בבוקר ה-7 באוקטובר, כשהתעורר אברומי דויטש לקול ההפצצות בביתו ברתמים שבדרום, הוא לא ידע שחייו עומדים להשתנות לנצח. כחובש מד"א ואיש יחידת חילוץ, האינסטינקט הראשוני שלו היה לצאת מהבית - ולהציל חיים.
ארבע שעות רצופות הוא טיפל בפצועים שהגיעו ליישוב, ואז החליט לעלות על מדים ולנסוע לקיבוץ חולית, שם התחולל קרב קשה. בפנים חשופות מול מחבלים, הוא וחבריו הצילו חיים רבים. אבל אז, במארב של מחבלים, כדור אחד שינה הכול - נכנס ליד הצוואר, יצא מעמוד השדרה, והותיר את אברומי משותק בפלג גופו התחתון.
צפו בקליפ: "עכשיו הכול בסדר"
(צילום: שירה ביליג אלטרס)
ללמוד את החיים מחדש
עשרה חודשים של אשפוז שיקומי שינו את חייהם של אברומי ואשתו מיטל, מקצה לקצה. הם נאלצו ללמוד מחדש איך לחיות, איך להתמודד, ואיך לבנות שגרה חדשה עם ארבעת ילדיהם.
איך נראית ההתמודדות היומיומית אחרי פציעה כה משמעותית?
אברומי: "מאדם מאוד עצמאי הפכתי להיות אחד שזקוק לעזרה רוב הזמן. בזמן האשפוז אתה לומד את החיים מחדש. דברים שבחיים לא חשבת שתתמודד איתם - מצחצחים לך שיניים, עוזרים במקלחת, מעלים למיטה, מורידים".
למרות הקושי העצום, אברומי מסרב להיכנע: "אני תמיד אומר למיטל שאין דבר שאני לא אוכל לעשות, גם עם כיסא הגלגלים".
איך השפיעה הפציעה על המשפחה כולה?
מיטל: "הפציעה של אברומי הותירה אותו כשהוא משותק מהחזה ומטה, ומרותק לכיסא גלגלים. אחרי אשפוז של עשרה חודשים הוא חזר הביתה לשיקום יום, ואנחנו למעשה לומדים לחיות עם הנכות הזאת. זה דורש כל מיני התאמות והתכווננויות, אבל בסך הכול אני מרגישה שזה לא מונע מאיתנו דברים מהותיים כמו השגרה המשפחתית שלנו - ארוחות ערב משותפות, חברים של הילדים שמגיעים להתארח, מפגשים עם חברים ועם המשפחה המורחבת".
הילדים, מספרת מיטל, הפתיעו בהתמודדות שלהם עם הסיטואציה המורכבת: "בחודש הראשון לאחר הפציעה הם גרו אצל גיסתי, אבל אחרי חודש חזרו הביתה והתחלנו שגרה חדשה. אחד הדברים שריגשו את אברומי כשחזר הביתה היה העובדה שהילדים לא התרגשו מדי - הם המשיכו לחיות כרגיל, לשחק ולריב. כמובן שהנוכחות של כיסא הגלגלים ושל אבא עם פציעה בבית מורגשת, אבל נראה שכולם כבר התרגלו לזה".
ואיך הפציעה השפיעה עליכם?
"אני חושבת שגם אצל אברומי וגם אצלי התחדדה ההבנה על הארעיות של החיים פה. זה לא משהו שלא הכרנו קודם, אברומי התנדב לפני הפציעה במד"א וביחידת חילוץ, והיה חשוף ללא מעט מקרים קשים, ואני בעבודה שלי כעובדת סוציאלית בסורוקה גם נחשפתי למקרים לא פשוטים. אבל כשזה מגיע אליך, לבן הזוג שלך, זה כבר מחדד את זה עוד יותר".
7 צפייה בגלריה
מיטל ואברומי, זמן קצר לאחר פציעתו. "פתאום מבינים מה באמת חשוב בחיים"
(צילום: באדיבות המצולמים)
משהו בצורת המחשבה שלכם השתנה מאז הפציעה?
"זה ממש משנה סדרי עדיפויות ומחשבות על מה הכי חשוב בחיים. בנוסף, אני למדתי מאברומי על אומץ, נחישות והתמודדות. לראות אותו לא מוותר לעצמו, גם בשיקום וגם בבית, מנסה עוד ועוד עד שמצליח, מתעקש לנסות לעשות דברים לבד - זה משהו שברמה האישית נותן לי המון כוח".
להזדהות עם הקושי
סיפורם של בני הזוג דויטש נשזר בסיפור אחר, של יעל קבסה, זמרת ויוצרת שהחליטה להקדיש להם ולשאר פצועי צה"ל יצירה מיוחדת - גרסה חדשה ומרגשת לשיר "עכשיו הכול בסדר" של יעקב גלעד ויהודית רביץ, מלווה בקליפ מצולם המתעד את סיפורם.
איך הגעת להחלטה ליצור את הקליפ הזה?
יעל: "מתחילת המלחמה אני מחפשת איך אני יכולה לתרום ולעזור. בחודשים הראשונים התגייסנו לבשל אוכל לחיילים, להשיג ציוד ותרומות, לארח את המפונים. בתור מוזיקאית הופעתי בפני נשות מגויסים, מפונים, תושבי הדרום והצפון.
"כשהתחלתי לשמוע על עוד ועוד פצועים, קטועי גפיים ואנשים שנמצאים במצב לא פשוט אחרי הפגיעה - אמרתי לעצמי: וואי, אני מכירה את זה כל כך טוב!".
המילים האלה מגיעות ממקום עמוק של הבנה - כאם המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים, יעל מכירה מקרוב את המשמעות של חיים לצד אתגרים רפואיים מורכבים. "להיות אימא לילד מיוחד זה לקחת את האימהות, שגם ככה דורשת הרבה התמסרות ונתינה - ולעלות אותה מדרגה נוספת", משתפת יעל, המגדלת את יהונתן בן ה-18 שנפגע בלידתו, לצד שישה אחים נוספים.
"יהונתן הוא הבכור, ואחריו צמחה המשפחה סביב הנוכחות שלו וכל החיים התעצבו בהתאם לצרכים שלו. הילדים שלי יודעים שיש מחירים שהם משלמים על היותם אחים לילד מיוחד, אבל אנחנו לא חיים בתודעה של מסכנוּת. זה השק שלנו, ואנחנו מגלים שלכל אחד יש את השק שלו".
יעל: "כשהתחלתי לשמוע על עוד ועוד פצועים, קטועי גפיים ואנשים שנמצאים במצב לא פשוט אחרי הפגיעה - אמרתי לעצמי: וואי, אני מכירה את זה כל כך טוב!"
איך בא לידי ביטוי השוני בגידול של יהונתן לעומת ילדייך הנוספים?
"אם אצל ילד 'רגיל' יש רגעים של נחת, או של פידבק בחזרה - אצל ילד מיוחד כמו שלי זה כמעט לא קורה. קשה לקבל תגובות, קשה להבין ממנו אם טוב לו או אם פחות. מערכת היחסים היא כאילו חד-סטרית.
"באופן כללי, לא פשוט להיות משפחה לילד במצב סיעודי", היא אומרת בכנות, "יש לא מעט דברים שאנחנו לא יכולים לעשות כמשפחה - לא נוסעים לנופש או קמפינג, לא טסים לשום מקום. בכל יציאה מהבית - אם הוא בא איתנו, צריך לברר קודם על נגישות וחניה, ואם במקום שאליו אנחנו נוסעים יש את כל התנאים כדי לטפל בו".
"יש מקום לסיפור חדש"
לא במקרה בחרה יעל בשיר "עכשיו הכול בסדר": "השיר קיבל אינטרפרטציה מסוג חדש השולחת אותנו להקשיב למילים ולעומק הטמון בהן", היא מסבירה. "'אל תדאג אין מקום לחשש, הכול בסדר, יש מקום לסיפור חדש'. החיים לאחר הפציעה מגלים לנו מהי אהבה ללא תנאי: 'אם אין אהבה בוערת, אז אין אהבה אחרת'".
"את השיר הזה אני מקדישה למיטל, לאברומי ולכל עשרות אלפי פצועי ופצועות צה"ל ששמעו את הקול הקורא וענו בלי לחשוב: 'הנני'", אומרת יעל. "החיים השתנו ברגע ועכשיו הם צריכים ללמוד סיפור חדש".
7 צפייה בגלריה
מיטל ואברומי בשיקום בבית לווינשטיין. "להנכיח את נושא הפצועים"
(צילום: באדיבות המצולמים)
כשיעל פנתה לראשונה למיטל ואברומי עם הרעיון ליצור קליפ שיספר את סיפורם, התגובה של כל אחד מהם הייתה אחרת. מיטל, שכבר שיתפה את סיפורם ברשתות החברתיות, התחברה מיד לרעיון.
"כשיעל פנתה אליי אני חושבת שישר אמרתי לה שמבחינתי ברור שכן, רק שאצטרך לבדוק עם אברומי", היא משתפת. "התחברתי מאוד למסר שיעל רצתה להעביר בשיר. בעיניי יש חשיבות מאוד גדולה להנכיח את כל נושא הפצועים".
אברומי, מצדו, היה צריך לעבור תהליך פנימי לפני שהסכים. "אני מטבעי פחות בן אדם שמשתף", הוא מסביר, "אבל בכל נושא הפציעה, אחרי שיחה עם חבר שהכרתי בשיקום, ועם חבר נוסף מהבית - הבנתי איזו חשיבות יש לדבר ולשתף. ולכן למרות שלפעמים זה מאתגר אותי, אני משתדל לעשות מה שאפשר כדי להעלות את המודעות".
"העבודה על הקליפ הייתה חוויה מרגשת", מספרת מיטל. "לא בכל יום אנחנו מקימים בבית סט צילום, ומגלמים את החיים שלנו. היה לי חשוב שהתסריט ינשק לחיים האמיתיים שלנו, אז דייקנו את הסצנות והרגשתי שיעל וכל הצוות ממש קשובים לנו".
"הרגשתי שהמוזיקה יוצאת ישר מהלב", מוסיפה יעל. "מניסיוני, כל כך הרבה דברים יכולים להיחרב בדרך ליצירה מוגמרת, אבל במקרה הזה נשלחו אלינו משמיים האנשים המושלמים שיהיו שותפים למסר המשמעותי הזה; התחברנו למוזיקאים מוכשרים - הדס זכאי על גיטרות, יניב כהן על ההפקה, וליוצרת הקולנוע שירה ביליג, שידעה איך לבנות תסריט אמיתי ומרגש כדי להעביר את הסיפור בצורה הטובה ביותר.
"התגובות מספרות שהשיר הזה נוגע ומצליח לחזק, וזו בדיוק התפילה והכוונה שלי". משתפת יעל. מיטל מוסיפה: "לא שיתפנו הרבה אנשים לפני. רציתי קודם לראות איך יתפתח כל התהליך ומה תהיה התוצאה הסופית. אבל כשהקליפ יצא והראיתי חלקים ממנו לכמה אנשים קרובים אליי - התגובות היו מאוד טובות. הם שיתפו שזה מאוד נגע בהם והעביר את המסר בצורה הטובה ביותר".
7 צפייה בגלריה
מתוך צילומי הקליפ. "החיים השתנו ברגע - וצריך לספר סיפור חדש"
(צילום: שירה ביליג אלטרס)
מתחילת המלחמה הצטרפו למעלה מ-12 אלף פצועים למשפחת פצועי צה"ל, המונה כיום יותר מ-70 אלף גברים ונשים שמשרד הביטחון מלווה מאז הקמת המדינה.
"יש בנו כוח חיות שהוא חזק יותר מכל שבר", מסכמת יעל, "ואם מסכימים לחיות את המציאות כמו שהיא, שבורה ולא מושלמת, ומוכנים להכיר את החיים האחרים שהם לא כמו שרצינו וחלמנו - אז אפשר לגלות הרבה יופי בדרך, ולפגוש הרבה טוב בתוך כל הכאב הזה".
