המיצג הראשון התקיים ביום שני שעבר, בהפגנה שבה השתתפו רבבות בני אדם סמוך לכנסת בירושלים: 20 נשים בתלבושות אדומות וכובעים לבנים, צעדו מכיכר אגרנט ועד רחבת הכנסת, במחווה ל"סיפורה של שפחה" - הרומן מאת מרגרט אטווד שזכה לעיבוד טלוויזיוני מטלטל.
צפו בריאיון באולפן ynet עם הדס רגולסקי ממובילות מחאת הנשים "בונות אלטרנטיבה":
לקראת ההפגנה הגדולה בשני: 3 מראשי המחאות באולפן
(צילום: ירון ברנר)
"צעדת השפחות" נועדה להתריע מפני הפיכתה של מדינת ישראל מדמוקרטיה שוויונית לתיאוקרטיה שמדירה נשים ורומסת את זכויותיהן, בדומה לעולם הדיסטופי שמוצג בספר ובסדרה.
המיצג שאירגנו פעילות "בונות אלטרנטיבה", זכה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית והבינלאומית, בין השאר ב-CNN, פוקס ניוז ובוושינגטון פוסט, וכן צויץ בטוויטר על ידי אטווד עצמה.
בתנועת "בונות אלטרנטיבה" חברות נשים מכל קצוות הקשת הפוליטית ומכל המגזרים שחברו יחד להגן על זכויות נשים, בהן חברות נשים בכירות במשק הישראלי, מנכ"ליות וסמנכ"ליות מעולמות החברה, הייטק ויזמות, תקשורת, רשויות מועצות מקומיות וחברה אזרחית ששמו להן למטרה לקדם ייצוג נשים, שוויון זכויות ומאבק באלימות נגד נשים.
"הקואליציה הזו פועלת מיום הקמתה נגד נשים", מצהירה מייסדת תנועת "בונות אלטרנטיבה" מורן זר-קצנשטיין. "גם בחוקים שכבר הונחו על שולחן הכנסת, גם בהסכמים הקואליציוניים וגם בשורה של אמירות שמנסות להחזיר נשים למטבח. במשמרת שלנו לא ייפגעו בזכויות נשים. אנחנו 51% מהאוכלוסייה ואנחנו ניאבק על הזכויות שלנו - לא ניתן להפוך את ישראל לגילעד".
צפו בנאומה של מורן זר קצנשטיין, מייסדת "בונות אלטרנטיבה" בהפגנה בתל אביב:
" מורן זר קצנשטיין בנאום בהפגנה בתל אביב"
במוצ"ש האחרון זה כבר הפך למאות - מאות פעילות מתנועת "בונות אלטרנטיבה", "5050 לשותפות ושוויון מגדרי", "איתך מעכי" ו"אני אישה", צעדו במוצאי שבת בתלבושות אדומות וכובעים לבנים בהפגנות בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, הרצליה ורמת השרון, במחאה על פגיעה בזכויות נשים.
"אנחנו כאן היום להוכיח שנשים בישראל לא חוששות להילחם על שוויון זכויות", מסבירות המארגנות, "הרפורמה במערכת המשפט תשרת כוחות חשוכים המבקשים לפגוע בנשים. אנחנו כאן היום להוכיח שנשים בישראל לא חוששות להילחם על שוויון זכויות ונגד הדרה ואפליה".
"בשקט-בשקט ולאט-לאט, נוטלים מאיתנו זכויות וסעד, מעלימים אותנו מהמרחב הציבורי, מהצמתים בהם מתקבלות ההחלטות - פשוט זוועה. ועוד יותר כואב הן נשים שמשתפות עם זה פעולה ומאמינות שזה טוב להן
"הנשים יהיו הראשונות שייפגעו"
דר' שרון חליפא-גואטה, מרצה ב"מכללת ספיר" ועמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה, השתתפה במיצג יחד עם בתה - קורל גואטה בת העשר - תלמידה בבי"ס "קרוב". "אני כבר שנים אקטיביסטית בתחום הנשים וחברה ב'בונות אלטרנטיבה'. כשעלה הרעיון מייד קפצתי על זה מכיוון ששורף לי וכואב לי בעקבות החקיקה האיומה וברור לכל הנשים סביבי שנשים יהיו הראשונות שייפגעו".
"חשוב לי להיאבק בדבר הזה בכל כוחי. הסברתי לעומק את הנושא לבתי והיא מעוניינת תמיד להשתתף, היא מאוהבת בנשים המדהימות ב'בונות אלטרנטיבה' ובהפגנות בקפלן מאוד משתדלת בכל פעם לסייע", היא מתגאה.
"אותי תמיד מדהים הכוח של האמנות - עבור מי שמכיר את 'סיפורה של שפחה' זוהי תמונה מאוד חזקה - בעיקר שלא כמו בהונגריה ובפולין, ההפיכה כאן היא בעלת נופך דתי-משיחי", מסבירה חליפא-גואטה שהגדילה והוסיפה בטן הריונית לתחפושת. "ההיריון וגם צירוף הילדה, בעיקר נועד לפנות אל הרגש של אנשים - ב'סיפורה של שפחה' הרי ההיריון הוא הסיבה לשמה משעבדים נשים ולוקחים להן את הילדים כשהם נולדים - אקט אכזרי נורא בעיניי. הילדה הייתה בעיטה בבטן הרכה של הרבה אנשים, צילמו אותה בטירוף, היא מצד אחד מסמלת את העתיד שלנו - צריך לשמור על המדינה בעיקר עבור הילדים, אבל גם מזכירה לאנשים שילדות בגילאים הללו הן 'מותרות' להפיכה לשפחות אם הן פוריות. בחרתי לקרוא לעזרה בשלט שלי לביידן, והוא נועד לפנות לקהל הרחב בחו''ל. אני באמת חוששת שרק קריאה ברורה מביידן תוכל לעצור את הטירוף הזה".
על החוויה בצעדה בירושלים חליפא-גואטה מספרת: "בתהלוכה עברנו דרך הקהל כמו 'קריעת ים סוף', אנשים פינו את הדרך ונתנו לנו לעבור, צילמו אותנו בטירוף, תמכו והתפעלו. עלינו לבמה - זו הייתה חוויה מטלטלת לראות עד האופק המוני אנשים ודגלים - זה היה מרעיד. אח''כ הלכנו ליד הכנסת כדי לחזור להפגנה. ראינו אלפי אנשים הולכים אל ומההפגנה. גם כשיצאנו בשעה 14:00 הלכנו לרכב ומולנו צעדו אלפי אנשים - לראות את הכמות הזו של אנשים היה מטלטל. להשתתף במיצג הרגיש כמו נגיעה ברגע היסטורי - מרגש בטירוף".
"באופן אישי, אני מקווה שנגעתי במיתר לבן של נשים שמאמינות שהרפורמה היא טובה", מוסיפה - חליפא-גואטה, "בשקט-בשקט ולאט-לאט, נוטלים מאיתנו זכויות וסעד, מעלימים אותנו מהמרחב הציבורי, מהצמתים שבהם מתקבלות ההחלטות - פשוט זוועה. ועוד יותר כואב הן נשים שמשתפות עם זה פעולה ומאמינות שזה טוב להן".
עדי אגסי שפיר (45), אמא לשניים מרחובות, חברת ועד מנהל ב"בונות אלטרנטיבה", עצמאית בתחום ייעוץ קריירה ומנהלת פרויקטים, משתפת: "השתתפתי בצעדה המקורית בהפגנה מול הכנסת. מהרגע שהחלה הפעילות סביב הרפורמה, הארגון שלנו פועל מסביב לשעון כדי להבהיר כמה הרפורמה הזו יכולה לפגוע בנשים ולקחת אחורנית את כל מה שהשגנו בשנים האחרונות בדרך לעבר שוויון מגדרי. הרמנו את המיצג כדי להאיר זרקור ולזעזע. אף אחת לא חושבת שמחר נהפוך לגילעד, אבל גם במדינות אחרות זה לא קרה ביום אחד, אלא כחלק מתהליך, ורצינו להזהיר מפני הסכנה שתהליך כזה יקרה גם כאן. אפילו באיראן לפני המהפיכה הנשים נראו אחרת".
על חוויות ההשתתפות במיצג עצמו היא מרחיבה: "מהרגע שהתחלנו ללבוש את הגלימות, אנשים פשוט נעמדו להסתכל, ולאט-לאט אפשר היה לראות שהם קולטים מה אנחנו עושות. הפרגונים הגיעו מהרגע הראשון, קיבלנו תמיכה מדהימה ומחיאות כפיים ופינו לנו את הדרך בקלות כי כל מי שהיה סביבנו הבין פתאום מה אנחנו רוצות לומר. זה היה מדהים ומחמם את הלב. ומצד שני, זה היה גם מעורר חרדה. להסתובב עם כובע שמונע ממני לראות כל מה שלא נמצא ישירות מולי, כולל את זו שהלכה לצידי, והצורך להוריד ראש ולשמור על שקט בלי יכולת לדבר".
"זה מעבר לחשש שאני, חברותיי והבת שלי נמצא את עצמנו במקום כזה. זו גם ההבנה שיש נשים (גם בישראל) שחיות ככה כבר היום וזה פשוט בלתי נסבל. ושאני וכל הסובבות והסובבים אותי לא מוכנים לאפשר לזה לקרות, ולכן המאבק שלנו לשוויון מגדרי ימשיך - גם מעבר להתנגדות לרפורמה".
לגבי התגובות אגסי שפיר מסבירה: "הפרגונים מסביב נתנו הרבה רוח גבית וחיממו את הלב בידיעה שאנחנו לא לבד, והסיקור המטורף שקיבלנו הוכיח שהעלינו את החששות שלנו על סדר היום וזה הפך לשיח בלתי נפרד מהדיבורים על הרפורמה ועל ההתנגדות אליה".
"כמובן שהיו גם גיחוכים מצד תומכי הרפורמה, וקריאות שאנחנו כבר רגילות אליהן ('היסטריות', 'הגזמתן', 'התבלבלתן, פורים זה עוד שלושה שבועות', וכדומה). זה לא חדש, לא מרגש אותנו יותר, וזה טבעי לשמוע את זה מהאחרונים שמרגישים את חוסר השוויון על גבם. החלק המעודד היה לראות תגובות של גברים רבים שתמכו בנו מול המגחכים. בסופו של יום, המאבק לשוויון מגדרי הוא מאבק של שני המינים למען שני המינים והתמיכה הזו מחממת את הלב ונותנת לנו רוח גבית".
"שפחה" נוספת שלקחה חלק במיצג ובחרה להישאר בעילום שם, משתפת בקושי שחוותה להתהלך בתחפושת שהצרה את צעדיה "זו חוויה לא פשוטה. מדובר במאמץ פיזי אבל המאמץ האמיתי הוא מאמץ מנטלי. המבט המופנה מטה והשתיקה במשך כל הזמן הזה כשיש התרחשות גדולה שמתרחשת מחוץ לדבוקה שלנו הרגישה כמו ניתוק בלי יכולת להגיב למה שקורה וזה הרגיש משתק ואפילו קצת מלחיץ. הרגשתי חסרת פנים וחסרת קול".
שירה ז' כרמל, מוזיקאית ופעילה חברתית, ממייסדותיה והדוברת של קַדְמה – התנועה לקידום נשים במוזיקה, השתתפה במיצגים בהפגנות בירושלים ובתל אביב והיא משתפת: "קַדְמה חברה בקואליציית ארגוני הנשים והשוויון, כולנו שותפות לקריאה המזהירה מפני הרפורמה המשפטית המסוכנת, שתפגע קודם כל בזכויות נשים ומיעוטים", מסבירה כרמל. "כמה מארגוני הקואליציה חברו וארגנו את הפגנת הנשים 'תתעוררי' ב-5.2, וכך התוודעתי אל 'בונות אלטרנטיבה' המדהימות והצטרפתי אליהן. ההתארגנות למיצג 'סיפורה של שפחה' הייתה מהירה וסוחפת – בתוך פחות מ-12 שעות מהרגע שעלה הרעיון, אחרי לילה לבן של תפירות והכנות, צעדנו בהפגנת הענק מול הכנסת – שפחות נרגשות, דוממות ומושפלות ראש. הדימוי החזק פשט בתקשורת הארצית והעולמית כאש (אדומה!) בשדה קוצים, ובהפגנות של מוצ"ש כבר היינו מעל 200 שפחות בחמישה מוקדים בארץ, ועוד היד נטויה".
"היה כל כך מרגש לצעוד בין מאות אלפי האנשים ולשמוע מכל עבר לחישות וצעקות 'כל הכבוד'. עשרות א/נשים ניגשו אלינו ואמרו שחשבו על הרעיון בעצמם. בהפגנה במוצ"ש כבר הריעו לנו ופינו לנו את הדרך כמו למלכות (שהן שפחות)", היא מוסיפה. "כאישה, אמא, פמיניסטית וזמרת, ברורה לי החשיבות העצומה בהשמעת קול ברור נגד העוולות המתרחשות בקרבנו (ואלה שעלולות להתרחש). בשבילנו, בשביל דור העתיד ובשביל מי שלא יכולה להשמיע את קולה. נתראה בהפגנות".
"ירושלים היא מוקד של הדרת נשים"
עו"ד מרים זלקינד, מנהלת הקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, מרכז משנה המכללה למנהל משתפת חוויות מהמיצג בירושלים: "השתתפתי במיצג בירושלים במוצ"ש כי כפעילה פמיניסטית ותיקה אני יודעת כמה קשה נאבקנו על כל זכות שיש לנו כיום כנשים וכמה קל יהיה לפגוע בנו אם הרפורמה תעבור ותחליש את בית המשפט. כבר היום אפשר לראות שיש רק אישה אחת שמונתה כמנכ"לית משרד ממשלתי (מתוך 23 מנכ"לים!) והצעות חוק שמקדמות הדרה וחוקי צניעות עולות על שולחן הכנסת כל שבוע. אנחנו לא מוכנות שייקחו אותנו אחורה".
"בתגובה למיצג שמענו הרבה מחיאות כפיים ו'כל הכבוד' ההרגשה הייתה שאנחנו מבטאות כאב של הרבה מאוד נשים וגברים שחוששים מאוד לגבי העתיד שלהם", מסכמת זלקינד.
יעל יחיאלי (45) פעילה חברתית שהשתתפה גם היא במיצג בירושלים, מוסיפה: "התאספנו לפני תחילת ההפגנה, ומהרגע שהתחלנו להתלבש כל מי שעברו לידינו הגיבו. הוויזואליות הזו עובדת, הלכנו בטור בשקט עד שהגענו לבמה, כשעורכת הדין ניצן כספי שילוני דיברה, נעמדנו מול הבמה. היא דיברה על הפגיעה של הרפורמה בנשים ואנחנו עמדנו שם שותקות עם הפנים למטה. זו תהיה המשמעות של הרפורמה הזו", חורצת יחיאלי.
"בישראל אין שוויון לנשים, במקומות שיש שוויון הגענו אליו לא פעם בזכות בג"ץ. ובאנו כדי לומר שכאן לא תהיה גילעד. ירושלים היא מוקד של הדרת נשים. יום-יום יש פה שלטים של נשים שמשחיתים אותם. אנחנו במאבק על זה כבר שנים. עכשיו עם הקואליציה הזו יהיה מותר פשוט לא לשים תמונות של נשים במרחב הציבורי. בירושלים נאבקנו על הפרדה והדרת נשים ברחובות, על הפרדה באוטובוסים, מכירות את המאבקים האלו כבר שנים. בממשלה הזו יושבים מדירי נשים, שעבורם פגיעה בזכויות נשים. זאת המשמרת שלנו ואנחנו בסכנה".
פורסם לראשונה: 14:29, 19.02.23
