קצבאות הזקנה השחוקות, גילנות בשוק התעסוקה, מגיפת הבדידות, מחסור במעני סיוע בבתים והליקויים בבתי האבות: למאות אלפי קשישים שחיים בארץ אין זמן לחכות שתהיה פה ממשלה יציבה ומתפקדת שתאריך ימים.
אין להם זמן לחכות לחקיקה או לתקציבים. רבים מהם חיים מתחת לקו העוני, מעבירים את השנים האחרונות בחייהם במחסור – נאלצים לבחור בין ארוחה, לחימום, לתרופות. דור המייסדים של המדינה הזו מבקש שניתן לו את ההזדמנות להזדקן בכבוד. אלו חמשת הצעדים האקוטיים ביותר שצריכים להיעשות:
1. העלאת קצבאות הזקנה
גל ההתייקרויות שפוקד אותנו בחודשים האחרונים כבר מורגש בכל בית בישראל ופוגע ברבים מהם. עבור ציבור הגמלאים שלמעלה ממחצית ממנו מתקיים מקצבת זקנה שלא עלתה באופן משמעותי כבר עשרים שנה, מדובר במכה קשה שמאלצת אותם לעשות ויתורים כואבים מכלכלת ביתם. מנתוני הסתדרות הגמלאים עולה כי ל-54% מהגמלאים אין פנסיה, והם חיים מקצבת הזקנה עם או בלי קצבת השלמת הכנסה. להערכתם 40 אחוז מגמלאי ישראל הם אוכלוסייה שנמצאת בגבולות העוני – איך לא כשכקצבת הזקנה עומדת על סכום של כ-2,000 שקלים לחודש? כבר שנים שממשלות ישראל מזניחות את הקצבה שהולכת ונשחקת.
2. מאבק בגילנות
מבוגרים רבים שעבדו כל חייהם נאלצים לחיות בצמצום בגלל שהמציאות התעסוקתית של היום מדירה את העובדים המבוגרים ממקומות העבודה. לא מדובר רק על השלכות כלכליות – תעסוקה גורמת לתחושת שייכות ומשמעות, ומבוגרים רבים שמאבדים את התחושות הללו חווים בדידות. בשנה האחרונה גובשה תכנית ממשלתית שמטרתה לצמצם את הפער, אך הוא עדיין עמוק.
3. טיפול בבדידות
לפי נתוני משרד הרווחה קרוב לשלושים אחוזים מהקשישים מדווחים על תחושה של בדידות. מדובר בתופעה מסוכנת: מחקר שנערך ב־CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב) הציג כי קיימים סיכונים בריאותיים ממשיים: בידוד חברתי הגדיל באופן משמעותי את הסיכון של אדם למוות בטרם עת, סיכון שעלול להתחרות בסיכון של עישון, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית. כמו כן, עולה כי בידוד חברתי נקשר בסיכון מוגבר לדמנציה של כ־50% ולעלייה של 68% בסיכון לאשפוז.
4. סיוע בתוך בתים
עבור קשישים שמתמודדים עם קשיים כלכליים או עריריות החיים העצמאיים הופכים לכמעט בלתי אפשריים, וכמות שעות הסיעוד שמתקבלות מהמדינה בהקשר זה לא תואמות במקרים רבים את הצורך.
5. הכשרה בבתי האבות
אנשים מבוגרים שיכולים להרשות לעצמם מגיעים למוסדות הדיור המוגן. אלו שלא מוצאים עצמם במוסדות שמתמודדים עם מחסור במטפלים ואנשי צוות נטולי הכשרה מתאימה.
