות ליהדות? הסקר ההוא גילה שתי מגמות עיקריות: אצל הדתיים והמסורתיים הייתה עלייה בקרבה ליהדות, אבל אצל החילונים נוצרו שני תהליכים הפוכים: של התקרבות וגם של התרחקות.
התהליכים ההפוכים האלה ממחישים עד כמה חילוניות היא לא עניין אחיד והיחס שלה ליהדות אינו זהה. אבל, מה זה אומר על אמונה? כמו לדתיים ולמסורתיים, גם לחילונים יש אמונות. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, האמונה שאין אלוהים אינה משותפת לכל החילונים. למעשה, חצי מהחילונים היהודים בישראל (וגם בארה"ב) אומרים שהם מאמינים באלוהים.
כמו לדתיים ולמסורתיים, גם לחילונים יש אמונות. ובניגוד למה שנהוג לחשוב, האמונה שאין אלוהים אינה משותפת לכל החילונים. למעשה, חצי מהחילונים היהודים בישראל (וגם בארה"ב) אומרים שהם למעשה מאמינים באלוהים
אם כן, למה מתכוונים החילונים שאומרים שהם מאמינים באלוהים? מחקרים מראים שהם יצירתיים מאוד במשמעות שהם מעניקים למושג הזה. הם אולי לא מאמינים ב"אבינו שבשמיים", אבל יש להם מטאפורות אחרות לאלוהות. בניגוד לנוצרים, שנוטים לקרוא את ספרי הקודש באופן מילולי, היהדות אומרת בפירוש שאלוהים הוא לא "אבינו שבשמיים", אלא רק "כמו אבינו שבשמיים".
כל העניין באלוהים של "אהיה אשר אהיה", שאין לו פסל ותמונה, מבוסס על הרעיון שכבני אדם, ממילא איננו מסוגלים להבין מהו האל, ולכן אין לנו יכולת לדבר עליו אלא באמצעות מטאפורות שמדמות אותו למושגים אחרים, נתפשים יותר קוגניטיבית. הדת מציעה לנו דימויים כמו "אלוהים הוא כמו שופט", או "אלוהים הוא כמו מלך", אבל מטאפורות שהציגו חילונים-מאמינים במחקר קודם שלי התייחסו לאלוהים גם "כמו מגע", או "כמו המחצית המלאה של הכוס".
2 צפייה בגלריה
נקודת הרתיחה בין דתיות לחילוניות, רגע לפני המלחמה, סביב התפילות בכיכר דיזנגוף, ערב יום הכיפורים תשפ"ד
(צילום: דנה קופל)
אמונה גם לצרכי שיקום חברתי
המחקר מלמד אותנו שתי עובדות חשובות: האחת היא שאמונה היא כלי חזק ומשמעותי להתמודד עם טראומה ואסונות. השנייה - שמותר ורצוי לנסח אמונות בצורה פרטית, השואבת במידה זו או אחרת, ובצורה כזו או אחרת, מהתרבות שבה אנו חיים.
על כן אני תוהה מדוע בין כל הארגונים החברתיים והאזרחיים, העוסקים כיום בשיקום השבר הנורא של ה-7 באוקטובר, עדיין לא קם, למיטב ידיעתי, ארגון המנסה לשקם את האמונה במובן הזה - לא בצורה דתית, אלא דווקא בצורה חילונית, כזו שמתאימה לחילונים מאמינים, שמהווים כרבע מהאוכלוסייה היהודית בישראל.
אני מזמינה אתכם להשתתף במשאל על אמונות של ישראלים בעקבות ה-7 באוקטובר, ומתחייבת לשוב לכאן ולשתף אתכם בממצאי המחקר.
ד"ר הגר להב היא מרצה בכירה במחלקה לתקשורת של מכללת ספיר ומחברת הספר "חילוניות-מאמינות" בהוצאת מכון ון-ליר.
