"מבחינתי זה היה כמו מגירה - אני שם בפנים, סוגר וממשיך הלאה", מתאר רס"ר (במיל') יפתח, לוחם ביחידה 669, את משמעות האיורים שצייר במלחמה של רגעים שנצרבו בראשו וסייעו לו לעבד את החוויות המטלטלות שעבר.
יפתח (29), יליד אשקלון, למד בבית ספר לאמנויות וכיום הוא סטודנט בשנה האחרונה ללימודי אדריכלות בטכניון ("פרויקט הגמר שלי עוסק בשיקום קיבוץ ניר עוז בראי ההתמודדות עם טראומה", הוא מספר). מיום שישי יוצגו איורי המלחמה שלו בתערוכה בסינמטק תל-אביב ויוצעו למכירה שכל הכנסותיה קודש לפעילות עמותת "בשביל המחר", המסייעת ללוחמים וללוחמות משוחררים להתמודד עם האירועים שחוו.
"הצלת חיים היא ערך עליון במשפחתי"
את הבחירה להיות לוחם בצבא הוא קיבל כשהיה בן 14, תלמיד בכיתה ח', במהלך מבצע "עופרת יצוקה". השאיפה שלו הייתה ללכת בעקבות אביו, ששירת בעברו כלוחם בסיירת צנחנים. וכך, כשהיה בכיתה י"א, יפתח החל באימונים אינטנסיביים לקראת מיונים לשירות קרבי משמעותי ("החלטתי לכוון כמה שיותר גבוה", הוא אומר), שבסופם התקבל כלוחם ביחידת 669 המובחרת.
"מאוד שמחתי כשהתקבלתי ליחידה הזו, ומהר מאוד לתוך השירות הבנתי שאני נמצא במקום שמתאים לי ומוציא ממני את המיטב", הוא משתף. "גדלתי במשפחה של רופאים, והצלת חיים היא ערך עליון שנכח אצלנו בבית מאז ומתמיד".
6 צפייה בגלריה
איורי המלחמה שצייר רס"ר (במיל') יפתח. "המחברת הייתה איתי תמיד מתחת למושב הרכב"
(צילום: דנה קופל)
הצוות שבו שירת בסדיר וכיום במילואים, האחראי על פינוי פצועים למסוקים, הוא חלק מפלוגת הניוד של 669 בשיתוף עם יחידת הניוד 5515, ולקח חלק משמעותי בפעילות מתחילת התמרון ברצועה. בתפקידו כקשר הצוות, יפתח אחראי על שיקוף תמונת המצב בשטח לפיקוד ולחיל האוויר.
"אנחנו יודעים להעריך את המצב באופן מהיר ויעיל, כמה פצועים יש ומה המצב שלהם, ומעבירים את הפרטים הלאה בצורה מדויקת כדי לתת מענה יעיל ולהציל כמה שיותר חיים", הוא מספר.
מאז שהשתחרר ב-2017, יפתח ביצע כ-20 ימי מילואים בשנה שבהם התאמן בלוחמה, ניוד וחילוץ. "שמרנו תמיד על כשירות גבוהה. ל-7 באוקטובר הגענו מוכנים", הוא אומר. "באותו בוקר זו הייתה מערבולת של תחושות קשות שכללו פחד והשפלה, אבל התעשתתי מיד והיה לי ברור שליחידה יש תפקיד משמעותי במלחמה הזו.
"כל מה שעברתי בסדיר לא משתווה למה שחווינו בחרבות ברזל". עד כה, הוא מספר, "הנחתנו 50 מסוקים, פינינו 175 פצועים והבאנו משדה הקרב 42 לוחמים למנוחת עולמים".
"מלבד הלחימה כתף לכתף, אנחנו כולנו חברים טובים. אנחנו מצליחים לזהות את הקושי אחד של השני על פי הבעות הפנים בלבד, ויודעים מתי לגשת לעזור גם בלי מילים. ויש לא מעט רגעים קשים בלחימה, כמו לחזות בפציעה לא פשוטה או לפנות גופה"
לדבריו, המיומנות והמקצועיות של הכוחות בשטח אפשרו לבצע פינויים מהירים במיוחד, ולהעניק לפצועים טיפול רפואי הולם בזמן קצר. "באירוע רב הנפגעים האחרון אליו הוקפצנו, הצלחנו לפנות את הפצועים תוך 40 דקות בלבד - מרגע הפיצוץ של המטען, ועד לרגע הפינוי של כלל הפצועים למסוק", הוא מספר. "וכל זה בזכות עבודת הצוות האיכותית שלנו, שהופכת את התפקוד שלנו מטוב למצוין.
"מלבד הלחימה כתף לכתף, אנחנו כולנו חברים טובים. אנחנו מצליחים לזהות את הקושי אחד של השני על פי הבעות הפנים בלבד, ויודעים מתי לגשת לעזור גם בלי מילים ", הוא מוסיף. "יש לא מעט רגעים קשים בלחימה, כמו לחזות בפציעה לא פשוטה או לפנות גופה".
"כל ציור הוא זיכרון מהאירוע"
את הציור הראשון צייר יפתח שלושה שבועות אחרי השבת הארורה. "יצאתי לריענון הביתה, וכשחזרתי ליחידה לקחתי איתי את מחברת הרישום והקלמר וחיכיתי לרגע פנוי כדי לצייר את מה שעברנו. המחברת הייתה איתי תמיד מתחת למושב הרכב".
הציור הראשון היה של לוחם בצוות שמצא פסנתר והתחיל לנגן עליו כשהיו בנקודת המתנה בקיבוץ אור הנר, וכך המשיך לצייר סיטואציות מגוונות משדה הקרב. "הכול מנקודת המבט האישית שלי. כל ציור הוא זיכרון מהאירוע עם אינטרפרטציה שעשיתי. דרך הציורים עיבדתי את החוויות והצלחתי להמשיך הלאה, לאור הידיעה שיש לי אחריות ושאני חלק מצוות".
יפתח אסף את 42 הציורים, ויחד עם עמותת "בשביל המחר" יצרו תערוכה שתוצג בסינמטק תל-אביב מיום שישי ועד 20 במאי. כל ציור יימכר ב-1,000 שקלים, וההכנסות יועברו לטובת פעילות העמותה, שבין היתר מובילה מסעות לעיבוד רגשי של אירועי הלחימה בארץ ובחו"ל, שבהם מקבלים הלוחמים והלוחמות מקום בטוח וכלים להתמודדות.
"כשבוע אחרי פרוץ המלחמה היינו אמורים לטוס כצוות דרך העמותה לרומניה. הטיסה כמובן בוטלה, אבל כבר יש לנו תאריך חדש למסע, שעכשיו יקבל משמעות אחרת עבורנו", הוא מסכם.
הצצה לארבעה מהאיורים שיוצגו בתערוכה:
1. קוניוטומיה בלב חאן יונס
יפתח: "פצוע קשה מאוד שהגיע אלינו ללא נתיב אוויר. במשך רבע שעה נלחמנו כדי להחדיר לו את הקוניוטומיה ולפתוח לו נתיב אוויר, וכל זה באור יום באמצע חאן יונס, כשרחפנים של החמאס מרחפים מעלינו ואנחנו יורים לכיוונם. ברגע האחרון הצלחנו.
"למעשה, הנחתנו מסוק בלב הרצועה, במנחת שלא אושר קודם, כדי להציל לאותו פצוע את החיים ולפנות אותו כמה שיותר מהר לבית החולים. אחרי שעה קיבלנו הודעה שהבחור התעורר".
2. אסון קריסת המבנים
יפתח: "הצוות שלנו היה הראשון שהגיע לזירת האסון הקשה בו נהרגו 21 לוחמים. במשך שלוש שעות, עד להגעתם של כוחות פיקוד העורף והכוחות ההנדסיים, חילצנו מבין ההריסות 16 גופות שהובאו לקבורה בארץ".
3. אירוע רב נפגעים בחאן יונס
יפתח: "באחד מהאירועים המורכבים שחווינו בלחימה וכלל מראות קשים במיוחד, פינינו את סרן הראל איתח ז"ל, שהוא במקרה גם אח של חבר שלי. הוא פונה במצב אנוש וכעבור שבוע נודע לי שהוא נפטר. הפצועים בקשר נקראים "פרחים", ובציור הכלניות על האלונקות מסמלות את מספר הפצועים שפינינו באותו אירוע מורכב".
4. עבודת הקשר בצוות
יפתח: "בתור הקשר של הצוות, אני אחראי על הנחתת המסוקים ותיאום הכוחות, הגעה אל היעד ובניית תמונת מצב של האירוע אליו אנחנו מגיעים. התיאום מול כלל הכוחות, לרבות טייסי המסוקים, חייב להתבצע באופן נחוש ואסרטיבי. במהלך הפעילויות שלנו במלחמה יכולתי גם להנחית ארבעה מסוקים אחד אחרי השני, בהפרשי זמן מאוד קצרים, הכול במטרה לפנות את הפצועים מהזירה כמה שיותר מהר לבית החולים.
"את הציור הזה ציירתי אחרי אירוע מורכב במיוחד שלקחנו בו חלק; על האלונקה בדרך למסוק ציירתי בית במקום פצוע, כי בסוף אנחנו עושים את מירב המאמצים להחזיר את הלוחמים הביתה בשלום".
לתרומות עבור עמותת "בשביל המחר" - לחצו על הלינק
