בשיתוף הסוכנות היהודית
יותר מ 27 אלף עולים חדשים הגיעו ארצה במהלך השנה החולפת בסיוע הסוכנות היהודית. זהו זינוק חד של כ- 30% בעלייה לעומת אשתקד, זאת למרות המגבלות הקשות שגזרה מגפת הקורונה ובהן ביטולי הטיסות והסגרים במדינות שונות בעולם.
בין העולים גם ד"ר ליגיה פרלו, רופאה מרדימה שעלתה מארגנטינה לישראל ביולי השנה יחד עם בעלה, ד"ר פבלו ליאנוס. הם נפגשו לפני שמונה שנים בארגנטינה ומאז הם יחד. "בשנת 2016 פבלו הגיע לסטאז' בישראל ואני הגעתי לבקר אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בארץ. מיד אחרי הנחיתה הייתה לי תחושה נפלאה. הרגשתי שהגעתי לבית".
אחרי הסטאז', חיו בארגנטינה והמשיכו לפתח את הקריירה המקצועית שלהם ובו בזמן החלו לחלום על עלייתם. הם השתתפו ביריד עלייה בבואנוס איירס, שם קיבלו מנציג הסוכנות היהודית מידע עדכני על אפשרויות התעסוקה בארץ, אך במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה והם נאלצו לעכב את עלייתם.
"בינתיים שקדנו על לימוד עברית והמשכנו בעבודה החשובה שלנו בתחום הרפואי. העבודה הייתה קשה מאוד ובו בזמן חשובה מאוד. בהתחלה, בגלל חוסר המידע, היה קשה מאוד לעבוד. היינו צריכים ללמוד לטפל בעצמנו, להשתמש בציוד חדש ובדרך זו להעניק למטופלים את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. בבואנוס איירס, גם בבתי חולים ציבוריים וגם בבתי חולים פרטיים, התמזל מזלי להקים צוותי עבודה מצוינים ולהצליח לעמוד ביעדים שלנו. אלו היו שנתיים מאוד קשות, היו לנו קולגות שחלו ומתו מהמחלה הזו", ד"ר פרלו מספרת.
יותר מ-1,100 רופאים ואנשי מקצוע פרא רפואיים עלו השנה לישראל בסיוע הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה. "כשהגיע היום שלנו לעלות, היינו מאד מאושרים. זו הייתה תערובת של אושר, חרדה וחוסר ודאות -"השארנו הכול מאחור". ההתחלה הייתה מאוד קשה, כי לא הבנו כלום, את התרבות, את השפה, אבל בכל צעד תמיד היה מי שיעזור לנו". הבית הראשון שלהם היה במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית 'אולפן עציון' בירושלים. "אנשי אולפן עציון קיבלו אותנו בחום ועזרו לנו לעבור כל שלב בקליטה שלנו. קיבלנו שם את הכלי הכי חשוב לחיים כאן - השפה". היום הם מתגוררים ברמת גן ובקרוב יתחילו שניהם לעבוד כרופאים בבית החולים איכילוב.
הצעיר מבריטניה שהתנדב בישראל והתאהב בה
מפילוח הנתונים של הסוכנות היהודית עולה כי מבין כלל העולים השנה כ 7,500 הגיעו מרוסיה, כ-4,000 מארה"ב בסיוע נפש בנפש, כ-3,500 מצרפת, כ- 3,000 מאוקראינה, כ 1650 מאתיופיה, כ- 900 מארגנטינה, כ- 650 מבריטניה, כ- 550 מדרום אפריקה ועוד. עוד בולט מהנתונים כי כשליש מבין העולים השנה הם צעירים בגילאי 18 עד 35.
אשר גולדברג, בן 23, עלה לבדו לפני שלושה חודשים מבריטניה. ״גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי גידלו את אחותי הבכורה ואותי על ערכים של אהבת ישראל. למדתי בתיכון יהודי ובכל שנה הגענו לבקר בארץ, אבל רק כשהגעתי בגיל 18 לשנת התנדבות בארץ במסגרת פרויקט מסע של הממשלה והסוכנות היהודית, הבנתי למה אני אוהב את ישראל". במהלך שנת ההתנדבות הוא התגורר בירושלים ובתל אביב, התנדב במד"א, השתלב בהתמחות מקצועית ועוד.
היום הוא מתגורר במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית 'בית ברודצקי' ברמת אביב יחד עם כ 250 עולים צעירים מ 31 מדינות שונות, לומד עברית באולפן ומתמחה בחברה המעניקה ייעוץ אסטרטגי להשקעות אימפקט. "המגפה לימדה אותי עד כמה החיים שלנו יקרים ושבירים ושאם נחכה לזמן הנכון לעשות משהו, הוא אף פעם לא יגיע. לכן גם החלטתי לעלות לארץ ולהתחיל את הפרק הבא בחיים שלי".
מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית, שי פלבר, מספר על המניעים לעלייה בתקופת הקורונה: "ממדינות רבות חל השנה גידול דרמטי בעלייה, ביחס לשנה שעברה. הסיבות לכך הן מגוונות – מערכת הבריאות הישראלית נתפשת בעולם כיעילה ומתקדמת. רבים נפגעו מהמשבר הכלכלי שגזרה המגפה והעלייה לישראל פתחה בפניהם הזדמנויות חדשות. והאנטישמיות שהרימה ראשה ברחבי העולם, השפיעה גם היא על העלייה".
"הסוכנות היהודית הפעילה מערך גלובלי שמסייע לעולים לממש את החלום שלהם ולעלות לישראל למרות המגבלות של משבר הקורונה. בין היתר הפעלנו טיסות חילוץ והבאנו עולים במבצעים שהשתיקה יפה להם. המערך הזה הופעל בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ובתמיכה של שותפים נוספים כמו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד, אופק ישראלי, הקרן לידידות, נפש בנפש והשגרירות הנוצרית. עשרות אלפי עולים גם פתחו תיקי עליה בסוכנות היהודית במהלך השנה החולפת ואנו מצפים כי מגמת הגידול בעלייה תימשך גם בשנה הבאה", אומר פלבר.
הנכדים מאתיופיה שהתאחדו עם סבא וסבתא בישראל
ד"ר היילו טדסה ואשתו היווט עלו לארץ בינואר השנה מאדיס אבבה שבאתיופיה במבצע צור ישראל, יחד עם שני ילדיהם – יאבץ בן ה- 15 ומקדלוויט בת ה 21 ונקלטו במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית 'כנען מירון' בצפת.
הוריו של היילו עלו לארץ 16 שנים לפניו, בשנת 2005. ״הבן הקטן שלנו יאבץ נולד אחרי שההורים שלי כבר עלו, אבל הבת הבכורה שלנו הייתה בת 4 כשהיא נאלצה להיפרד מסבא וסבתא לפני עלייתם לישראל. הפרידה הייתה מאד קשה ובמשך שנים היא חיכתה לרגע הזה, שתתאחד איתם בישראל. השנה החלום שלה ושל כולנו התגשם״, מספר היילו.
יחד עם הוריו של היילו עלו לארץ גם שלוש אחיותיו ושנה אחריהם עלה גם אחיו. ״מיד כשסיימנו את הבידוד נסענו לפגוש את המשפחה שלי במעלה אדומים. כל מי שנכח במפגש בכה. לא נשארה עין יבשה״.
היילו מוסיף על מפגש מרגש במיוחד: ״אחותי הייתה חולה במחלה קשה ומאושפזת בבית החולים. כשהגענו לישראל חיכיתי לרגע שאפגוש אותה״. לפני חודש היא נפטרה. ״בכל שבוע נסעתי לבקר אותה. לפחות זכיתי לראות אותה לפני שהלכה לעולמה״.
ומה התכניות לעתיד? ד"ר טדסה הוא וטרינר ואשתו היווט היא שפית ושניהם מקווים להשתלב בתחומים האלה גם בארץ. ״הבן בתיכון והבת צפויה להתגייס לצה״ל ואחר כך מתכננת ללמוד באוניברסיטה. הצוות במרכז הקליטה מלווה אותנו בכל צעד כמו משפחה. אנחנו מאושרים בישראל ומרגישים כאן בבית".
בשיתוף הסוכנות היהודית