בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
אומרים שאנרגיות הן דבר מדבק. ואכן, אחרי כמה דקות של שיחה עם נורית פלג וולברג (45) נדבקים ברוח העשייה שלה. הרזומה שלה מרשים: תואר ראשון ושני בספרות ומידענות מאוניברסיטת בר-אילן, שלושה ספרים שהוציאה לאור, ניהול מדיה חברתית, מיזמים וכנסים שהרימה במהלך השנים עם גופים מרכזיים במשק, ושעות רבות של התנדבות שמטרתה למצוא פתרונות לקידום אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית.
לנורית יש מחלה גנטית נדירה בשם דיסאוטונומיה משפחתית. מדובר במחלה חשוכת מרפא, שנפוצה אצל יהודים אשכנזים. היא גורמת לפגיעה במערכת העצבית האוטונומית, מובילה לשינויים קיצוניים בלחץ הדם, סחרחורות, בחילות וקושי בבליעה. יש לה מטפלת שנותנת לה עזרה בכל שעות היממה, אולם למרות כל המגבלות, נורית מחזיקה בשתי משרות: מנהלת מדיה חברתית של עמותה ונותנת שירות בקו של עמותת איל"ן.
"נלחמים להצליח"
לדבריה, לאנשים עם מוגבלויות קשה להשתלב בשוק העבודה בעיקר בשל דעות קדומות. "אמנם בתקופת הקורונה המעבידים הבינו שאפשר להעסיק אנשים שיעבדו מהבית, אבל הרבה משרות עדיין יורדות מהפרק בגלל הדרישה לנוכחות פיזית", היא מסבירה, "אני חושבת שזו טעות גדולה של המעסיקים. אדם עם מוגבלות יביא לעסק נאמנות אדירה. הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להוכיח את עצמו, יילחם כדי להצליח. להבדיל מאחרים, הוא לא יעזוב מהר ויחפש את הפרויקט הבא. אנשים עם מוגבלויות מעריכים את ההזדמנות שנותנים להם, ומתמידים".
בימים אלה היא מקיימת שיחות זום עם מעסיקים במטרה להפחית חסמים שנוגעים לשילוב אנשים עם מוגבלויות ולהסביר להם את היתרונות בהעסקתם. החלום שלה הוא "להגיע למשרה בכירה בתחום החברתי, כדי שאוכל להשפיע יותר". המיזם החדש שלה הוא רשת חברתית לאנשים עם מוגבלויות, "במטרה שהם יעזרו אחד לשני בכל התחומים האפשריים, בעיקר תעסוקה, זוגיות, עצמאות".
כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה נולד בשנה שעברה פרויקט "שווים בתעסוקה" המשותף לקבוצת "ידיעות אחרונות", מפעל הפיס ועמותת "שווים". בעקבות ההצלחה שנחל בשנתו הראשונה, הפרויקט מתקיים גם השנה ומציע קורסי הכשרה ללא עלות. הקורסים מיועדים לבני 18 ומעלה, שמוכרים בביטוח הלאומי עם לפחות 40% נכות, ושמוכנים לעבוד לפחות בחצי משרה. כרגע מתקיימת הרשמה לקורסים בתחומי העיתונות וההייטק, ובחודשים הקרובים ייפתחו קורסים נוספים. מעסיקים שמעוניינים לקיים קורסים כאלה מוזמנים כמובן לפנות אלינו על מנת שנעזור להם בבניית הקורס ובמציאת המשתתפים.
"עובדים איכותיים"
אנשים עם מוגבלות הם קבוצה גדולה ומגוונת. אמנם יש כאלה שמתניידים בכיסא גלגלים, אך ישנן מגבלות שאינן בהכרח נראות לעין – מגבלה פיזית, נפשית, קוגניטיבית, מחלות כרוניות אשר משפיעות על התפקוד ועוד. לפי נתוני מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, כ־750,000 מהם נמצאים בגילאי העבודה. מדובר באוכלוסייה שבה שיעור התעסוקה נמוך מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בנוסף, שכרם הממוצע נמוך יותר, והם עובדים בעיקר במשרות חלקיות ופחות במשרות בכירות וניהוליות. נתון מרכזי: הם נמצאים בשיעור גבוה יותר במשרות שאינן הולמות את ההשכלה והכישורים שלהם. 80% מתוכם, אגב, לא נולדו עם מוגבלות. מה שאומר שכולנו יכולים להגיע למצב התעסוקתי הזה.
לישי משעלי קין, מנהלת תחום בכירה בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות במינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, מדגישה ש"מעסיקים שנותנים הזדמנות לאנשים עם מוגבלויות זוכים לקבל לשורותיהם עובדים איכותיים וטובים, שמצליחים להתמיד לאורך זמן ולייצר מחויבות אמיתית לגוף שאליו שייכים. על אף הדעות הקדומות והחששות שעולים לפעמים בקרב מעסיקים, אנו רואים כי שילוב של אנשים עם מוגבלות מיטיב עם בית העסק וגם עם העובדים, כולל מי שנטולים מוגבלויות. זה מצב קלאסי של ווין ווין".
המדינה הציבה לה יעד להעלות עד שנת 2030 את שיעור התעסוקה בקבוצה זו מ־40% ל־51%. אחד הצעדים בדרך לכך, הוא תיקון בחקיקה שקובע כי ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה יותר מסכום הקצבה בלבד. זאת כדי למנוע מצב שבו אנשים עם מוגבלויות יימנעו מחיפוש עבודה מחשש שייפגעו כלכלית.
חסמים נפוצים שנתקלים בהם, מעבר לחסמים תפקודיים, כפי שמספרת משעלי קין, הם חסמים פסיכולוגיים, חוסר אמונה במסוגלות העצמית. "אנשים עם מוגבלות יהיו פעמים רבות עם ניסיון מועט יותר בתחילת דרכם כי הם לא בהכרח עבדו או התנדבו בנערותם, לא בהכרח שירתו בצבא, ועבדו פחות בעבודות סטודנטים כיוון שהם נוטים להיות מרוכזים בלימודים", מסבירה משעלי קין, "גם בצד של המעסיקים אנחנו נתקלים בחסמים שנובעים לעיתים מסטריאוטיפים, למשל חשש שיהיה קשה יותר לפטר עובד עם מוגבלות. אנחנו במינהל פועלים כל העת לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות במסגרות תעסוקתיות התואמות את הצרכים והמיומנויות שלהם. באמצעות תוכניות מנטורינג ייעודיות, קורסים מקצועיים, מרכזי הכוון ועוד שלל דרכים, אנחנו מנסים לייצר חיבורים מדויקים ואיכותיים לשני הצדדים".
ומה העצה של נורית למחפשי עבודה? "קודם כל לא להתייאש. הרבה פעמים הייתי במצב של יאוש, אבל תמיד הגיע משהו. צריך לנסות למצוא עבודה בכל דרך. לפעמים דווקא בדרך הכי פחות צפויה אפשר להגיע לעבודה שממש רוצים. עבודה זה חלק חשוב מהחיים. צריך עבודה שתספק אותך, שתפתח אותך. העבודה שאני עושה עכשיו ממש מספקת אותי כי אני ממש עוזרת. זה הרבה יותר חשוב לי מכסף".
יש לה גם טיפ לחיים טובים יותר: "הכי חשוב זה אופטימיות. בלי אופטימיות שום דבר לא יצליח".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים