בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
יום האישה הבינלאומי הוא יום חשוב לקהילה האירופית, שמצוין באופן ייחודי התואם את יחסו של האיחוד האירופי לערכים, כמו שוויון וקידום הזדמנויות לאוכלוסיות מגונות.
ביום זה מנהלת משלחת האיחוד האירופי בישראל שולחן עגול בו מתארח שגריר המשלחת של האיחוד יחד עם נשים פורצות דרך ומובילות בחברה הישראלית. יחד הם מנסים להגדיר את היום הזה כהזדמנות לנשים.
לוחמות בחכמה, מובילות במנהיגות
את פאנל הנשים באולפן ynet, הנחתה עורכת הדין שרון אברהם-ויס, שהיא מנהלת נציבות השוויון, המגוון והקהילה באוניברסיטת תל אביב. יחד עם נשות מופת אחרות בקהילה, היא ניסתה להתחקות אחר המשותף לנשים מובילות וחזקות בחברה הישראלית. אחת מהן היא פרופ, מונא חורי.
"דווקא ביום האישה צריך לתת מסר אמיתי וכן לנשים אחרות", אומרת חורי, שהיא כעת סגנית נשיא האוניברסיטה העברית. "כשהייתי קטנה לא ידעתי בכלל מה זה פרופסור ומה זה להגיע באוניברסיטה לדרגות כאלה, בטח ובטח לא מה זה להיות סגנית האוניברסיטה העברית", היא אומרת בחיוך אבל מספרת שידעה מה זו אוניברסיטה והשכלה ומה כוחם של הורים תומכים ומעודדים. "אני לא יודעת אם הייתי אז קוראת לעצמי מנהיגה אבל תמיד הייתי בוועד התלמידים של בית הספר, ראש למועצת תלמידים ופעילה מאד פוליטית, אקטיביסטית. כך, כנראה, החלה הדרך שלי להיות מנהיגה בחברה בה אני חיה ובחברה בכלל".
"שוויון נשים לא בא מאליו. צריך לעבוד בשביל זה, צריך לפרגן, צריך לעשות נטוורק, לקבוע יעדים ולשאוף גם לתוצאות מדידות כדי שיהיה לנו שוויון"
בשוק העבודה נשים עדיין לא נמצאות במקום שוויוני ובמקום להתקדם, נדמה לעיתים, שהמצב אף נסוג לאחור. ב-2016 היו במדינת ישראל רק 6% מנכ"ליות בחברות הנסחרות בבורסה. מצב זה עוד היה טוב יותר מזה שבאירופה, שם היו רק 4%, אבל ב-2020 המספרים עוד ירדו וההערכה היא שבישראל יש היום רק 2.5% מנכ"ליות.
"רק 3 חברות במדד ה-S&P בו מדורגות 125 החברות המובילות, מונהגות על ידי נשים וגם הייצוג של נשים בדירקטוריונים הוא מאד נמוך", אומרת אורנה מורג ברק, מנכ"לית Talent Solutions, מקבוצת Manpower, "אבל אני מרגישה מאוד טבעי ונוח כי אני מנהלת בחברה בה 86% מהעובדים הן נשים ו-80% מההנהלה הבכירה גם הן נשים.
"נולדתי וגדלתי בקיבוץ של פעם, של השומר הצעיר, עם אידיאולוגיה, לינה משותפת, ובתוך בית גידול בו לא היה שיח על מגדר, כלומר נטל העבודה, השוויון, העיסוקים, התחביבים, היו זהים בשני המגדרים. בתוך האקלים הזה, בעצם, ניהלתי את מסלול הקריירה שלי", היא מסבירה.
גם במועצות המקומיות הייצוג הנשי רחוק מלהיות שוויוני, כשרק 11 נשים עומדות היום בראש רשויות בישראל. ב-95% מהמועצות יש בראש גברים והמספר הזה בלתי הגיוני ובטח לא שוויוני.
"אני חייבת לציין, שכחוויה אישית, לא הרגשתי שקשה לי כאישה לבחור את מסלול הקריירה שלי", אומרת ליזי דלריצ'ה, ראש המועצה המקומית גני תקווה. "הייתי סמנכ"לית בחברות הייטק, עבדתי, למדתי. זה היה מסלול חיי", היא מספרת ומוסיפה גם שגדלה בבית של ארבע בנות עם "אמא מנהיגה", לדבריה.
"אני יודעת, שתפקיד פוליטי גובה הרבה מאוד מחירים אישיים ומשפחתיים. זו עובדה ונתונים מראים שאין הרבה נשים שרוצות להגיע לשם. אני חושבת שצריך לעשות הרבה כדי שנשים תמצאנה את עצמן בתפקידים על שולחן מקבלות ההחלטות. בשביל זה צריכה להיות גם מדיניות אחרת של הממשלה, תמריצים, חינוך, ובחלקת האלוהים הקטנה שלי בגני תקווה אני עושה את זה ואני פועלת", היא אומרת ומספרת על תכניות מגדר מגיל הגן, הסללה לתפקידים לבנים ותפקידים לבנות והיא עצמה מגיעה הרבה אל מוסדות החינוך בעירה לדבר עם התלמידות והתלמידים ואף הקימה קהילת נשים בישוב ועתודת נשים במועצה. היא עצמה חברה וממקימות פורום של ראשי רשויות נשים.
הפאנל עוד ניסה לנתח את הסיבות לאי השוויון ופתרונו אבל לסיום אמרה אברהם-ויס את הברור מאליו אך הכה חשוב לציון: "שוויון נשים לא בא מאליו. צריך לעבוד בשביל זה, צריך לפרגן, צריך לעשות נטוורק, לקבוע יעדים ולשאוף גם לתוצאות מדידות כדי שיהיה לנו שוויון".
בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
פורסם לראשונה: 09:05, 09.03.23
