הילדים שלהם עזבו כבר את הבית, חלקם כבר אפילו סבים וסבתות, והתפנה להם זמן. לאחר מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר ותוצאותיה הטרגיות, הם לא יכלו לשבת עוד בבית מבלי לקחת חלק במאמץ שיקום עוטף עזה וערי הנגב המערבי.
קבוצה של יותר מ-300 ישראלים וישראליות, בשנות ה-50, ה-60 וה-70 לחייהם, ייצאו בקרוב לשנת שירות למבוגרים ביישובי עוטף עזה במטרה לקחת חלק בשיקום, וגם יתגוררו באזור.
2 צפייה בגלריה
יוזמי שנת השירות: בועז שליט (מימין), ערן ברוך, תמר אוגד, רינה כהן וגיא גרדי
(צילום: שלו שלום)
בימים אלה יישובי עוטף עזה, שדרות ואופקים, ובכלל יישובי הנגב המערבי, מתחילים בתהליך שיקום ככל שניתן, לצד המשך הלחימה ברצועת עזה. חלק מהתושבים חזרו לבתיהם, מנסים להתרגל לחיים החדשים אחרי מתקפת הטרור שעוד תלווה אותם שנים ארוכות.
העבודה רבה וקשה. הטראומה מלווה את התושבים, בעיקר הילדים, ונוצרו פערים חינוכיים בקרב תלמידים בכל הגילים. שנת הלימודים האחרונה לא ממש התנהלה כסדרה, והתלמידים מאחרים בלימודי החומר. המצוקות הגדולות של חבל ארץ זה לא זוכות לטיפול מהיר ויעיל מצד רשויות השלטון. אבל מצד שני, הן לא נעלמו מעיניהם של אזרחי ישראל הטובים.
יותר מ-300 ישראלים כבר התנדבו
מבלי שביקשו מהם, וללא גוף שעומד מאחוריהם, קמה קבוצת ישראלים שהחליטה לקדם רעיון שתפס תאוצה: שנת שירות למבוגרים. מדובר ביוזמה שמטרתה לגייס גברים ונשים בשנות ה-50, ולשבץ אותם לשנת שירות ביישובי עוטף עזה וערי הנגב המערבי.
שנת שירות היא אמנם משימה שיוצאים אליה לפני השירות הצבאי, אבל מתברר שאף פעם לא מאוחר, או שאפשר לשחזר את ההצלחה. עד כה נרשמו כאמור למיזם יותר מ-300 ישראלים, ובקרוב יחלו השיבוצים ליישובים ולערים והקמת הקומונות.
ברוך: "נפגשנו כמה חברים והבנו שצריך לתרום. עד עכשיו זה היה בתחום החקלאות פה ושם. עכשיו האזור צריך עזרה בעיקר בתחום הטיפול והחינוך, וזה צריך להיות רציני ומעמיק יותר"
מאחורי היוזמה עומדים חמישה אנשים. אחד מהם הוא ערן ברוך (56) מהיישוב שריגים, נשוי ואב לשלושה ילדים גדולים. ברוך ניהל את ארגון "בינה" שעוסק בחינוך יהודי, וכיום התפנה מכל עיסוקיו על מנת לקדם את רעיון שנת שירות למבוגרים.
יחד איתו שותפים בפרויקט גם גיא גרדי, רינה כהן, תמר אוגד ובועז שביט, שמגיעים מעולמות החינוך והעסקים. המטרה היא לסייע לילדים ובני נוער בחינוך, בטיפול בפוסט-טראומה ובשיקום של הקהילות.
החמישה יצרו קשר עם הרשויות והיישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר, והחלו למפות את הצרכים של האזרחים. "עברו 30 שנה מאז שעשיתי שנת שירות והנה עכשיו, כשאני באמצע שנות ה-50, אני יוצא אליה שוב", אומר ברוך. "נפגשנו כמה חברים והבנו שצריך לתרום. עד עכשיו זה היה בתחום החקלאות פה ושם, לתת עזרה כמה ימים ולחזור. עכשיו זה צריך להיות רציני יותר ומעמיק".
מהם הצרכים הדחופים ביותר של הקהילות בעוטף?
"האזור צריך עזרה בעיקר בתחום הטיפול והחינוך. כידוע, המדינה לא תמיד שם. התחלנו להפיץ את הרעיון ונוצר שיטפון של אנשים, גם בני זוג, מכל הארץ. פשוט אנשים טובים שרוצים לעזור. בקרוב נתחיל בחלוקת המתנדבים ליישובים ולאזורים לפי הצורך ולפי הרקע המקצועי שלהם, והם יתרמו לתושבים מניסיונם וממקצועם".
להשתתפות במיזם לחצו על הקישור
