ההפתעה לשלומי הדוור
(צילום: אורי דוידוביץ')
כמעט שבע שנים, מדי יום ביומו, מתעורר שלומי פורסעיד בחמש בבוקר בביתו בחולון, מתארגן ונוסע למרכז למיון הדואר. שלומי, דוור בן 30, מסדר בכוורת שלו את כל המכתבים והחבילות ויוצא לקו הקבוע שעובר משיכון ותיקים ברמת גן דרך שכונת חרוזים הסמוכה ועד מתחם הבורסה.
חום קיצוני של יולי-אוגוסט או גשמי זלעפות של החורף, לא עוצרים אותו מלהתעכב. לכל מכתב הוא מתייחס בחרדת קודש ולא חוזר הביתה עד שכל אחד מקבל, לא פעם אפילו ביד, את החבילה שלה הוא מצפה והכל בחיוך.
בשנים האחרונות התלונות על השירות של דואר ישראל נערמות, ולפי דו"ח נציב התלונות האחרון, הדואר הוא הגוף שאחוז התלונות המוצדקות עליו הוא הגבוה ביותר. בלי להתכוון, פורסעיד הוא נער הפוסטר של החברה. יותר שירותי ממנו - אין. מכיר את הלקוחות, את השמות והכתובות בעל פה, מחכה לפעמים שעות כדי למסור דרכון שמישהו מחכה לו בלחץ וחוזר בגלל זה לפעמים מאוחר הביתה, אחרי שעות רבות בחוץ.
יום היעדרות אחד נרשם בכל זאת באחד מימי חמישי לפני חודש, כשפורסעיד התחתן עם בחירת ליבו שירלי, מטפלת בילדים במקצועה, אחרי שנה של זוגיות. בסיום סוף שבוע של חגיגות הוא חזר לעבוד, רק שהפעם חיכתה לו הפתעה במהלך המסלול.
סיפור הכיסוי לצילום שלנו היה שילווה אותו צוות עבור תיעוד "יום בחייו של דוור". בפועל, במשך יותר משבוע קבוצות הווטסאפ השכונתיות של ותיקים, חרוזים וגם הגפן הצמודה געשו, כשהתושבים שאותם שלומי משרת (אפילו כאלו מהעבר), החליטו ליזום מסיבה מרגשת לרגל נישואיו.
בשעת השין כששלומי הגיע ניגנו עבורו בגיטרה את השיר "הזמנה לחתונה" והוא התקבל במחיאות כפיים סוערות. היו שם הרופא הבכיר שנשים עולות אליו לרגל מכל הארץ, המורה למוזיקה מבית הספר, האחיות שגרות בשכנות זו לזו, הורים וילדים, מבוגרים וצעירים.
כשהצ'ק המודפס בענק נמסר לו, שלומי הגיב בהתרגשות: "אני מרגיש כמו הזוכים בפיס, אלו של המיליון שקל. זה לא הכסף, זו האהבה פה של כולם". אז איך נראו ההכנות וכיצד הגיב למראה השכונה שהתקבצה לכבודו? צפו בוידיאו.
