צפו: הלוחמים בפעילות סקי מים בכנרת
(קרדיט: באדיבות עמותת "אתגרים")
בתחילת השבוע השני למלחמה, בזמן שסער הורביץ מכוכב מיכאל, לוחם (במיל') בחטיבה 7 של חיל השריון, תפס קו יחד עם חבריו לחטיבה בגזרה המערבית בגבול הצפון, הטנק שבו שהה נפגע משני טילי נ"ט שנורו לעברו על ידי ארגון הטרור חיזבאללה. כתוצאה מהפגיעה הישירה, הורוביץ, בן 22, נפצע אנושות ופונה יחד עם שבעת הנפגעים הנוספים באירוע לטיפול בבית החולים נהריה. במשך יומיים וחצי הוא היה מורדם ומונשם, ולאחר מכן החל תהליך ארוך של טיפול ושיקום, שנמשך גם בימים אלו.
לימים, הוא הועבר לטיפול במחלקת השיקום בתל השומר, שם נחשף לעמותת "אתגרים", העוסקת בהעצמה של אנשים עם מגבלות באמצעות פעילות ספורט אתגרי בטבע. לפני כמה שבועות, זמן קצר לאחר ששוחרר מהאשפוז במחלקת השיקום, הורוביץ לקח חלק בפעילות אתגרית שיזמה העמותה - שלושה ימים של גלישת סקי מים בכנרת. יחד עמו השתתפו בפעילות הייחודית ארבעה לוחמים נוספים שאף הם נפצעו קשה במלחמה הנוכחית.
הפעילות, הוא משתף, הייתה חוויה מהנה מאוד עבורו וגם דרך שיקום אלטרנטיבית, לנפש ולגוף כאחד. "עושה לי טוב לראות שאני לא היחיד שמתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים", אומר הורביץ. "בשנה האחרונה הבנתי ששהייה לצד אנשים במצבי שיכולים להזדהות עם התהליך שאני עובר מאז שנפצעתי - עושה פלאים מבחינה שיקומית, מנטלית כמובן וגם פיזית. הפעילות עצמה הייתה תירוץ להיפגש ולבלות יחד".
הפציעה של הורוביץ מורכבת וכוללת פגיעה בכמה אזורים בגוף: יד ורגל שמאל, הריאות ואזור המותן. בנוסף, הוא סבל מרסיסים בכל חלקי גופו - חלקם הוצאו בניתוח, ואחרים עדיין לא. ההגבלה העיקרית עמה הוא מתמודד בימים אלו היא היכולת להניע את ידו השמאלית. "טווחי התנועה שלי עדיין לא מלאים, יכולת האחיזה לא חזרה לעצמה והעצבים באזור עדיין מתאוששים מהפגיעה הקשה", הוא מספר, "אני גם צריך להיות בבקרה על כמות המשקל שאני נושא כדי לא להכביד על היד".
היו לך חששות בהיבט הפיזי לפני היציאה לפעילות האתגרית?
"לא חששתי, אבל כן הכנתי את עצמי לכך שכנראה שיהיה לי קשה להחזיק לאורך זמן. מאז הפציעה אני משתמש בעיקר ביד ימין והנחתי שזה עומד להיות מאתגר - וזה אכן היה, אבל בגלל שהשכמות שלי חזקות יחסית ואני ממשיך לחזק אותן באמצעות תרגילים, הצלחתי להסתדר, גם אם לא יכולתי להשתמש בשתי הידיים באופן מלא".
"לומד להתמודד עם המגבלה"
במהלך החודשים האחרונים צוות המתנדבים, בהובלתו של אלון מאורי, מנהל ענף סקי המים בעמותת "אתגרים", עמלו רבות במטרה להוציא לפועל את גלישת הסקי. במקביל להכנות המאסיביות, הם פנו ללוחמים, ביניהם גם הורוביץ כאמור, שנפצעו קשה בלחימה ברצועת עזה או בגזרה הצפונית, ושוחררו ממחלקת השיקום אחרי כמה חודשים של אשפוז - והציעו להם להצטרף לפעילות אתגרית בת שלושה ימים, במהלכה ישהו על הסירה בין 7-5 שעות רצופות. מטרת הפעילות, בין היתר, היא לסייע ללוחמים הפצועים בהמשך תהליך השיקום - פיזית ומנטלית כאחד.
מנחם בן כליפא (23) מירושלים, לוחם (במיל') בחטיבת הצנחנים, נענה אף הוא להצעת העמותה. בדומה להורוביץ, גם הוא מספר כי ההשתתפות בפעילות החזירה לו את ה"רוח למפרשים" ורוממה את מצב רוחו, בעיקר בזכות המפגש המשותף עם אחרים במצבו. "תמיד מעודד לפגוש אנשים שמתמודדים עם אותם קשיים כמוני", הוא אומר, "הם מבינים אותי ואת מה שעברתי ועדיין עובר - יותר טוב מכולם, לפעמים אפילו מבלי שאצטרך להסביר במילים".
ב-7 באוקטובר בן כליפא היה בקורס מ"כים והוקפץ צוותו לעוטף. תוך זמן קצר הם מצאו את עצמם בלחימה עצימה במספר גזרות, עד הקרב בקיבוץ כיסופים שבמהלכו נפגעו ושישה מחבריו לצוות נהרגו. הוא עצמו נפצע באורח קשה מירי קלצ'ניקוב שכוון לעברו על ידי אחד מהמחבלים שמולו נלחם.
בשלב מסוים הוא פונה לסורוקה, שם הוענק לו טיפול מציל חיים. אולם בשל העומס והלחץ שהיה בבית החולים באותו יום, תוך זמן קצר מהרגע שהגיע לטיפול נמרץ הוא כבר פונה ל"הדסה עין כרם", שם עבר ניתוח ארוך שהציל את חייו. במשך למעלה מחודשיים הוא היה מאושפז, תחילה בטיפול נמרץ ולאחר מכן במחלקת השיקום, אותה הוא ממשיך לפקוד פעמיים בשבוע גם בימים אלו. לאחרונה, בשל פציעתו הקשה, הוא שוחרר לאלתר משירותו הצבאי.
"הכדור פגע לי ביד והמשיך לריאה", הוא משחזר, "בשיקום אני עובד בעיקר על חיזוק היד. כרגע, אני עדיין לא מצליח לסגור את האצבעות, ובגלל זה לא הצלחתי לתפוס את הכבלים בסקי מים, אבל בסוף מצאנו פתרון והחזקתי את הכבל עם כף היד ולא עם האצבעות".
הרגשת שהפעילות סייעה לך בתהליך השיקום?
"היא בעיקר אפשרה לי להרגיש שאני מסוגל ומצליח למרות המגבלה ביד. יכולת ההתמודדות עם המצב היא בפני עצמו דבר חדש ומאתגר, וההבנה שהצלחתי למרות הכול שיפרה את מצב הרוח שלי ובעיקר נתנה לי תקווה שיהיה בסדר".
חששת בהתחלה להצטרף לפעילות?
"האמת היא שכן, חששתי בעיקר מכך שלא אצליח להשתתף בגלל המצב הפיזי שהיד שלי נמצאת בה, אבל היה לי מאוד חשוב לנסות למרות החששות ולא חשבתי פעמיים לפני שנרשמתי. שמחתי גם להכיר חבר'ה כמוני שנפצעו במלחמה, שיוכלו להזדהות איתי. אנחנו ממשיכים לשמור על קשר טוב עד היום".
התמדה ונחישות
אביתר בשארי (22) מראש העין, שירת בחטיבת גבעתי. במהלך פשיטה על שכונת זייתון ברצועת עזה, שם טיהרה המחלקה שלו מספר מבנים שבהם היה חשד להימצאות פיר מנהרה, השתלטו הלוחמים על מסגד, שם הופעל על אביתר והמ"מ שלו מטען רב עוצמה. שניהם איבדו את ההכרה באותו הרגע, מה שהצריך את פינויים המהיר לבית החולים שיבא.
בשארי הגיע לבית החולים במצב קשה, כשהוא סובל מכוויות קשות ורסיסים בפנים. הוא היה מורדם ומונשם במשך יומיים, וטופל בבית החולים במשך חודש וחצי. מאז עבר שיקום בבית, כשלאחרונה שוחרר משירותו הצבאי.
"חברים שהיו איתי בשיקום סיפרו לי על העמותה ועל הפעילות שהיא יוזמת למען חיילים פצועים", הוא משתף. "זה עניין אותי אז התחלתי לברר פרטים נוספים עליה, וכך נחשפתי לעולם שלא היה מוכר לי עד אז, המשלב בין מרחב ימי לפעילות אקסטרים מאתגרת".
כשהגיעה אליו ההצעה להצטרף לסקי מים, בשארי מיד השיב בחיוב. "דרך הפעילות הזאת, לצד לוחמים כמוני שנפצעו קשה וסובלים גם מפציעות שמצלקות את הנפש - למדתי לא מעט על התמדה ונחישות, ובעיקר התאהבתי בים ובענף סקי המים שזו הייתה הפעם הראשונה שבה התנסיתי בו".
להתנתק מהמציאות
יהודה זוהר (21) מרכסים, לוחם בחטיבת הצנחנים, נחשף לעמותת "אתגרים" דרך מש"קית הנפגעים שמלווה אותו בתהליך השיקום המורכב. לפני כשלושה חודשים, במהלך פשיטה על מחנה הפליטים בשכונת ג'באליה שבעזה, הכוח בו לחם מצא פיר מנהרה שדרכו חולצו גופות חטופים. זוהר נפצע קשה במהלך הפעולה, ופונה במסוק למרכז הרפואי "שערי צדק". הוא אושפז בטיפול נמרץ כשהוא מונשם ומורדם, וכשמצבו התייצב עבר למחלקה הכירורגית. בהמשך, שוחרר לשיקום בביתו וממשיך להגיע לבית החולים כמה פעמים בשבוע לקבלת טיפולים רפואיים.
"נפצעתי באורח קשה ואיבדתי חמישה מחבריי הטובים לצוות", הוא משתף בעצב. "בניסיון להשתקם ולחזור לעצמי, מדי יום אני מקפיד על אימוני פיזיותרפיה והידרותרפיה, תוך התמודדות נפשית לא פשוטה".
5 צפייה בגלריה
יהודה זוהר. "הרבה זמן לא הרגשתי טוב כמו שהרגשתי בשלושת הימים האלו"
(צילום: באדיבות עמותת "אתגרים")
איך היה בסקי מים?
"הפעילות הזו בכנרת הייתה מתנה עבורי וגרמה לי להרגיש בעננים. השילוב בין הפעילות הפיזית והמים - שמאפשרים לי להתנתק קצת מהמציאות הלא-פשוטה שאני מתמודד איתה מאז הפציעה, לבין ההיכרות עם לוחמים שעברו אירועים דומים למה שאני עברתי, ויכולים להזדהות עם תחושת התסכול וחוסר האונים שמלווה את תהליך השיקום הארוך - עושה פלאים. גם צוות המדריכים מקצועי מאוד, ולאורך כל הפעילות הם נתנו לנו להרגיש שאנחנו יכולים לשתף אותם במה שעובר עלינו ולרגע אחד לא שפטו אותנו. הרבה זמן לא הרגשתי כל-כך טוב כמו שהרגשתי בשלושת הימים האלו".
"הכול תלוי בכוח הרצון"
ענף סקי המים נוסד בעמותת "אתגרים" ב-1995 ומאז גדל ומתפתח, כשמדי שנה מתווספים גולשים חדשים רבים שמלווים על ידי צוות מקצועי של מדריכים שפועלים בהתנדבות.
הענף נותן מענה לאוכלוסיות עם מוגבלויות שונות, לרבות נכים על כסאות גלגלים, קטועי גפיים, לקויות ראייה ועוד. הפעילות מאפשרת לעוסקים בה לגלות את היכולות הטמונות בהם דרך האתגר והריגוש הכרוך בגלישה, ותורמת לשיפור היכולות הפיזיות של המשתתפים, לרכישת מיומנויות חברתיות ולהעצמת האמונה ביכולתם של מי שלוקח בה חלק.
"אנחנו עובדים בשלושה מישורים - שיפור יכולות פיזיות, חיזוק הצד המנטלי - כשצריך להבין שככל הנראה בהתחלה זו תהיה פעילות מאתגרת ולא פשוטה עבור אנשים שנפגעו פיזית, אבל בהמשך תסייע להם להאמין ביכולותיהם, גם בהיבט הפיזי ולא פחות חשוב מכך, בהיבט הנפשי. האלמנט הנוסף הוא הפן החברתי, כשהכוונה היא גם לפעילות המשותפת עם אנשים שעמם אפשר להזדהות, וגם לשיתוף של המשתתף עם סביבתו הקרובה", מסביר מאורי.
מאורי בעצמו מתמודד עם מגבלה פיזית לא פשוטה, שנגרמה דווקא בזמן פעילות אתגרית של צניחה חופשית בחוף הבונים ב-1993. כתוצאה מהפציעה הקשה שספג, הוא נותר משותק מחזהו ומטה. "סקי מים היא פעילות קשה אך אפשרית, כשהכול תלוי בכוח הרצון של אותו אדם", הוא מוסיף, "כוח רצון זה המוטו האישי שלי, ואני מעביר אותו גם לחבר'ה שלנו שמתנסים בסקי מים. בסוף, העובדה שהם מצליחים למרות הקשיים - גורמת להם להרגיש על גג העולם. לצד זה, גם המפגש עם לוחמים אחרים שנפצעו, גורם להם להבין שהם לא לבד במלחמה הזאת ומדרבנת אותך להמשיך להילחם על השיקום שלהם למרות כל הקשיים שבדרך".
