"כל כך כואב הלב לקרוא את הסיפורים של החיילים שנקלעו למצוקה כלכלית. לפעמים אני קורא והלב שלי כל כך יוצא לשם. יש כמות אדירה של פניות, ואנחנו באמת רוצים לעזור לכולם" - כך מתאר הראל צאלון, מנהל פרויקט "עוצמה לחייל", המסייע לחיילי מילואים ובני משפחותיהם בין השאר במישור הכלכלי, באמצעות חלוקת תווי קנייה.
"הפרויקט קם לפני מספר שנים במטרה לעזור לכל חיילי צה"ל", מסביר צאלון. "אנחנו פועלים גם במישור רוחני, עזרה בתפילין ותפידניות (תיק לתפילין), וגם במישור הכלכלי שזה פוגש אותנו יותר מ-7 באוקטובר - מילואימניקים ומילואימניקיות שנקלעו למצב כלכלי יותר מורכב".
מה שהחל בזמנו כפרויקט רוחני הפך במהירות למבצע סיוע נרחב לחיילים, ביניהם בעלי עסקים על סף קריסה, או משפחות שמתקשות לסגור את החודש. "אנחנו מחלקים להם תווי קנייה, עורכים להם על האש, מגיעים לחיילים בודדים וחוגגים להם יום הולדת", מתאר צאלון. "המטרה היא להראות להם שאנחנו פה מאחוריהם, מחזקים אותם. בסוף, אנחנו מהעורף צריכים לחזק את החזית כדי שנוכל לנצח".
"לא יכולה להישאר אדישה למצוקה"
חן טרגרמן, תושבת העוטף שמפונה מביתה כבר יותר משנה, מספרת כי היא פעילה בפרויקט במטרה לגייס משאבים וכספים, ולתרגם אותם לשוברי מזון. כתושבת העוטף שנאלצה להתפנות מביתה ב-7 באוקטובר, היא מכירה היטב את תחושת חוסר האונים. "אחד הדברים שאנחנו חווינו זה החיבוק הענק מכל העם שלנו שתמך בנו בצורה בלתי רגילה - במזון, תרומות של בגדים, מוצרי היגיינה, כי באמת יצאנו בלי כלום".
לדבריה, "מבחינתי זה היה ברור שברגע שאני טיפה אשתקע והדברים יירגעו ברמה האישית שלי - אני חייבת להחזיר ללוחמים האלה שיצאו להגן עלינו בלי היסוס. נלחמו עליי, על הבית שלי, על המשפחה שלי, על האזור שגדלתי בו. מבחינתי זה היה בלתי נסבל לדעת שיש לוחמים שנמצאים במצב כלכלי לא פשוט בגלל שהם נעדרים מהעסק, בגלל שהם נמצאים במצוקה שאני לא יכולה להישאר אדישה אליה".
"חלק מהחיילים פונים אלינו, ועל חלק אנחנו יודעים דרך המפקדים שלהם - שהם נמצאים במצב לא פשוט", מתארת טרגרמן. "המטרה היא לתת להם אוויר לנשימה - שאני יודעת שמאוד מאוד משמעותי - גם ברמת הקיום היומיומי בבית - וגם ברמת החיבוק - להוקיר להם תודה על מה שהם עושים למעננו".
"יש לא מעט סיפורים - אני זוכרת פנייה של בעל עסק שנמצא על סף סגירה", היא משחזרת. "אני עצמאית, ואני יודעת מה ההשלכות של להיעדר מהעסק ליום-יומיים, או לכמה חודשים. מבחינתי זה היה בלתי נתפס, להיפגש איתו, לדבר, לחבק אותו - ולהיות איתו במקום הזה. לדעת שהשובר הזה מגיע לאשתו שתלך לקנות בסופר - מבחינתי זה היה משהו שמרחיב את הלב. לדעת שיש יכולת לעזור לאדם שאת נפגשת איתו פנים אל פנים, והוא משתף אותך בכאבים שלו".
לא המדינה היא זו שאמורה לדאוג לרווחת המילואימניקים?
צאלון: "את צודקת, המדינה צריכה לדאוג. בסוף יש עזרה, אבל מדובר פה בפניות של מאות ואלפים של מילואימניקים ומילואימניקיות שצריכים את זה. אנחנו במלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה ומי יודע עוד כמה זמן היא תימשך".
טרגרמן: "לא מזמן נפגשתי עם בעל עסק שנמצא על סף סגירה בגלל שירות המילואים הממושך. הלב מתרחב כשאת יכולה לתת לו שובר שיאפשר לאשתו לקנות מצרכים בסופר. זה אולי נשמע קטן, אבל בשבילם זה אוויר לנשימה"
לדבריו, העזרה מגיעה בעיקר מהציבור הרחב. "מדהים לראות את ההתגייסות של עם ישראל, דווקא ברגעים האלה, במורכבות הזאת. בין אם זה במובן הכספי, בתרומות, ובין אם זה במובן של להגיע עם הגוף והנפש שלהם לבסיסים ולשמוע את הסיפורים של החיילים".
הפרויקט מקבל פניות דרך הרשתות החברתיות והאתר. "ראינו את המצוקה, ובנינו טופס מיוחד שמגיע ישירות אלינו למייל - ושם החיילים מספרים את הסיפור שלהם", מסביר צאלון.