כמו באליפות העולם בכדורגל, משחק הגמר, 150 מסיימי קורס תכנות נכנסים בצעדה למגרש בלטרון מול קהל אוהד שמחכה לניצחון. כפיר עומד מתוח ולא מצליח להסתיר את החיוך הגדול כששקד ניגשת אליו ונועצת בחולצתו את סיכת התוכניתן האישית שלה, מעשה שיש בו הערכה מיוחדת. קאט!
אולמות מחשב ענקיים ומדפסות לייזר בגודל של חדר שלם, זו הייתה ילדותי בצל אבי שהיה טכנאי בממר"ם, אז קיצור של "מרכז מחשבים ורישום ממוכן". הצטרפתי אליו בערבים כשנסע לתקן את המכונה המשוכללת שאספה נייר שנורה ממדפסת הלייזר העוצמתית בקצב של 15 אלף דף בשעה. מוקסם הייתי בוהה במכונות ובמחשבים שעות במרתף שכולם קוראים לו "הצוללת".
כשהייתי בן 18 שכבתי בבית חולים אחרי ניתוח קשה, ובמיטה שלידי אביו של מפקד ממר"ם. לא התביישתי וביקשתי להיות חייל. הייתי אוטיסט צעיר ממושב שאת גבולותיו לא ידעתי לפרוץ, אבל החלום להיות תוכניתן גרם לי לעוף רחוק. זה לא יצא, הייתי מורכב מדי למערכת הגדולה. כך התחלתי את שירותי הצבאי כמפעיל מחשב באוגדת שריון.
לקח לי זמן להגשים את חלומי ולהיות מדריך בקורס תכנות של בסמ"ח, תקופה שבה כתבתי את המחקר הראשון בצה"ל שעסק בהנדסת תוכנה בארגון צבאי. פגשתי שם חניך בשם יותם שוקע אל תוך הקורס. היה לו קשה וכמה חודשים אחרי הוא התפרק נפשית ורצה לעזוב את ממר"ם. לא ויתרתי ושוחחתי עם יחידת מיטב ועם ראש הענף שלו כדי לוודא שהוא יישאר. בדרך ללימודי התואר הראשון, אחרי שהתבשר שבקשתו לפרוש נענתה בשלילה, הוא התקשר ובכה, מאוחר יותר הביא פרח לראש הענף. הבנתי אז שיותם הוא אספרגר, זה היה כתוב בכל דף בחייו. הוא לא דיבר איתי יותר, אבל ידעתי שעשיתי את המעשה הנכון. כיום שנינו עם סיכת תוכניתן וכל אחד המשיך בחייו למקום אחר.
העריסה שממנה גדל ההייטק הישראלי
"אני אקים עוד מסלול בחצרים. מי ייתן תרומה יותר גדולה, הוא עם המחשב או אני עם המסלול הנוסף?", שאל האלוף עזר וייצמן כאשר הוחלט על רכישת המחשב הראשון בצה"ל בשנת 1959. וכמו שאומרים, השאר היסטוריה. בית הספר הצה"לי למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, או בפשטות "בסמ"ח", הוא אחד המוסדות הטובים בעולם להכשרה מקצועית ולראשונה הוקם כמדור של יחידת ממר"ם בשנת 1961. לא תהיה זו הגזמה להגיד שמאז ועד היום בסמ"ח הוא העריסה שממנה גדל ההייטק הישראלי על אלפי בוגריו ששירתו בכל יחידות הפיתוח בצה"ל, ומאוחר יותר עבדו והקימו חברות סטארט אפ וענקיות בינלאומיות ששינו את החיים של כולנו, ותרמו תרומה מכרעת לביטחון המדינה.
צפו בבוגרי תתקדמו מספרים על שילובם בצה"ל:
המוזיקאי שבכלל לא חשב להיות תוכניתן
את כפיר התחלתי לצלם שבועיים לפני תום קורס התכנות, בעיצומו של אחד מהפרויקטים הרבים שבהם החניכים משתתפים. הוא עומד דרוך בכיתה ומתייעץ עם הצוות שלו על ביצוע משימת הפיתוח. "זאת הכיתה שלמדתי בה ארבעה וחצי חודשים, אני באמת מגיע עכשיו לסיום תקופה, סיום קורס תכנות. נורא מרגש", הוא אומר בחיוך כובש. כפיר אובחן עם אוטיזם בגיל שלוש והתחיל את דרכו בגן תקשורת מיוחד, מהר מאוד השתלב בכיתה רגילה וחייו התמקדו במוזיקה וגיטרה חשמלית. הוא התגייס במחזור הרביעי של "תתקדמו" בספטמבר 2022 יחד עם עוד 96 חיילים, וסיים בהצטיינות את הטירונות בת ששת השבועות במחו"ה אלון.
כפיר היה בכלל במיונים לתפקיד טכנולוגי באגף המודיעין, כשהמפקדת לקחה אותו הצידה לשיחה אישית והסבירה שהוא יוצא לקורס תכנות בבסמ"ח. זו לא הייתה הבחירה הראשונה והטבעית עבורו, מה לו ולתכנות? אבל מקץ חמישה חודשים מפרכים וגדושים בפעילות שנמשכת 15 שעות מדי יום, הוא נשמע אחרת. "בדיעבד אני כל כך שמח שעשיתי את זה, שאני לא יכול להסביר במילים. כמה התחום של תכנות וחיל התקשוב משפיע, נותן לי כלים לחיים". רב-סרן נעם ברייט, ראש המדור שאחראי הקורס, מסביר: "החייל שיוצא מהקורס לא מקבל רק את היכולת להיות המתכנת הכי טוב בשפה כמו REACT. שמים דגש רב על פיתוח מיומנויות פרקטיות כמעט ללא תיאוריה", ובמציאות שבה צה"ל צריך לתת פתרונות בזמן אמת לכל תרחיש, התוכניתנים לעתיד מתחילים לבצע פרויקטים בצוותים כבר בשבוע השני. "זה מאלץ ופותח אותם לסביבה ואפשר לראות את ההתקדמות של חניך לפני ואחרי, גם במיומנות טכנית ופרויקטלית וגם כהבנה איך עובדים בפרויקט", מפרט ברייט כמי שבעצמו עבר את הקורס לפני 12 שנה.
"כמו בטירונות גם בקורס תכנות, כפיר התבלט לטובה ואי-אפשר היה לפספס את המחויבות המוחלטת שלו ואת העובדה שהוא משקיע ונותן את כל כולו כדי להרגיש כמו כל אחד אחר", מספרת שקד, המפקדת האישית שלו. לכפיר היה מאוד חשוב לדעת שהוא לא התקבל עם "הנחת אוטיסט", אבל שקד ממהרת להבהיר שחיילי "תתקדמו" משתלבים בלוח הזמנים המלא, לא מקבלים הקלות ועושים מבחנים ותרגילים כמו כולם. "ובכל זאת, הם אוטיסטים", אמרתי לשקד בחשש שאחז בי, אבל היא הרגיעה אותי, "אנחנו עדיין מנסים להבין מהם הכלים שלהם הם באמת זקוקים כדי להצליח. בין אם זה יותר שיחות או קצת יותר יחס ויותר עזרה. כמה שיותר לתת כדי שיוכלו להיות כמו כל אחד, וללא ספק הם מצליחים בזכות עצמם".
"הצלחות קטנות הישגים גדולים"
מתן אובחן בגיל 16 בעקבות הימנעות חברתית. הוא חכם מאוד אבל לא יודע לנהל "סמול טוק", "אין לו יכולת של לשתות קפה עם מישהו", מתארת אימו, רינת. הוא התגייס במחזור השני של "תתקדמו" בדצמבר 2021 והמתין תשעה חודשים לתחילת קורס התכנות, אך כבר בהתחלה התגלו פערים ומתן, כנראה שבפעם הראשונה בחייו, הבין כמה הוא שונה. לא הייתי מוכן לוותר עליו, ראיתי ביחד עם אימו שליחות לפרוץ את הדרך עבורו, גם אם, כפי שמתאר ברייט, "מדובר בקורס אינטנסיבי שדורש יכולות מנטליות גבוהות ורוב המועמדים לא עוברים את המיונים שכוללים לצד חשיבה לוגית ואלגוריתמית, גם ראיונות אישיים הבוחנים חוסן ומסוגלות".
מכיוון שלמתן קשה לישון עם אחרים, כנדרש בתנאי פנימייה, עברו הוריו להתגורר לשבוע בבאר שבע, לא רחוק מבניין בסמ"ח, רק כדי שיוכל לראות אותם בבוקר. גם המשפחה הרחבה נרתמה והוקמה קבוצת ווטסאפ בשם "הצלחות קטנות הישגים גדולים", "כי כל צעד קטן מגדיל את ההצלחה", מסבירה רינת. לקראת סוף הקורס הצעתי לנעם לצרף את אורי שחף, מומחה לשילוב תעסוקתי שמשרת במילואים במסגרת "תתקדמו".
אורי ניתח עם המפקדים את המצב, והבין שמתן לא תמיד מבצע הוראות, לא מתוך כוונה לסרב, אלא כי ההוראות לא נגישות עבורו. "עוד בשיחות הראשונות הבנתי שמדובר בסגל מפקדים בעלי הבנה מקצועית טכנית גבוהה והסתכלות אנושית רחבה מאוד", מספר אורי בהתלהבות רשמים מהעבודה עם בסמ"ח.
כמו כפיר, גם מתן עמד נרגש בטקס וקיבל את סיכת התוכניתן. הוא עבר הרבה כדי לזכות בה וגם הקשיים שצלח לימדו אותו להתמודד עם שגרת עבודה מאומצת, כשאין לך זמן לעצמך, בלי מים במקלחת ואפילו הרכבת לא מגיעה בזמן. כל אלו כל כך מובנים לאדם הרגיל, וכל כך לא מובנים לאדם עם אוטיזם. "זה לא משנה אחר כך איפה הוא יהיה. אולי ילך ללמוד בטכניון רחוק מהבית ויהיה לו קל יותר, או שילך למקום עבודה ויהיה לו קל יותר לדבר עם אנשים", אומרת רינת שמרגישה חובה להודות למפקדת בסמ"ח, סגן אלוף ליאת ליטבק: "היא מדהימה כי היא זו שהשאירה אותו. ובסוף נתתי לה חיבוק".
"אני עושה דברים שבצורה די מיידית מצילים חיים"
"אמנון משרת כבר שמונה חודשים כתוכניתן במדור שעוסק בפיתוח מערכת מבצעית שמשמשת את הכוחות הלוחמים בשטח, וגם את גופי המטה המבצעי בכל חילותיו", מסבירה רב-סרן ס'. הוא התגייס במחזור השני של "תתקדמו", התקבל לקורס תכנות עם עוד שניים מחבריו למחזור, וסיים בהצטיינות. "אנחנו כל כך שמחים שלא פספסנו אדם כמו אמנון, בקלות יכולנו אם לא הייתה תוכנית 'תתקדמו'", אומרת רב-סרן ס', שלא מסתירה את שביעות רצונה. כשאמנון נפגש עם הרמטכ"ל כוכבי, היא ליוותה אותו. "אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו במאת האחוזים שהוא יהיה כונן מבצעי מעולה ולא יפספס אף תקלה בגלל היכולות המיוחדות שלו".
אמנון מרגיש שהוא באמת עושה דברים שבצורה מיידית מצילה חיים, ומורה באצבעו על צוות לוחמים מאחת מיחידות העילית של אוגדה 98 שיושב עם התוכניתנים כדי לפתח יכולת טכנולוגית חדשה.
בצה"ל משרתים שבעה תוכניתנים שהתגייסו דרך "תתקדמו", ולרס"ן ס' אין ספק שיש פוטנציאל רב באוכלוסייה שיכולה לאתגר את עצמה בקורסים המתאימים, ולהשתלב במקצועות הכי יוקרתיים בצה"ל. למשל, כבר במחזור הגיוס הראשון סיימו חמישה את קורס מגן סייבר הכי מקיף בצה"ל, שניים מהם בהצטיינות. גם בקורס בודקי תוכנה סיים אחד החיילים בהצטיינות, ובנוסף התקבלו חיילים לקורסים כמו DevOps ומפתח לומדה. "יש יתרון לאלו שעוברים קורס", מציין סגן נ', ראש הצוות של אמנון שבעצמו היה מדריך בבסמ"ח: "היכולת שהוא קיבל לשבת, ללמוד ולהסתגל לטכנולוגיה חדשה בקצב מאוד מהיר, זה משהו שממש עובדים עליו. הוא הגיע בשל ללמוד את הטכנולוגיה שבה אנחנו משתמשים".
"אנחנו רוצים אותך, בדיוק כמו שאתה"
"אנחנו לפעמים נוטים להשתמש במושג אוטיסט כמילת גנאי או כחלק מהשיח שלאו דווקא מתאים", אומר לי סגן נ', מבקש להעביר מסר עד כמה השילוב של חיילים עם אוטיזם גרם לשינוי בתודעה כיצד לקבל את השונה.
אמנון מאוד פתוח לדבר עם חיילים סביבו, לענות על שאלות ולהסביר כיצד זה משפיע עליו. כך נוצר שיח פתוח שבונה גשרים ומצמצם את הבערות. זה הזכיר לי את דבריה של יעל, אמא של אמנון, שסיפרה כיצד התהליך שעברו ב"תתקדמו" היה עטוף בתחושה של "אנחנו רוצים אותך, בדיוק כמו שאתה, עם החוזקות שלך. ואם נותר עוד זכר קטן לדחייה ולקושי מתקופת הילדות, הוא נעלם לחלוטין".
אמנון, כפיר ומתן, נמצאים כל אחד במקום אחר על רצף האוטיזם, אבל זה לא מנע מהם לסיים ולהמשיך להתקדם. צבא העם הוא התרופה שלנו לגזענות ולאפליה כלפי חלשים, אבל המסר אולי החשוב מכל הוא שהדברים הקטנים שאתם, כחלק מהחברה, יכולים לעשות, מהווים עבורנו, האוטיסטים, עולם ומלואו.
- סרן אודי הלר הוא אוטיסט, יזם תוכנית "תתקדמו" בצה"ל. פעיל חברתי וחוקר צבא ומוגבלות. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב וחניך בתוכנית "להבות" של יחידה 8200.