היום (א') מציינים בעולם את יום הגיוון הבינלאומי, יום שנועד לעזור לציבור להבין את ערכו של המגוון האנושי, ושל הקהילות השונות החיות בו. אין ספק שאין מקום יותר רלוונטי מישראל, על שפע התרבויות החיות בתוכה, לציין יום שכזה, במיוחד לאור העובדה שגם ב-2023 עלינו כחברה לעבור עוד כברת דרך משמעותית כדי לייצר כאן חברה הוגנת, צודקת, שוויונית יותר ומקדמת שוויון הזדמנויות.
צפו ברחל מרשה מסבירה על חשיבות הגיוון במקומות העבודה:
יום הגיוון הבינלאומי
מעולם לא האמנתי שדווקא אני אהיה נושאת הדגל של הדרישה לגיוון תרבותי במוסדות ציבוריים, באקדמיה, בהנהגה ובאיוש עמדות מפתח במשק הישראלי. אומנם גיוון לא היה ביטוי שגור ומוכר לציבור אבל אותי הסוגיה העסיקה עוד משחר ילדותי כילדה שעלתה בגיל ארבע מאתיופיה היישר לקריית ביאליק. כשהגעתי לארץ הצמידו לי את השם "רחל", השתלבתי בבית ספר ממלכתי חילוני והפנמתי את המושג "כור היתוך" ואת העובדה שאין מקום לשונות.
למרות שהעליות מאתיופיה היו העליות המאוחרות יותר בהיסטוריה הציונית, גם בשנת 89 עוד לא השכילו להפיק לקחים מעליות קודמות ולראות את היופי והחוכמה שמביאה כל תרבות מבית. אני הבנתי שכדי להבטיח את עתידי, עליי לפתח מנגנון הגנה של הדחקה והתעלמות מרעשי רקע של אנשים גזעניים ולאמץ את הנרטיב הישראלי.
בבית הספר עבדתי קשה מאוד כדי להצליח, הגעתי להישגים מרשימים בלימודים ובכל זאת בשיעור הספורט, המורה בבית הספר דאג להבהיר לי שאני לא עומדת בציפיות שלו כי אינני רצה מהר מספיק, בניגוד לאחותי שהפגינה כישורים טבעיים, כמצופה מילדה ממוצא אתיופי. אך מלבד זאת לא נרשמו בקרבתי אירועים חריגים של אפליה או גזענות, מנגנון ההגנה כנראה פעל טוב וגדלתי כילדה ישראלית מן המניין, יחידה במרחב לבן.
5 צפייה בגלריה
"מצליחים לייצר שותפות אמיתית ורוח של שינוי במחלקות משאבי האנוש בפרט ובקרב מנהלים בכירים ומקבלי ההחלטות בחברה בכלל". רחל מרשה
הישראליות שבי התחזקה עוד יותר כשהגעתי לגיל 18, התקבלתי למסלול קצונה ייעודית ושירתתי כקצינת לוגיסטיקה במשך ארבע שנים. כמובן שהחלום והכמיהה של ההורים שלי לציון נראו בעיניים שלהם בכל פעם שהגעתי הביתה במדים.
למה אני נוסעת בכיוון ההפוך?
פעם נוספת, שבה עליתי על מדים היו אלו מדי "אל-על", כדיילת, אני זוכרת איך נסעתי מהדירה ששכרתי בת"א לעוד יום עבודה בדרכי לנמל התעופה בן-גוריון, אלא שבזמן שאני נוסעת לכיוון איילון דרום במונית שלקחה אותי לשדה התעופה, אני מתבוננת מהחלון ורואה איך התנועה עומדת בכיוון הנגדי - זו הייתה ההפגנה של בני הקהילה שלי נגד האלימות המשטרתית והכאת החייל דמאס פיקדה. רק בזכות העובדה שהמקרה תועד, השוטר הושעה לבסוף מתפקידו.
רק כשראיתי באיילון איך התנועה נעצרת, כשראיתי את הכאב של אלפי בני הקהילה שלי בעיניים וכשלא הבנתי מה אני עושה בצד השני בדרך לנתב"ג ולא מפגינה איתם - אז הבנתי שאני נמצאת בצומת דרכים, תרתי משמע, ושאני חייבת לעשות משהו למען הקהילה שלי, כדי לעשות כאן צדק.
צומת הדרכים הזו הובילה אותי לתפקיד שבו אני נמצאת היום כמנהלת מחלקת קהילייה עסקית בארגון "עולים ביחד", ארגון הפועל ליצירת שילוב תעסוקתי הולם של אקדמאים מצטיינים, ישראלים ממוצא אתיופי בעמדות מפתח ומשרות בכירות במשק הישראלי, ועוסק בשינוי תפיסות ועמדות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי בקרב הציבור.
אנחנו מפעילים את תוכניות הארגון, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מתנדבים ושותפים מהמגזר העסקי, המגזר הציבורי והמגזר השלישי. מהר מאוד הם הופכים לשותפים מלאים, הנרתמים לקידום משימתנו ולהשגת השינוי החברתי לו אנחנו מייחלים, הם אלה המסייעים לנו ליצור לסטודנטים ולאקדמאים ממוצא אתיופי, המשתתפים במגוון התוכניות שלנו, סביבה תומכת ורשת מקצועית המאפשרת את שילובם המוצלח בחברה ובמשק.
המשתתפים שלנו, מתוכניות ההתמחות לסטודנטים, מצוינות ומנהיגות בתעסוקה או עתודה לניהול, כולם הופכים לבוגרות ובוגרים שלנו המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, ועם כמה שהם מוצלחים, מוכשרים ומובילים בתחום ההתמחות שהם בחרו לרכוש, בישראל 2023 הם עדיין נתקלים בקשיים ובתפיסות מוטות בשל היותם ממוצא אתיופי. כאן נכנסת לתמונה המחלקה העסקית. אנחנו מקיימים ומפתחים שותפויות אסטרטגיות עם חברות ומוסדות מובילים, הן בפתיחת דלתות והעסקת הבוגרים שלנו ותמיכה בצמיחה המקצועית והאישית שלהם והן כדי להבטיח את סלילת הדרך לתוך ליבת העשייה בחברה הישראלית.
התהליכים שאנחנו מובילים עם חברות כמו "מקינזי", "דלויט" ו"אמדוקס", מצליחים לייצר שותפות אמיתית ורוח של שינוי במחלקות משאבי האנוש בפרט ובקרב מנהלים בכירים ומקבלי ההחלטות בחברה בכלל, ולהביא אותם לא רק לקבל צעירים וצעירות מוכשרים ומשכילים ממוצא אתיופי, אלא אפילו לחפש אחריהם ולנסות לגייסם - מתוך ההבנה כי גיוון בחברה הוא רווח נקי.
מגמה שהולכת וצוברת תאוצה היא ייעוד של ממונים לתחום הגיוון בחברות האלו, בעולם מתוקן אולי לא היה צריך את ה"טייטל" הזה, אך מנהלי תחום הגיוון באותן חברות מכוונים את החברה בכל דיון, קבלת החלטה או גיוס הון אנושי חדש, הם מובילים את החברה לחשוב ולייצר גיוון לא רק פעם בשנה ביום הגיוון אלא להפוך את הגיוון לחלק אינטגרלי מהחזון והתרבות הארגונית שלה.
אנחנו עובדים עם אותם מנהלי גיוון בשוטף, וגם פועלים להרחיב את מעגל המנהלים האלו בחברות נוספות בתקווה שיגיע היום ובכל חברה גדולה במשק יימצא מנהל גיוון במשרה מלאה. כשהחשיבה על פתיחת דלתות בעבור ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי ומתן הזדמנות שווה לאיוש המשרות הנחשקות תיהפך לנורמה, נדע שלא צריך אותנו יותר.
תוצאות שצריכות להדיר שינה מעיניי מקבלות ההחלטות
אך המציאות מדברת בעד עצמה; מסקר שערכנו ב"עולים ביחד" בעזרת מרכז "אקורד" של האוניברסיטה העברית, בו השתתפו 597 מנהלים בכירים וגורמי משאב אנוש עולה כי 85% אומרים שיסכימו במידה רבה לעבוד, לנהל או להיות מנוהלים על ידי ישראלים ממוצא אתיופי, אך כשנשאלו על לקוחותיהם – המספר כבר ירד ל-68% שחושבים שלקוחותיהם ישמחו לקבל שירות על ידי ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי.
עוד עולה מהסקר כי פחות ממחצית מהנשאלים תופסים ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי כבעלי תכונות אישיות חיוביות, ולמעלה ממחציתם תופסים את כישוריהם המקצועיים כנמוכים מהנדרש.
התוצאות האלו צריכות להדיר שינה מעיניהם של בכירים במשק, ובעיקר מעיניהם של מקבלי ההחלטות הטוענים לייצג כל פלג באוכלוסייה. זו אותה המציאות בה אני פוגשת במקום העבודה שלי יומיום: אקדמאים ומומחים בתחומם שפונים אלינו כדי להגיע למשרה להם הם מייחלים. אנחנו הדוד או החבר מהיחידה שיפתח להם את הדלת הראשונה או יכין אותם כמו שצריך לריאיון כדי לעבור את תהליכי המיון בהצלחה.
המלאכה עוד רבה, כדי לייצר שוק תעסוקה מגוון, פתוח ושווה לכולם, נמשיך לייצר שיתופי פעולה עם חברות ולפעול כדי שימנו אחראי.ת גיוון במקום עבודה - פעולה זו היא קריטית לשינוי התודעה של הרבה מעסיקים הסבורים שהבעיה ופתרונה תלויה בקהילה בלבד, ואינם מודעים לחסמים הנובעים מהתפיסות השליליות שבסופו של יום, מונעות מבני הקהילה שלי להצליח.
אנחנו לא מחכים לשינוי שיבוא מלמעלה, אנחנו פועלים בעצמנו, תוך רתימת שותפים מתחומים שונים כדי לייצר כאן מציאות שוויונית, הוגנת וצודקת.
אני אמשיך לשאת את הדגל הדורש גיוון ככל שיידרש. מאות העובדים והעובדות, בוגרי התוכניות שלנו המשולבים בכל הסקטורים המובילים במשק, יחד עם הדרישה ההולכת וגוברת של חברות לייצר איתנו שותפות ארוכת טווח ותהליכי גיוון - מוכיחים שאפשר גם אחרת.
המשק הישראלי זקוק לגיוון כי מדובר בהון אנושי שמכיר תרבות נוספת ושפה נוספת ובכך מסייע להצליח לפרוץ לקהלי יעד שאילולא כן לא היו אותן חברות חושבות או יכולות להגיע אליהם.
חברות מובילות מבינות היום שסביבת עבודה מגוונת היא ערך חשוב - עובדים ועובדות לא מחפשים רק אחר שכר הולם אלא גם סביבת עבודה ותנאים הם מרכיבים לא פחות משמעותיים עבורם.
5 צפייה בגלריה
"נצליח לייצר בעבור הילדים והילדות של היום קרקע פורייה ושוויונית יותר שתעניק להם נקודת פתיחה שווה"
חברה שמקדמת שוויון ושוויון הזדמנויות וניתן למצוא בה עובדים ועובדות מכלל המינים, המגזרים והתרבויות היא חברה הנתפסת כהוגנת וצודקת יותר, חברה בריאה ובעלת מוניטין חיובי שכל עובד ישמח להיות חלקה ממנה.
אין לי ספק שככל שנמשיך לייצר מוביליות חברתית ותעסוקתית ונרחיב את הייצוג של צעירים וצעירות ממוצא אתיופי בסקטורים המובילים, נצליח לייצר בעבור הילדים והילדות של היום קרקע פורייה ושוויונית יותר שתעניק להם נקודת פתיחה שווה להצליח לאייש את אותן משרות נחשקות, ולפגוש ביום העבודה שלהם עוד הרבה פרצופים של ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי מוצלחים ומוצלחות.
