איתי מתיתיהו היה משוכנע שיהיה רואה חשבון, כמו אבא שלו, אבל תוך כדי לימודיו במכללה למנהל, שם כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים, ארגן משלחת הומניטרית לבית יתומים באתיופיה, והאירוע הזה שינה את חייו. במהלך השבועיים שבהם שהו באתיופיה, שיפצו חברי המשלחת את בית היתומים המקומי, לימדו את הילדים על העולם שסביבם וגם על מיקומה של אתיופיה במפה. כשחזרו לישראל, החברים שאלו את מתיתיהו נו, מה הלאה - והוא הבין שכבר אין לו דרך חזרה מהשליחות לתקן את העולם. "למדתי בנסיעה ההיא מה הדברים שחשובים באמת בחיים", הוא אומר. "המוטיבציה של חברי המשלחת להמשיך להתנדב והשינוי שהם עברו אפשרו לי להבין שההתנדבות עצמה מחוללת שינוי בחיי המתנדבים לא פחות מאשר אצל האנשים שזוכים לסיוע מהם".
לפני שבע שנים החליט מתיתיהו, היום בן 39, רואה חשבון במקצועו, ומכהן כסגן ראש עיריית ראשון לציון מטעם "יש עתיד", להקים את Helpapp. האפליקציה הזו, שפותחה בידי נדב שמש, אפשרה למשתמשים לאתר לעצמם תחומי התנדבות שמתאימים לנטיות ליבם ולמשאבי הפנאי שלהם. "כשחקרתי את נושא ההתנדבות גיליתי שהרבה עמותות בישראל נמצאות במלחמת הישרדות תמידית, ולכן המנהלים שלהן לא פנויים לעסוק בגיוס והפעלה של מתנדבים", הוא מסביר. "גם מי שמאוד רצה להתנדב נאלץ לעשות תחקיר ולרדוף אחרי עמותות כדי להשתלב במשימות. צירפתי אליי חבורה של צעירים אנרגטיים, שעברו איתי בהתנדבות מלאה בין העמותות, וגייסו אותן למאגר של האפליקציה. צירפנו המון עמותות ואפשרויות, אבל האפליקציה לא צלחה בסופו של דבר, בגלל עלויות התפעול והאחזקה הגבוהות. צריך מאות אלפי שקלים כדי להפעיל אפליקציה כזאת, וזה משאב שלא היה לנו".
10 צפייה בגלריה
מתיתיהו וידיד צעיר. רגע הפוגה בעבודות לשיפוץ בית יתומים בקילימנג'רו בטנזניה, אוקטובר 2020
(דוברות HelpUp)
מתיתיהו לא ויתר. "בספטמבר 2016 יצאנו, קבוצה של 40 חבר'ה, להגיש סיוע הומניטרי בגאנה. מה שקרה לאחר מכן היה כמו הוריקן", הוא מספר. מתיתיהו שינה את השיטה ושינה גם את השם של המיזם ל-HelpUp, הלפ אפ בעברית. במקום לבחור משימות התנדבות, המיזם אפשר מסגרת לארגון של קבוצות מתנדבים, שביקשו לסייע ביעדים רחוקים בעולם או לשלב התנדבות במסלול הטיול שלהם, ומוכנים אפילו לשלם תמורת ההזדמנות הזו. "בשבע השנים האחרונות 'הלפ אפ' הוציא לגאנה, אוגנדה, אתיופיה וטנזניה כמעט 70 משלחות, בהשתתפות כ-4,500 מתנדבים".
"חברי המשלחות שילמו על הנסיעות במיטב כספם וזמנם. בזכותם הקמנו גני שעשועים, בנינו תשתיות מים וחיברנו חשמל, ספריות, מטבחים, כיתות לימוד, חדרים מותאמים לצורכי הילדים והמורים בבתי ספר, ועוד המון מיזמים מיוחדים למען הקהילות המקומיות ביעדים השונים. המוטו שלנו הוא שהתנדבות ונתינה הן תרופה לכל הדעות החשוכות בחברה הישראלית"
10 צפייה בגלריה
יש מתנדבים דתיים, חילונים, להט"בים, דרוזים, צ'רקסים וערבים. מתנדבי HelpUp בפעולה
(דוברות HelpUp)
מי מימן את הנסיעות האלה?
"חברי המשלחות שילמו על כך במיטב כספם וזמנם. בזכותם הקמנו גני שעשועים, בנינו תשתיות מים וחיברנו חשמל, ספריות, מטבחים, כיתות לימוד, חדרים מותאמים לצורכי הילדים והמורים בבתי ספר, ועוד המון מיזמים מיוחדים למען הקהילות המקומיות ביעדים השונים. המוטו שלנו הוא שהתנדבות ונתינה הן תרופה לכל הדעות החשוכות בחברה הישראלית".
הנסיעות האלה הצמיחו לא מעט מפגשים ואירועים אנושיים מרגשים במיוחד.
"ב-2018 הוצאנו משלחת לאוגנדה", הוא מספר. "מנהלת המשלחת, ענת בוכלטר שאותה אנחנו מכנים 'האמא של אוגנדה', ועוד מנהלת, גילו שלכל הילדים בכפר לא היו נעליים. תוך 24 שעות הן גייסו 15 אלף שקלים בגיוס המונים, נסעו לקמפלה הבירה, קנו שם 512 זוגות נעליים, וחילקו אותם לילדים. הילדים בכלל לא ידעו מה עושים עם נעליים. חלקם לא יכלו לנעול אותן, בגלל שלאורך השנים נוצרו מומים ברגליהם. מנהלות המשלחת דאגו לכך שחלק מהילדים האלה יעברו ניתוח לתיקון המצב.
"ב-2017 ארגנו משלחת שיצרה תשתית לאספקת מי שתייה באחד הכפרים. כשהילדים בכפר פתחו את ברז המים - סתם ברז, הכי פשוט שאפשר לדמיין - הם בכו מאושר. ואז גם החבר'ה שלנו התחילו לבכות. קשה להבין את גודל השמחה של אנשים שלא היו להם מים זורמים ופתאום יש להם".
"את אשתי אור היכרתי במשלחת לאתיופיה, עוד בימי אגודת הסטודנטים. זו אהבה של פעם בחיים. כבר נוצרו שלוש חתונות מהמשלחות האלה, אחת מהן של שתי בנות, שבזמן המשלחת בכלל היו בארון. במשלחת כזאת כל הטוב יוצא החוצה וזה מאפשר היכרות בנסיבות נוחות יותר"
שלוש חתונות והרבה הזדמנויות לרווקים
מה ההרכב של חברי המשלחות?
"היופי במשלחות שלנו הוא המגוון של חבריהן, אין פרופיל קבוע. יש משתתפים מגיל 17 עד 70 ואפילו יותר. יש דתיים, חילונים, להט"בים, דרוזים, צ'רקסים וערבים. הם יוצאים כמשתתפים בודדים וחוזרים משם משפחה אחת. אחת החברויות הכי חזקות שנוצרה שם היא של ערבייה מיפו ומתנחלת מהשטחים, על אף השונות המהותית. כששמים אנשים מקבוצות שונות בחברה הישראלית בסיר הלחץ של מדינת עולם שלישי ובמשימה לסיוע הומניטרי - נוצרים קשרים עמוקים מאוד ומפתיעים".
יש יותר גברים או נשים?
"75 אחוז מהמשתתפים הן נשים. הזדמנות מצוינת לרווקים למצוא שם כלה. את אשתי אור היכרתי במשלחת לאתיופיה, עוד בימי אגודת הסטודנטים. זו אהבה של פעם בחיים. כבר נוצרו שלוש חתונות מהמשלחות האלה, אחת מהן של שתי בנות, שבזמן המשלחת בכלל היו בארון. במשלחת כזאת כל הטוב יוצא החוצה וזה מאפשר היכרות בנסיבות נוחות יותר. ביום יום קשה להכיר אנשים. כמובן, אנחנו מאוד רוצים שישתתפו יותר גברים".
איך מתייחסים השלטונות המקומיים לפעילות שלכם?
"בהתחלה לא הבינו אותי כל כך. באו ואמרו לי, 'מה אתה רוצה? כסף?' אני מגיע תמיד עם שתי טונות של ציוד שאני מגייס – בגדים, נעליים, מזון יבש. בטנזניה הכניסו אותנו למכס וחשבו שהבאתי לאפריקה בגדים ונעליים כדי לסחור ולהרוויח כסף. הפקידות באפריקה מאוד מורכבת, וצריך לדעת איך לעבוד שם. היום הם כל כך מברכים על הפעילות שלנו. בטנזניה כבר מדברים איתנו על הקצאה של שטח קרקע להקמת מרכז סיוע קבוע. החזון הוא להקים שם מרכז הכשרה למקומיים, מרכז לחלוקת מזון, מקום למתנדבים, ומרפאה, שאותה נאייש בידי צוות רופאים".
ואיך מתייחסים לישראליות שלכם?
"היום כבר אין חשדנות כלפינו. רוב האוכלוסייה במדינות שאנחנו מתנדבים היא נוצרית קתולית. עשינו הכנה מראש כדי להכיר ולכבד את המקומיים. בחוויה שלי הם מאוד אוהבים אותנו ומאוד מחבקים. אנחנו גם תיירים, אז מכניסים המון כסף למדינה. באחת המשלחות האחרונות פרנסנו יותר ממאה משפחות. זה לא מובן מאליו".
יש גופים בארץ שמשתפים איתכם פעולה?
"הוצאנו משלחת אחת בשיתוף פעולה עם עמותת אנוש, וקראנו לה 'אלף שמשות'. זאת הייתה משלחת מרגשת בטירוף. חברת המחלצים של חיליק מגנוס מעניקה לנו תמיד את המכשירים שלהם למקרה של אסון. גם במש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של משרד החוץ, עוזרים לנו. הם מאוד גאים בנו, מזמינים אותנו להשתתף בפורומים שונים. ועם זאת, הייתי רוצה לראות את המדינה תורמת לנו הרבה יותר. אנחנו שגרירים של ישראל, והפעילות שלנו מאזנת את קמפיין השיימינג של ה-BDS. המדינה צריכה להיות גאה בארגון שלנו ולחבק אותו".
בשנים האחרונות השתלב מתיתיהו בצמרת עיריית ראשון לציון, שם הוא סגן ראש העיר מטעם 'יש עתיד', ואחראי על תיק הנוער והצעירים בעירייה. את מקומו כמנכ"לית הארגון תפסה טל אטיאס-אדר, יזמת ואקטיביסטית
10 צפייה בגלריה
הילדים המקומיים נקשרים אל המתנדבים שמחזירים להם חום גם בלי לדבר את שפתם
(דוברות HelpUp)
מסייעים בארץ לדרי רחוב וניצולי שואה
הקשר של חברי המשלחות ושל ארגון 'הלפ אפ' עם חלק מהקהילות והיעדים שאליהם יצאו ממשיך גם לאחר שהשלימו את רוב המשימות. "אלה לא יחסים של זבנג וגמרנו", אומר מתיתיהו. "אנחנו עובדים בקביעות מול יישובים במחוז מסוים, וחוזרים אליהם בכל פעם כדי לבדוק במה נוכל לעזור. משני הצדדים יש עניין בקשר ארוך טווח".
לצד סיוע הומניטרי בחו"ל, הם לא מוותרים על עשייה גם בארץ. "אנחנו עובדים עם לחיות בכבוד, ששולחים מנות חמות לניצולי שואה, ועם עמותת לשובע, שמפעילה מקלטים ומספקת אוכל חם לדרי רחוב. החיבור שלנו לארץ חשוב ואנחנו מקפידים לקיים אותו כל הזמן. בתקופת הקורונה קיבלנו מכה חזקה - ב-2020 הייתה לנו רק משלחת אחת, וייתכן שללא המשלחת הזו הארגון היה נסגר".
הוצאתם משלחות לטורקיה ואוקראינה?
"אם נצטרך לגייס כעת שתי טונות של ביגוד לאוקראינה - אלה דברים שאנחנו יודעים לעשות. הארגון שלנו עוד צעיר, והקורונה שיבשה קצת את פיתוחו. אני מאמין שבשנים הבאות נעסוק גם בסיוע לאזורי אסון כאלה. רציתי להגיע לאוקראינה, אבל הסבירו לי שזה לא דומה לפעילות שלנו באפריקה - זה אזור מלחמה. יש לי אחריות לחיים של 40 אנשים".
בשנים האחרונות מתיתיהו השתלב בצמרת עיריית ראשון לציון, שם הוא סגן ראש העיר, אחראי על תיק הנוער והצעירים בעירייה. את מקומו כמנכ"לית הארגון תפסה טל אטיאס-אדר, יזמת ואקטיביסטית, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, עם התמחות בסיוע במצבי חירום וטראומה, וכן תואר שני במנהל עסקים. היא בת 33, נשואה למאיה ואמא לרני.
"התחלתי להתנדב ב'הלפ אפ' ב-2017, כשלמדתי עבודה סוציאלית, במסלול תוכנית סיוע במצבי חירום במכללת תל חי", היא אומרת. "אחרי הלימודים טסתי לשליחות בהודו מטעם משרד הביטחון, שם העמקתי את הידע שלי והתאהבתי בהתנדבויות ובסיוע בינלאומי. ראיתי בזה ייעוד. מה שהחזיר אותי ל'הלפ אפ' היא העובדה שכל אחד ואחת יכולים להשתתף בפעילות שלה. כבר אז הוצאנו משלחות הטרוגניות, שמורכבות מקשת החברה הישראלית, ולכן היום זו זכות בשבילי להיות המנכ"לית.
"החזון שלנו הוא לצמצם פערים בקרב אוכלוסיות קצה בארץ ובעולם באמצעות התנדבות ושיפור השיח החברתי. כנגזרת מיעדי האו"ם, אנחנו פועלים בתחומי רפואה, מים, חינוך, ביטחון תזונתי ותשתיות, בכל המקומות שאליהם אנחנו מגיעים. אנחנו עובדים בשיתוף אנשי צוות באפריקה, ומול מנהיגי קהילה מקומיים, שמאתרים למעננו מקומות להתנדבות, ומסייעים במיפוי הצרכים ודיוק עבודת המתנדבים שלנו. עד היום הוצאנו כ-70 משלחות, בהן משלחות רופאים, משלחות חינוך ומשלחות תזונה. בישראל אנחנו תומכים במשפחות מעוטות יכולות, פועלים לחיבור בין עמותות למתנדבים, ויוזמים ימי התנדבות מדי חודש".
המתנדבים נושאים בכל העלויות של הנסיעה והשהייה?
"רוב המשתתפים מממנים את הנסיעה שלהם בעצמם. העלות למשתתף היא כ-5,800 שקל, מלבד ויזה וחיסונים. בכל משלחת יוצאים כ-40 מתנדבים מתוך הרשמה ממוצעת של 120 איש. המשלחות יוצאות בארבעה מועדים בשנה – חנוכה, פסח, ביולי/אוגוסט וסוכות לחמישה עשר יום, כשההרשמה אליהן היא לפי יעדי המשלחת".
איתי, איך הפעילות שלך בעירייה מתקשרת עם הפעילות ב'הלפ אפ'?
"'הלפ אפ' זה מפעל החיים, הבייבי שלי" מסביר מתיתיהו. "לא משנה איזה תפקיד אחר אעשה, הוא תמיד יישאר בעדיפויות שלי. אבל נוכח התפקיד בעירייה מוניתי להיות יו"ר הדירקטוריון בהתנדבות, וטל היא האדם היחיד בארגון שעובד בשכר. כל שאר העובדים פועלים בהתנדבות. בתפקידי בעירייה, התחום שאני הכי מקדם הוא ההתנדבות. אני אחראי למאות אירועי התנדבות באוכלוסייה הכללית ובקרב בעלי צרכים מיוחדים. פתחתי שמונה קבוצות של בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים. אני חושב ש'הלפ אפ' נתן לי את היכולת להבין כמה כוח יש להתנדבות ולמתנדבים".
אבא לא מאוכזב שלא הצטרפת למשרד רואי החשבון שלו?
"אבא שלי תמיד אמר 'בוא, תעבוד אצלי, תרוויח משכורת יפה, זה משתלם יותר'. עם השנים הוא הבין שפניי לעבודה למען הציבור, ונראה לי שעכשיו הוא דווקא גאה בזה".
עוד ישראלים שמפיצים טוב בעולם:
- נבחרת הישראלים הטובים של 2021
- נבחרת הישראלים הטובים של 2022
