בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
לכבוד יום האישה הבינלאומי הכירו את שרה זעירא (75) אשת האשכולות שמעבר להיותה אמא לבן ובת וסבתא ל-10 נכדים, היא מתנדבת במספר מקומות, הייתה חלק מהפרויקט הבינלאומי "בנק הזמן" והקימה את מיזם הסריגה הגדול, שהיום לוקחות בו חלק עשרות נשים מ-12 מושבים שונים בעמק חפר.
"מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתנדבת, אני חושבת שהקדוש ברוך הוא חנן אותי בהמון כישרונות, וחוץ מלרקוד בלט אני עוסקת בכל סוג של יצירה. החלטתי שאם זכיתי בכל זה אני רוצה לחלק ולהעביר הלאה את הדברים הטובים שקיבלתי", היא מספרת.
שרה, שעלתה לארץ ב-1947 מיוגוסלביה לשעבר לזוג הורים שורדי שואה, מתגוררת 52 שנים בכפר הרא"ה ונשואה לזהר, בן הכפר, ומחוברת מאוד לקהילה בה היא חיה. היא מאמינה שאין דבר העומד בפני הרצון והנתינה היא המקום שלנו לקבל בחזרה, לכן היא מתנדבת למען הקהילה על מנת לסייע ולתמוך באנשים שצריכים עזרה. סיפור חייה מוביל למי שהיא היום, יש נושאים שהם בדם ליבה ועבורם היא יוצאת לפעולה מבלי לחשוב פעמיים.
לא מפסיקה לחשוב על אחרים
סדר היום של שרה מלא בעשיית טוב, היא מתנדבת בבית החולים "הלל יפה" ועוזרת גם לצוות הרפואי לצד האוזן הקשבת שהיא מעניקה לחולים. בנוסף, מקדישה זמן להשתתפות בוועדת המוזיאון והארכיון של כפר הרא"ה מתוך החשיבות העצומה שיש בעיניה לשימור ההיסטוריה של הקהילה. שנים רבות אף התנדבה בוועדה התרבותית ובין השאר הכניסה את מסורת טקסי הזיכרון והייתה אחראית לארגונם והפקתם. "כשאני נשאלת מתי אני מספיקה לעשות את הכול אני עונה שזמן עושים, מה שחשוב לך תמצאי לו זמן", היא מסבירה.
סורגות כדי לעזור ולשמח
בין שלל ההתנדבויות שלה, יזמה גם פרויקט של מעגל סריגה, שקיים מזה שש שנים וגדל משנה לשנה. במעגל הסריגה נשים סורגות במטרה לשמח או לעזור למי שצריך - היום הוא כולל כבר 70 נשים מ-12 מושבים בעמק חפר.
הכול התחיל לפני שש שנים במסגרת "בנק הזמן" - פרויקט קהילתי בו כל אחד יכול לתת ולכל אחד מגיע לקבל, תחת הרעיון ש"זמן שווה זמן" - שעה של נתינה בתחום מסוים, מזכה את הנותן בשעה של קבלה בתחום אחר.
שרה תרמה את זמנה כדי לקדם את המודעות ליוזמה במועדונים קהילתיים של היישובים בעמק חפר ודרכם גם את מיזם סריגת הכובעים למחלקות האונקולוגיות, שהקימה לאחר שאימא, שבתה מאושפזת, העלתה את מצוקת הכובעים במחלקה.
בעודה סורגת ומפיצה את הבשורה, זו עברה מפה לאוזן, מהעמק ועד אילת, ובזכות נשים רבות שהתרגשו מהרעיון שביכולתן לעזור למאושפזים ומאושפזות, נסרגו 500 כובעים מכפר סבא ועד כפר קרע.
את הכובעים העבירה שרה למספר מחלקות אונקולוגיות, וההצלחה של מבצע הכובעים בישרה את תחילתו של פרויקט גדול יותר. בזכות תערוכת כובעים שנסרגו עבור היוזמה, שגרמה לאנשים רבים להתרשם ולרצות ללמוד כיצד סורגים, המועצה הבינה שיש פוטנציאל ולאחר חיבור המיזם ליום המעשים הטובים על מנת שיהפוך למסורת, זיהו גם את התועלות שהפרויקט מעלה בזמן הקורונה להפגת הבדידות ותרמו מתקציב המועצה לקניית צמר.
מעגל הנשים הסורגות גדל ובזכות הידיים העובדות והלב הרחב של נשים נוספות שרצו לקחת חלק, נדרש עוד ועוד צמר. שרה הוציאה קול קורא שמטרתו לקרוא לאנשים שיש להם צמר שלא נעשה בו שימוש בבית או במועדוני קשישים, להביאו אל מעגל הסורגות. "נתרמו אלפי סלילים של חנויות שנסגרו ומועדוני סריגה הסכימו לתרום", היא מספרת.
הצמר ליום מעשים טובים נתרם ע"י עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון, הצמר לשאר השנה נתרם ע"י המועצה בשיתוף נשים שתורמות בעצמן ולוקחות גם חלק בפרויקט. "כשהתחלתי את המיזם היו כמה אנשים שאמרו שהם לא יודעים לסרוג ותרמו כסף, כל תרומה, בין אם ידיים עובדות ובין אם כסף, תתקבל באהבה", אומרת שרה.
כך אחת לשבוע הנשים נפגשות, סורגות ונהנות מהתוצאות היפות, ובעיקר מתחושת הערך שיש לזמן שהן מקדישות עבור הנתינה לאחר. לכל מעגל נשים סורגות ישנה רכזת ואלו מקיימות מפגש אחת לחודש וחצי בו הן מקיימות סיעור מוחות ומחליטות יחד אילו תוצרים יסרגו בקרוב בהתאם לתקופה ולרעיונות חדשים שעולים מהצורך של אנשים שאותן הסורגות היו רוצות לשמח.
בזמן הקורונה, למשל, מעגלי הסריגה ייצרו עבור הצוות הרפואי שעבד שעות נוספות מתאמים סרוגים למסכות והעניקו אותם לצוות הרפואי במטרה להקל עליהם בזמן העבודה הממושכת. המוצר זכה להתעניינות רבה - הוא היה פשוט וחיוני ובעיקר נעשה מכל הלב ובהתנדבות מלאה עבור האנשים שבאותם ימים עמדו בחזית.
לפני ראש השנה הוחלט לעשות צעיפים לניצולי ותוך חודשיים נסרגו 150 צעיפים. "יש נשים שמגלות כישרון כשהן ניגשות לזה בפעם הראשונה ומוצאות שהן יכולות לתרום לקהילה בדרך שהם בכלל לא חשבו עליה", מספרת שרה.
יוזמה נוספת שמתנהלת לאחרונה ברגישות מדהימה ודיוק, ונולדה בזכות צוות הרכזות, היא סריגת תיקים ייעודיים המסייעים לוותיקי העמק שנעזרים בכיסאות גלגלים או בהליכונים, ומתקשים באחסון אביזרים בהתנהלות היומיומית.
שרה מלאת התלהבות וגאווה כשהיא מספרת: "כמה אנשים טלפנו אליי בדמעות כשהם קיבלו את הסריגה. יש אנשים שלפעמים אין להם אף אחד בעולם, ובעבודות הסריגה האישיות, ובכלל בעבודות היד, יש המון נשמה".
במסגרת מעגלי הסריגות אף נעשו מארזים של כובעים שמיכות או נעליים לתינוקות בני יומם שמחולקים ליולדות טריות ב"הלל יפה" במטרה לשמח אותן.
"אנחנו יושבות, סורגות, מספרות סיפורים ויש דברים שאנחנו מדברות עליהן בינינו, שהמשפחה שלנו לא יודעת עלינו. אנחנו גאות בתוצרים שלנו, נהנות להעביר את הזמן ביחד ולמצוא משמעות בנתינה המשותפת", מסכמת שרה.
התנדבות כדרך חיים
במקביל למעגלי הסריגה, שרה, כאמור, מתנדבת בעוד מספר מקומות. בין היתר, היא לוקחת חלק בוועדת המוזיאון והארכיון של כפר הרא"ה, חלק מהצוות ההוגה ופעילה בכל הקשור לבניית הארכיון של הכפר. בנוסף, היא גם מקפידה להתנדב שלוש פעמים בשבוע במחלקה הנוירולוגית בבית החולים "הלל יפה". "החולים אומרים לי שהחיוך שלי והבוקר טוב עושה להם את היום. כשאני מגיעה למחלקה, האחיות והרופאים אומרים 'הו הנה הגיע המשיח', זה עושה לי נעים לראות אנשים משתקמים, אנשים שלא דיברו פתאום מדברים, קורים שם ניסים", היא אומרת.
במסגרת ההתנדבות במועצה, שרה לוקחת חלק בוועדה של הגיל השלישי כשהמטרה המרכזית היא להקים מקום שיכנס את כל הפעילויות לרווחת כל הוותיקים של העמק. "החלום שלנו הוא להקים בית לגיל השלישי, מעין קאנטרי קלאב". בנוסף, היא משתתפת גם בוועדה של מועצת הנשים ופועלת רבות לטובת רווחת הנשים הוותיקות.
רוצים גם אתם לעשות טוב?
יום מעשים טובים חוזר ב-29 במרץ, עם כל הדרכים לעשות טוב וגם השנה יתקיים בסימן #FAMING ממשיכים להאיר את הטוב, כשהמטרה היא לשמש "קונטרה" לתופעת השיימינג שהפכה שכיחה ברשתות החברתיות. היכנסו לאתר, הצטרפו לאתגר הFAMING-# תנו במה לסיפורים טובים ויחד נמשיך לשנות את השיח. הפרויקט מנוהל ע"י עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון המציעה התנדבות בהתאמה אישית כל השנה
בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
