"כשהייתי בן שש גרתי בחולון וקראתי על ילדה שלמדה איתי בכיתה, שעברה לגור באוהל בשכונת ג'סי כהן. לא עיכלתי את זה שילד, או שבכלל בן אדם, עובר לגור באוהל. ברחוב. באותה תקופה היה מקבץ כזה של אוהלים בשכונה, וביקשתי מאמא שלי שנלך לבקר שם כדי להבין מה זה. בעיניים של ילד ראיתי שזו שכונה שנמצאת בפער גדול מאוד מהשכונה שלנו, שהייתה ממוצעת מאוד". כך מתאר רוני גבריאל שדה (33), היזם החברתי שמאחורי הפרויקט "רחובות מוזיקליים – כל רחוב במה", את המניע מאחורי הרצון לחולל שינוי.
צפו בטעימה מהופעות "רחובות מוזיקליים" בראשון לציון:
רחובות מוזיקליים
"לאורך השנים למדתי מוזיקה והתבשל בי גם הרצון הפנימי לעשות משהו למען השכונות, שהחוויה בהן פחות טובה או פחות מושקעת. כל השנים חיפשתי משהו שיסייע לאנשים וייצור להם חוויה טובה ומתמשכת", מסביר שדה, שהקצב זורם בעורקיו כבר מגיל צעיר. "אני שומע מזוהר ארגוב ועד אדית' פיאף ואני מאוד מאמין במוזיקה ככלי מהיר לשינוי. זה לא אומר שהשכונה תתחיל להיות עכשיו שכונה יוקרתית, אבל זה אומר שהחוויה משתנה כשיש קצב ומוזיקה. גם לשיטתי וגם לשיטת מחקרים, שמעידים שמוזיקה משפיעה על המוח".
"אני 30 שנה גרה כאן והשילוב של הופעות רחוב מוסיף חוויה מרגשת לשכונה. אנחנו עושים במרכז המסחרי את הקניות, וההשלמות כל שבוע - לרוב בחמישי, ועל הדרך נהנים מהמוזיקה ומהאומנים שבאים". (עוברת אורח).
"זה התחיל כחלום רחוק ואז המיזם שלי התקבל"
"בערך שניים וחצי עשורים אחרי ההתוודעות לאוהלים בג'סי כהן, נחשפתי למודעה של עמותת 'אחריי', שמחפשת יזמים חברתיים שיגישו הצעות למיזמים. כמובן שהגשתי והתחלתי לעבור את השלבים. זה התחיל כחלום רחוק ואז המיזם שלי התקבל ועברתי תהליך של מאיץ יזמות במשך חצי שנה, מטעם העמותה".
"הרעיון אומר – תזיזו את האומנים גם לשכונות של הפריפריה", מסביר שדה. "בדרך כלל בוחרים כל מיני אומנים למרכז העיר, ואני אמרתי - בואו נשים דגש על אומנים צעירים, בתחילת הדרך, אלו שצריכים במה. ככה אתה גם נותן להם במה והם גם עושים משהו שמשפיע על החברה, וכולם מרוויחים מזה", מתגאה שדה.
הפרויקט יצא לדרך בחודש אוגוסט, והוא ימשיך להתקיים בכל שבוע, ברמת אליהו שבראשון לציון, לפחות עד סוף נובמבר. "זאת הקדנציה הראשונה ואחרי זה נתחיל לשריין מקומות לשנה הבאה", הוא מציין ומסביר שביקש להתחיל דווקא מראשון לציון לאור החיבור האישי שיש לו לעיר, כמי שגדל בשיכון המזרחי של העיר.
"היה בנאדם שהחנה את כיסא הגלגלים שלו ליד הקיוסק ולא זז משם שעה וחצי. הייתה מישהי עיוורת, עם מקל, שממש עצרה לאיזו חצי שעה ורקדה. אתה רואה איך אנשים, שאולי לא יוצאים מהשכונה בעקבות מוגבלות כזאת או אחרת, כמה הם לא סופגים תרבות בכלל, ויכול להיות שאם אני לא הייתי מגיע הם לא היו שומעים מוזיקה בלייב אני לא יודע כמה זמן".
"מרגש לראות את התגובות מהרחוב ולשמוע אנשים שאומרים 'איזה כיף שיש דבר כזה'", מחייך שדה בגאווה. "התגובות הכי מרגשות זה לראות את הילדים שעוצרים. הילדים, יש להם את התמימות ואת הקסם ואת ההתלהבות ממשהו שהוא שונה, והם הראשונים שמזהים את השינוי ואת התחושה. יצא לי גם לדבר עם התושבים והם מברכים ואומרים שזה יופי שמביאים את זה ושיש אומנים בשכונה". כך, הלכה למעשה, מחבר שדה בין קצוות החברה ובין עולמות מקבילים שלא תמיד נפגשים – תרבות ופריפריה.
"לתושבים זה לא עולה כסף, אבל האומנים מקבלים תגמול", מדגיש שדה. "הם מגיעים ומופיעים. הם יכולים להופיע עם חומרים מקוריים שלהם או לשלב קאברים, והמטרה היא שאנשים יבינו שזה משהו עם ערך חברתי, ולא רק במה. המיזם נקרא 'רחובות מוזיקליים – כל רחוב במה', אבל זאת לא רק במה, זאת במה להשפעה". כך, בכל שבוע באותה השעה בימי חמישי, מופיע באותו המקום אומן אחר לסט של כשעה וחצי.
בעתיד חולם שדה שהפרויקט ימשיך לגדול, יתגלגל לשכונות נוספות בערים אחרות ויעורר את המרחב העירוני. "זו יכולה להיות פריפריה גאוגרפית וגם פריפריה חברתית", הוא מדגיש. "בכל עיר כמעט יש שכונת פריפריה והשאיפה היא להגיע לכמה שיותר ערים. יש כבר ערים נוספות שמתעניינות בפרויקט והמטרה היא להגיע לכל עיר שרואה חלק פריפריאלי בתוכה ולשפר את החוויה שם – את החוויה בשכונה".
"יפה שהבאתם את זה לפה. מוזיקה עושה לי רק טוב כאן ואני חושב שלעוד תושבים. לצערי אני לא יכול ללכת להופעות בעצמי בגלל הניידות, אבל כיף לי לבוא אחת לשבוע ולצפות בזמרים, לשמוע שילוב בין שירי שבת לים תיכוני ולבלוז. החיבור בין כל הגוונים מעניין.." (עובר אורח).
"יש קסם מאוד גדול בשכונה"
"רחובות מוזיקליים" הוקם כאמור, בתמיכת עמותת "אחריי – נוער מוביל שינוי", נבחר מבין מיזמים חברתיים רבים כמיזם מוביל ולאור זאת גם זוכה למימון מהעמותה. המיזם פועל בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית - עיריית ראשון לציון והמנהל האומנותי של הפרויקט, שמלווה את כל הפן המוזיקלי וכבר זכה גם להופיע במסגרתו, הוא אלי מועלם, שמוכר גם בשם הבמה "אליקו בס".
"יצא לי לא מעט להופיע במופעי רחוב, והרבה פעמים אתה פוגש את האנשים בשכונה, שיחד עם זה שזה מעניין אותם, הם עדיין ממהרים לעבודה או לחזור לילדים או להתעסקות שלהם ביומיום, והם עוצרים לשנייה, וזהו. אבל מה שפגשתי ברמת אליהו זה אנשים שהתעניינו. זה לא מעט, וזה גם קטע מרגש. הם נשארו ממש כל המופע. זאת חוויה מיוחדת. היה בנאדם שהחנה את כיסא הגלגלים שלו ליד הקיוסק ולא זז משם שעה וחצי. הייתה מישהי עיוורת, עם מקל, שממש עצרה לאיזו חצי שעה ורקדה. אתה רואה איך אנשים, שאולי לא יוצאים מהשכונה בעקבות מוגבלות כזאת או אחרת, כמה הם לא סופגים תרבות בכלל, ויכול להיות שאם אני לא הייתי מגיע הם לא היו שומעים מוזיקה בלייב אני לא יודע כמה זמן", הוא מתאר. "מצד אחד אתה בא למקום שהוא מרכז שכונתי די רגיל וממוצע, ומצד שני האוכלוסייה שם מאוד שונה".
"אני מראשון. גדלתי בראשון ואני מכיר את השכונה. יש קסם מאוד גדול בשכונה הזאת. היה שם בחור עם קלנועית, שהתלהב והתחיל לספר לי שהוא עירקי ושהוא מכיר מלא שירים עירקיים - אז התחלתי לנגן את 'פוג אל נחל', והוא התחיל לשיר איתי ולמחוא כפיים. אתה רואה אנשים שמחפשים מישהו שידבר איתם. אנשים באים למרכז השכונתי כי אין להם מקום אחר ללכת אליו ולראות אנשים. זה מרגיש שאנשים פשוט מחפשים עם מי לתקשר או להעביר איזו חוויה וזה מרגיש שלפעמים אתה הבנאדם היחידי שמדבר איתם כל השבוע. אחרי ההופעה דיברתי עם מי שעצר, ועניין אותי לשמוע מה דעתם ומה הם מרגישים. זה יוצר עניין, וגם בעלי העסקים – זה בא להם טוב, ואמרו שאנחנו עושים שמח. אנשים יושבים ליד הפיצה או הפלאפל ומוחאים כפיים. הייתה אווירה טובה וזאת תכונה מיוחדת".
"לצערי אני בקושי רואה אבל הצלילים עושים לי טוב בלב, כשאני כאן זה עושה לי חשק לרקוד". (עוברת אורח)
"מביא מוזיקה מקומית לקהל מקומי"
"המוזיקה שאני עושה היא ברובה אינסטרומנטלית. מוזיקת עולם", משתף מועלם מעט מהשקפת עולמו. "הוצאתי אלבום ראשון ב-2018 והמטרה הייתה להביא את גיטרת הבס למרכז. גיטרת הבס היא כלי שבדרך כלל משמש במוזיקה ככלי ליווי, שמחבר בין יחידת הקצב ליחידת ההרמוניה, והיה לי חשוב לקחת את הכלי הזה ולשים אותו במרכז". כך, באופן מטאפורי, מחברת המוזיקה של מועלם בין השכונות שבשוליים, לבין האומנים בתחילת דרכם, ומפגישה את שניהם במרכז הבמה. "התחלתי ללמוד ולחקור את הכלי, ואת האלבום השני שלי הוצאתי לפני שנה - שם כבר התחברתי יותר לשורשים שלי. זה בעצם חיבר אותי לתוך הדבר הזה ושילבתי בו כל מיני חוויות ודברים שעברתי, בטיולים בהודו או באפריקה, או בכלל בעולם".
"באחד מהכובעים שלי, אני עובד בעיריית ראשון לציון כמרכז תחום המוזיקה באגף הנוער והצעירים ומרכז את התחום כבר שלוש שנים. בתקופה האחרונה, מהקורונה בעצם, התחלנו לעזור לאומנים צעירים כי הייתה להם פחות עבודה והתחילו להם גם קשיים כלכליים. במסגרת העבודה שלי, והזכות שניתנה לי, פניתי קודם לעירייה כך שתאפשר ניגון רחוב בראשון באופן כללי לגמרי, כי אם אתה בא ופותח גיטרה ומגבר איפה שבא לך – זה לא חוקי. אז הפכנו את זה לחוקי, ועם הזמן הבאנו העשרות למוזיקאים והצלחנו לסדר להם הופעות במדרחוב רוטשילד בעיר, שם יש שוק שקורה כל שבוע. הצלחנו להשיג תקציב ולשלב גם אומנים תושבי העיר שיופיעו. זה נותן פרנסה לאומנים וגם משנה את פני העיר, שהופכת קצת יותר פתוחה למוזיקה ולתרבות".
"אנחנו מאוד מנסים שתהיה יותר מוזיקה בעיר", מסביר מועלם (28). "זאת לא תל אביב, ואנחנו גם לא מנסים, אבל תרבות זה משהו שתמיד חסר בה, בטח בשכונות האלה, וזה פרויקט מעורר השראה והלוואי והוא ימשיך ובאמת יגע בתושבים והם ירגישו אותו".
"רוני פנה לאיתי מתיתיהו, שהוא סגן ראש העיר ומחזיק בתיק הנוער והצעירים בראשון, והיה לו את הרעיון. הוא אמר שיש לו פרויקט מגניב ממש ושהוא רוצה לשלב בו מוזיקאים צעירים מהעיר. אז איתי עשה את החיבור בינינו ואני התחלתי לאתר מוזיקאים שיכולים לבוא ולקחת חלק בפרויקט הזה. חיפשתי שיהיה מגוון של אומנים שעוסקים במוזיקה שיכולה לפגוש אוכלוסייה מסוימת בשכונה. אומנים כמו אופיר כהן, אלירן סוויסה ואחרים שעוסקים במוזיקה אתנית ערבית, שיבא או ליהיא אם שעושים מוזיקה ישראלית, או חבר'ה כמו נועם נגר ורום יטיב שעושים מוזיקה באנגלית. השתדלתי שבכל שבוע יהיה מגוון מוזיקלי אחר, כך שאם מישהו לא נהנה מההופעה השבוע, אז הוא ייהנה בשבוע הבא".
בשבועות הקרובים עוד מתוכננים להופיע גם יובל גליקו, אופיר הדס, אביאל קריב, דניאל סילאין, מיכה מלב, יגאל שטרנקלר ואחרים. "אלו אומנים שבאים מקהילת המוזיקאים של ראשון שהתחברה לקהילה שכונתית", מסכם מועלם. "יד רוחצת יד".
"זה כלי לשינוי חברתי"
"אני בעד להתחיל ממוקד, במוזיקה, ולאט לאט לשתף את הציבור. לשאול את התושבים מה עוד הם רוצים שיהיה שם", מנסה שדה לסכם. "פנו אליי קרוב למאה אומנים והם מאוד מודים על ההזדמנות. הם באים באווירה כיפית והם באים לעשות טוב".
"בשביל תרבות לא צריך ללכת לאולם סגור", הוא מצטדק. "זה יכול להיות גם במרחב הפתוח, תוך כדי היום שלך, וגם כשאתה בדרך לקניות. הקהל לומד להכיר את זה. מדי פעם אנשים נעצרים, וזה מושך ילדים ומעניין את מי שמטייל בשכונה". כעת, בשלב הראשון של הפרויקט, נערכות ההופעות רק במרכז המסחרי שבשכונה, אך בעתיד, בהתאם לדרישת האומנים והעיריות, ובהמשך לחזונו של שדה, תמלא המוזיקה את רחובותיה של ישראל כולה.
"אנחנו פתוחים בהמשך לשלב גם מספרי סיפורים, ואמני רחוב - להטוטנים וכו'. התחלתי ממוזיקה כי זה שטח שאני קצת יותר מכיר, אבל אנחנו פתוחים לכל יוזמה. כל בנאדם יכול ליזום ברחובות מוזיקליים, והם לא חייבים להיות מוזיקליים, אלא כל כלי של רחוב יוצר. כמו שהחיים מתגלגלים, כך גם הפרויקט הזה מתגלגל ובהמשך אולי נביא גם אומנים מתמודדי נפש שיופיעו, או אומנים על הספקטרום, והמטרה היא לעשות משהו שמקדם שוויון הזדמנויות בחברה".
"אנשים תמיד יכולים ליזום ולהצטרף אלינו ולהציע רעיונות, כי זה כלי לשינוי חברתי", מדגיש שדה. "כל אחד שיש לו רעיון ורוצה להתנדב, לסייע, ללוות או להופיע, יכול לפנות בדף האינסטגרם או הפייסבוק".
