תינוק בן 8 חודשים מחפש בית חם - ראיון עם עו"ס תמימה סהר, ועם מיכל תיק, אם אומנה
(צילום: ירון ברנר)
בבית התינוקות, שליו בוכה. זה לא סתם בכי של תינוק - זו זעקה לחיבוק, לידיים קבועות שיחזיקו אותו, לאהבה. בן שמונה חודשים בלבד, וכבר עבר מסע חיים שלם: לידה מוקדמת, שהייה ממושכת בפגייה, ומשם - היישר לבית תינוקות זמני, ללא משפחה קבועה שתלווה אותו.
"שליו נולד פג, לידה מאוד-מאוד מוקדמת לאמא עם הרבה מאוד מורכבויות", מספרת תמימה סהר, מנהלת מערך טרום אומנה בארגון "אור שלום". "אמא שמתקשה להחזיק את עצמה ואת החיים, ועם כל האהבה והרצון הטוב היא מבינה שהיא לא תוכל לגדל אותו".
לאחר שהועבר למסגרת זמנית בבית ילדים, התברר כי לשליו יש צרכים מיוחדים והוא סובל מעיכוב התפתחותי. "בגלל הפגות, ואולי מסיבות נוספות, הוא מאוד לא רגוע, מתקשה לאכול ולא מתפתח כפי שהוא אמור להתפתח בגיל הזה", מסבירה תמימה. "אין ספק גם שזה שאין לו אימא ואבא בלעדיים, שהם שלו, אוהבים אותו ונמצאים רק סביבו - יש משמעות אדירה ביכולת שלו לתת אמון, להירגע ולהיות פנוי להתפתחות. בכל יום שעובר שבו הוא ללא משפחה משלו שמטפלת בו באופן בלעדי - הסיכויים של שליו להתפתחות תקינה פוחתים".
"הידיעה שאפשר לשנות עולם של ילד"
"זו לא רק אומנה, זו חוויית חיים", אומרת מיכל תיק בחיוך. כאם אומנה, היא יודעת בדיוק על מה היא מדברת. "הילדים שלי למדו בגיל צעיר שיעור לכל החיים - שגם במעשה שנראה קטן, כמו לפתוח את הבית והלב, אפשר לשנות את עולמו של ילד אחר.
"אנחנו ידענו שאנחנו רוצים להיות משפחת אומנה", היא ממשיכה. "'אור שלום' ליוו אותנו לאורך שנה של מיונים והסכמנו לקבל גם ילדים קטנים וגם גדולים".
אבל אז הגיע הטלפון ששינה הכול. "התקשרו אלינו מהארגון ואמרו שמחכה תינוקת", היא נזכרת בהתרגשות. "תוך פחות מ-24 שעות כבר היינו בבית החולים והוספנו לחיינו את א', שעד היום היא אור גדול עבורנו".
איך מתמודדים עם שינוי כל-כך דרמטי בחיי המשפחה?
"הבת הצעירה שלי באותו זמן הייתה כמעט בת 12. ילדיי הנוספים היו יותר בוגרים, והיו מאוד מעורבים בכל התהליך. התייעצנו איתם, הם עברו בעצמם את תהליך הבקרה של 'אור שלום' ואת המיונים, והיו שותפים בביקורים של העובדים הסוציאליים בבית. מהרגע שא' הגיעה אלינו, הם ראו בה אחות לכל דבר".
א', אותה תינוקת קטנה, היום כבר בת שבע. "היא חזרה לאימה כשהייתה בת שנה וחצי", מספרת מיכל. "בסופו של דבר, האומנה הייתה מיועדת להחזיר אותה לחיים שלה עם אימא שלה, וזו המטרה שעמדה לנגד עינינו מהרגע שבו נכנסנו לתהליך. אני יכולה לומר שהיום אמא שלה מתפקדת בצורה יוצאת דופן, היא מדהימה איתה ואנחנו בקשרים מצוינים".
ואיך נשמר הקשר היום?
"אני משמשת כמו סבתא שבאה פעם בשבוע. מהרגע שהיא חזרה לאמה אנחנו מתראות כל שבוע ביום קבוע. היא חלק מהמערכות שלנו פה, מהסמכויות המשפחתיות. בעוד כמה שעות אני אאסוף אותה מבית הספר, כמו בכל יום רביעי".
עו"ס תמימה סהר: "אחד הדברים המשמעותיים הוא לדעת שלהיות משפחת אומנה זה לא משהו שנועד רק למלאכים בשמיים, אלא לאנשים רגילים שאוהבים להיות הורים, שטובים בזה ושיש להם את המקום בלב ובבית"
איך האומנה השפיעה על המשפחה כולה?
"כל ילדיי הבוגרים, לכל מקום שהם מגיעים - צבא, שירות, כל דבר שהם עושים - זה סיפור חייהם. ההשפעה של זה על האנשים שהם היא יוצאת דופן.
"ולמשפחות ששוקלות לשמש אומנה - דעו לכן שלהכניס הביתה תינוק או ילד, לא משנה אם הוא עם צרכים מיוחדים או בלי - זה אחד הדברים המדהימים ביותר שאתם יכולים לעשות עבורם, אבל גם עבורכם", היא מוסיפה בהתרגשות.
"לא צריך להיות מלאכים"
"אחד הדברים המשמעותיים הוא לדעת שהדבר הזה אפשרי", מדגישה תמימה, "להיות משפחת אומנה זה לא משהו שנועד רק למלאכים בשמיים, אלא לאנשים רגילים שאוהבים להיות הורים, שטובים בזה ושיש להם את המקום בלב ובבית".
אירית חן, מנהלת תחום אומנה במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מוסיפה כי: "זוהי זכות בסיסית של כל ילד וילדה לגדול בסביבה תומכת ואוהבת. שליו זקוק לכך כעת. משפחות אומנה מספקות לילדי האומנה סביבה טובה ובטוחה לה הם זקוקים כדי להתפתח ולגדול".
כיום, עשרות ילדים במדינת ישראל ממתינים למשפחות אומנה - מתינוקות בני שבועות ועד ילדים בני שמונה. ארגון "אור שלום" מלווה את המשפחות לאורך כל הדרך - מהשיחה הראשונה, דרך קליטת הילד וגם אחרי.
משפחות המעוניינות לשמש משפחת אומנה לשליו הקטן - מוזמנות להתקשר לטלפון 8936* או להשאיר פרטים בוואטסאפ: 051-2400312. מידע נוסף ניתן למצוא באתר ארגון "אור שלום".
