"'תהיי זונה', הם אמרו. 'אל תדברי חזק מדי'. 'אל תדברי יותר מדי'.
'תשתקי'. 'למה את לא מדברת?' 'למה את לא מחייכת?' 'אם תפנקי אותי אני אחזור אליך'.
'אל תתלונני'. 'תני טלפון', 'אני לקוח קבוע - בואי נתקדם'. 'בואי ניפגש בחוץ'. 'בואי נהיה חברים'".
את הטקסט המצמרר לסרטון שלפניכם כתבו שתי בוגרות של עמותת "המכללה" - הפועלת לשיקומן התעסוקתי של נשים שורדות זנות באמצעות הכשרות מקצועיות במגוון תחומים וליווי תעסוקתי -שהצליחו לצאת מזנות ומסחר בנשים.
צפו בסרטון "תהיי זונה", שכתבו צ'ילה עזרא ויאנה טבקין:
"תהיי זונה" - שחקנית: אסי לוי. בימוי ועריכה: לואיז גרין ואלעד פליב, צילום: החדר הירוק
הסרטון הוא מחווה לסרטון אחר בשם ״Be a lady, they said״, בכיכובה של סינת׳יה ניקסון, על פי התסריט של קמיל ריינוויל המציג את המרחב המצומצם ומלא הסתירות הגלום בדרישה "להיות גברת".
בסרטון "תהיי זונה" ש"המכללה" הפיקה במיוחד ליום המאבק באלימות נגד נשים, השחקנית אסי לוי מדקלמת טקסט שנכתב צ'ילה עזרא - נפגעת סחר בנשים, ויאנה טבקין, אם הבית ב"מכללה" ומורה לפילאטיס, שהעבירה עשר שנים מחייה כאישה בזנות ומעוניינת לשתף במציאות היום יומית שחוותה.
"חשוב לי להוציא החוצה מה שקורה בתוך הזנות שאני וחברותי חווינו וחוות",משתפת טבקין."אנשים נוטים לחשוב 'היא אוהבת את המקצוע' או 'היא בחרה להיות בזנות', וחשוב לי להדהד את המשפטים שאני שמעתי במשך עשר שנים מלקוחות. מילים שיכולות לפגוש כול אישה, גם בבית".
"גם שחלמתי לא להיות שם לא הייתה לי שום תקווה, שנשים בסגנון שלי - שהגיעו מעולם של אונס בילדות ועוד בתוך הבית, וממשפחה שלא באמת אהבה אותי או האמינה בי - שיש יציאה משם", היא מסבירה.
5 צפייה בגלריה
""אנשים נוטים לחשוב 'היא אוהבת את המקצוע' או 'היא בחרה להיות בזנות'". מתוך הסרטון "תהיי זונה"
"אף אישה לא אוהבת לשמוע אלימות כזאת"
"המטרה שלי היא להעלות למודעות שאלימות כזאת יכולה לפגוש כול אחת ואחת מאיתנו", מוסיפה טבקין. "היום אנחנו מציינות את יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים ואני משתפת ביום הזה מילים ומשפטים שנאלצתי לשמוע עשור מחיי, מילים שחודרות לעצם ולנשמה. כדי שכול גבר שישמע בסרטון מילים או משפטים שמוכרים לו, שידע שאף אישה לא אוהבת לשמוע אלימות כזאת, אם זה בבית ואם זה בעולם הזנות", היא מסבירה.
"תמיד חשבתי שיש שני סוגים של אנשים, כאלו שנולדו עם כפית זהב, ואותנו - כל אלו עם הסמים, והזנות והרחוב".
"עד שהגעתי למכללה התמודדתי עם הכל לבד. לא יכולתי להרשות לעצמי לחלום ולא יכולתי לדמיין בכלל אופציה אחרת. לא האמנתי שיש לי אפשרות אחרת בחיים וחשבתי שזה מה שמגיע לי".
"המכללה הייתה הריפוי שלי. חלומות שלא העזתי בכלל לחלום התגשמו, כי לפעמים, מספיק שמישהי אחת תאמין בך כדי להתחיל להאמין בעצמך", משתפת טבקין.
"כנשים, אנחנו חוות סוגי אלימות שונים 24/7", מסבירה טל חמווי, מנכ"לית ומייסדת שותפה במכללה."הטרדות, אונס, רצח, אלימות מינית, אלימות כלכלית, סחר והרשימה עוד ארוכה".
"הסרטון מתאר את המציאות היום יומית של הבוגרות שלנו רק מנקודה קיצונית יותר על הרצף של אותה האלימות שכל אישה מכירה. סביר להניח שכל אישה שמעה חלק לא קטן מהטקסטים הללו במהלך חייה ולא בסיטואציה אחת. וזו האחריות של כולנו לשים לזה סוף", מסכמת חמווי.
צפו בכתבת וידיאו המציגה את פעילותה של המכללה:
המכללה, זנות, שיקום תעסוקתי, פמיניזם
כסף לא קונה הסכמה - מאמר דעה מאת יהב ארז | דוברת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
היום הוא יום שמציינים בכל העולם בכל שנה כדי לדבר על נשים שסובלות מאלימות מבן הזוג שלהן, נשים שעברו פגיעה מינית, ונשים שסובלות מכל שלל סוגי האלימות שאורבים להן, גם היום בשנת 2021. אבל אף אחד לא מדבר על איך תעשיית המין קשורה לכל זה, ולמה דווקא היום צריך לשים עליה את הפוקוס.
אלימות נגד נשים, ובפרט אלימות מינית, היא בלתי נפרדת מתעשיית המין.
אותה תעשייה שהיא עתיקה כמו הפטריארכיה, ולכן טוענים שאי אפשר למגר אותה.
אותה תעשייה שמושכת אליה את האלימים שבגברים כ"לקוחות" - ולא במקרה.
אותה תעשייה שבה המיניות היא מוצר שקונים, עם מחירון.
5 צפייה בגלריה
"אין בזה חופש ואין בזה שחרור. חופש מיני הוא בחינם. אהבה היא בחינם".
(צילום: shutterstock)
זאת אותה מיניות שמוכרים לנו בפרסומות, אותה מיניות שיש לה תסריט מוכר וידוע מראש כמו בפרונו, אותה מיניות שמדכאים בכל צורה אפשרית אבל כשהיא בתשלום - זה כביכול חופשי ומשוחרר.
אבל אין בזה חופש ואין בזה שחרור. חופש מיני הוא בחינם. אהבה היא בחינם.
שחרור מיני אמיתי קורה כששני א.נשים מקיימים מגע מיני מתוך רצון, משיכה, עוררות מינית, התרגשות, סקרנות, אהבה, או כל אלו ביחד - ולא כי צד אחד משלם לצד השני.
שמת על זה תג מחיר? זה לא חופש וזה לא שחרור. זה שיש מי שמתעשרים מזה לא הופך את זה לחופש. כסף לא שווה חופש. וכסף בטח שלא שווה הסכמה או רצון אותנטיים.
5 צפייה בגלריה
"שמת על זה תג מחיר? זה לא חופש וזה לא שחרור. זה שיש מי שמתעשרים מזה לא הופך את זה לחופש. כסף לא שווה חופש"
אוהבים לצייר את המאבק בתעשיית המין כמאבק של א.נשים פוריטניים, שמרנים שלא מבינים את שיח הסקס פוזיטיב. אבל אם אנחנו באמת רוצות סקס פוזיטיב ושחרור מיני, זה לא יקרה דרך תעשיית המין. זה יקרה כשנפרק את הרעיונות של המיניות הישנה, זו שבה גבולות הגזרה הוכתבו על ידי פחד-אשמה-בושה, זו שבה התפתחו רעיונות כמו לשלם עבור מין, כי הרי בזמנו מי בכלל דמיינה שנוכל פשוט להיות מיניות בחופשיות מבלי שזה מה שיגדיר אותנו כ"מקצוע"?.
תעשיית המין הולכת יד ביד עם הפטריארכיה מאז ומעולם, והניסיונות לנרמל אותה לא יכולים לשנות את העובדה הזאת. גם כשמתוכה יש קולות של נשים המצהירות על רצונן להיות חלק ממנה, זה לא הופך אותה ככלל לפחות אלימה. זה בגדר פלסטר על פצע עמוק ועתיק יומין של האנושות. פצע של מיניות שיש לה כללים, מחירים, והיא "עסק" של מישהו.
5 צפייה בגלריה
"בעולם שלנו צריך כוח כדי לשלוט במינית הנשית. הכוח הזה יכול להיות פיזי, רגשי, וכמובן גם כלכלי".
מאותו פצע בדיוק יוצאת המוגלה שהיא תרבות האונס; השימוש ביחסי הכוח הלא שוויוניים כדי לשלוט, לכפות, ו"להשיג". בעולם שלנו צריך כוח כדי לשלוט במינית הנשית. הכוח הזה יכול להיות פיזי, רגשי, וכמובן גם כלכלי.
אבל דמיינו עולם שבו המיניות הנשית היא *באמת* חופשית. עולם שבו היא מתבטאת אך ורק מתוך רצון פנימי נטול שיקולים ואינטרסים, בלי "היצע וביקוש".
עולם שבו כסף הוא לא הסכמה, אלא רק הסכמה היא הסכמה.
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות רואה בתעשיית המין ניצול של אוכלוסיות מוחלשות על ידי פרקטיקות אכזריות ועל כן שם לעצמו למטרה למגר את צריכת הזנות והסחר בנשים בישראל.
עיקר פעילות המטה מתמקדת בקידום מדיניות בתחום המאבק בזנות ובסחר בנשים במישור החקיקתי, המשפטי והציבורי. זאת, תוך כתיבת הצעות חוק וקידומן, עבודה מול רשויות המדינה, הובלת מהלכים משפטיים ציבוריים, עמידה בקשר עם גורמי האכיפה וכן פעולות למען הגדלת מעני שיקום וסיוע והעלאת מודעות ציבורית לתופעת הזנות ולנזקיה.
