בשיתוף הסתדרות המורים ובנק מסד
תחרות "המורה של המדינה", שנערכת זו השנה ה-14, הגיעה לסיומה בטקס חגיגי ומרגש שהתקיים באולם סמולרש באוניברסיטת תל-אביב. הטקס, שהועבר בשידור חי ב-ynet, היה במעמד שר החינוך, מר יואב קיש ובברכת נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג. עוד השתתפו מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן-דויד, מנכ"ל בנק מסד גבי טייטל, מנכ"ל תלמ"א עידו מהצרי.
תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך בפעם הראשונה בשנת 2009. הפרויקט המשותף לקבוצת "ידיעות אחרונות", הסתדרות המורים ובנק מסד, שם לו למטרה לתת במה לעבודתם של אנשי ונשות חינוך מצטיינים בישראל, שהרימו תרומה יוצאת דופן במסגרת פעילותם החינוכית לאורך השנים. מורים שהעזו לחלום, לשנות, ליצור, לפתח ולחשוב מחוץ לקופסה. מורים שהיו אוזן קשבת לתלמידיהם, שידעו להכיל, לקדם, להאמין ולהיות שם כדי לתמוך, לעודד ולהגיד מילה טובה.
כמו בשנים האחרונות, גם השנה התקיים מסלול למורים חדשים, המיועד למורים הנמצאים שלוש שנים ופחות במערכת החינוך, ומביניהם נבחר מורה אחד שזכה לתואר "מורה מבטיח".
עד השנה עלו 195 המורים לשלב הגמר ו- 80 זכו בתואר המכובד "המורה של המדינה".
עם פתיחת התחרות בחודש פברואר השנה, נתקבלו אלפי טפסי המלצות על מורים ברחבי הארץ. תהליך המיונים כלל ראיונות עם מנהלי בתי הספר בהם עובדים המורים וכן ראיונות אישיים. מתוך כול אלו נבחרו 15 מורים שהגיעו אל שלב הגמר.
מתוך ה-15 נבחרו ששת הזוכים - על ידי ועדה ציבורית, שהורכבה מאישים בכירים בתחומי החינוך, החברה והכלכלה ואלה החליטו מי ביניהם הראויים והראויות לזכייה בפרס. בין חברי הוועדה: רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, לשעבר הרמטכ"ל ושר החוץ; שי פירון, נשיא תנועת פנימה ושר החינוך לשעבר; מרים פרץ, אשת חינוך, כלת פרס ישראל ואמם של סגן אוריאל ורס"ן אלירז פרץ שנפלו בהגנה על המולדת; פרופ' עליאן אלקרינאוי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון; עדינה בר-שלום, מייסדת המכללה החרדית בירושלים ובתו של הרב עובדיה יוסף; גנט דסה יאייך, מנכ"לית עמותת "עולים ביחד"; דובי איכנולד, מנכ"ל הוצאת "ידיעות ספרים"; גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד; קרינה שטוטלנד, עורכת המגזין "לאשה"; ארי שטינברג, מנכ"ל אשמורת; עידו מהצרי, מנכ"ל "תלמ"א" (תוכנית לאומית למצוינות באנגלית); טובה דורפמן, מנכ"לית קרן שטיינהרט בישראל ונשיאת ההסתדרות הציונית העולמית וברנית גולן-יוסובש, לשעבר מנהלת בית ספר ומפקחת במשרד החינוך.
הכירו את 15 המורים שעלו לגמר
הכירו את המורים הזוכים בתואר "המורה של המדינה" לשנת 2022
נעמי כהן
מחנכת כיתה ב' ומלווה מורות חדשות, בי"ס ניצן, קיבוץ ניצנים
נעמי כהן עלתה מבואנוס איירס לישראל, היישר לכיתה א' בבית ספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים. שם גדלה להיות צברית אמיתית, אך בתוך הלב פנימה נשארו תמיד זכרונות חבלי הקליטה של הילדה, שתבנית נוף מולדתה שונה, אחר משל חבריה לכיתה. המתח הזה, בין הרצון להישאר אותנטית לבין הרצון להיטמע, הוא זה שבעיניה מאפשר לה לראות את תלמידיה מעבר למעשיהם, מעבר למילים. תלמידים שהגיעו מיישובי עוטף עזה אחרי לילה לא שקט או עברו את ההתנתקות מגוש קטיף. לפני 34 שנים, כהן חזרה ל"ניצן", הפעם כמחנכת. מכאן אפשר להבין את המקום הדומיננטי של בית הספר בחייה.
איך אחרי 34 שנים אין סימני שחיקה?
"הדרך תמיד מאתגרת, לא תמיד אנחנו מוכנים למהמורות עמן נצטרך להתמודד, וזה היופי. העיסוק בהוראה מאפשר לי להשתפר, ללמוד, לערוך תהליכים רפלקטיביים, והופך אותי אדם טוב יותר. הזכות לחנך ילדים ולהיות אבן דרך בחייהם ולא אחת להיות חלק המעצב את אישיותם כאדם בוגר, מסבה לי אושר ושמחה. לשמוע מתלמידים שלי כעבור 25 שנים את המשפט: 'תודה נעמי, הרבה מזה בזכותך', גורם לי להבין שיש משמעות רבה לכל דבר שאני אומרת ומתנהגת בדלת אמות הכיתה".
כהן שגרה במושב בעוטף עזה מפליאה לסייע לתלמידיה בשעת חירום. "בית הספר אמנם סגור, אבל ערוצי הלב פתוחים. אני מסריטה את עצמי בווידיאו, בדיוק כפי שעשיתי בתקופת הקורונה ושולחת לתלמידים. הילדים הרכים רואים את המחנכת שלהם נינוחה, מחייכת, מעודדת ומנחה אותם מה לעשות כשקשה ואיך למלא את שיגרת החירום בעשייה, שהיא אחת הדרכים לבניית חוסן נפשי. אני מבקשת מהילדים להסריט את עצמם ולשלוח אלי. והנה, כבר מוסטות מחשבות הילדים מהתרעות ה'צבע אדום' למשהו משמח".
איסלאם אלקרינאוי
מחנכת כיתה י"א ומורה למתמטיקה, מקיף רהט אלראז', רהט
איסלאם אלקרינאוי, בת הזקונים במשפחה ברוכת ילדים (שבעה במספר) מרהט, היא מורה מצטיינת למתימטיקה ורכזת מעורבות חברתית, שמרגישה שליחות לפעול למען החברה הבדואית ולעודד התנדבות ומעשים טובים ברוח הערכים והמסורת שעליהם גדלה.
"כל שלוש האחיות שלי מורות, אז הלכתי בעקבותיהן. כבר בכיתה א' גיליתי את האהבה שלי למספרים וידעתי את לוח הכפל בעל פה. בכיתה ט' שאלה אותנו המורה מה אנחנו רוצים להיות כשנהייה גדולים, והשבתי: 'אני רוצה להיות מורה למתימטיקה ואחזור ללמד בבית ספר הזה'".
אלקרינאוי, שאוחזת בשלל תארים אקדמיים, כולל תואר שני בהוראת מתמטיקה ומדעים ותואר מנהל מדיניות חינוך, אכן מימשה את החלום. "ללמד מתמטיקה זה תענוג. אני תמיד אומרת לתלמידים שאני רואה את המספרים כמו לבבות אדומים שקוראים לי. אני קמה בבוקר כדי לשנות את הפרספקטיבה של התלמידים לגבי אהבת המקצוע. מתמטיקה זה לא רק מספרים, זה לראות את העולם והחיים בדרך אחרת".
תשתפי אותנו בסיפור שמדגים איך חוללת שינוי בחיי אחד התלמידים.
"תלמיד שהיה דחוי חברתית הגיע לכיתה חדשה שכבר הייתה מגובשת ולא קיבלה אותו. ניהלתי איתו שיחות אישיות כדי לחזק אותו – איך הוא יכול לגרום לאחרים לקבל אותו. כמו כן בשיעורי מתמטיקה נתתי לו תפקידים ושאלות קלות. בשיעורי חינוך עבדתי עם התלמידים על נושא קבלת האחר ומה אנחנו חושבים שהתלמיד צריך מאיתנו. איפשרתי לתלמידים שההצעות יבואו מתוכם. בסופו של דבר, התלמיד התקבל בברכה. ובמסיבת הסיום הוא אמר לי: 'בזכותך נהייתי מקובל'. זה ריגש אותי עד דמעות. כיום הוא איש עסקים ומצליח בחיים. כל הכיתה שלו עדיין שומרת איתי על קשר. השליחות שלי היא לחולל שינוי בחברה עצמה".
מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?
"חינוך לקבלת האחר, לאזרחות טובה ולחיים בלי אלימות. צריך להעסיק את הנוער, כדי שהוא לא יעסיק אותנו".
רויטל אלחיאני
מחנכת כיתה ד', רכזת פדגוגית, מורה למתמטיקה ושפה, בי"ס שדות סילבר, כפר סילבר
"תמיד רציתי להיות מורה", מכריזה רויטל אלחיאני. "הוראה זאת תשוקה שיש לך בפנים. הקשר שלי עם התלמידים הוא מיוחד. הם יודעים שאני שם בשבילם. אני מכבדת אותם ומדברת איתם בגובה העיניים. אני מורה דתייה בבית ספר חילוני של ילדים ממושבים, וזה כל היופי. מראה לתלמידים שאין הבדל – אדם זה אדם, ילד זה ילד, ושהם מרגישים מה שילדים בגילם בארה"ב וביפן מרגישים. אני מנסה להראות להם את המכנה המשותף. וכשהתלמידים שואלים על כיסוי הראש שלי, אני מסבירה להם. בכלל, אני משתפת אותם בעולם שלי ומראה את הצד היפה של הדת".
מה עוד הופך אותך, לדעתך, למורה טובה?
"העצמה וחינוך לערכים, לקבלת האחר, לפירגון ועזרה לזולת. אני רוצה שהתלמידים יהיו אזרחים טובים ולא יפחדו להעז, שיאמינו שהם מסוגלים".
את יכולה לחלוק איתנו חוויה מרגשת מהעבודה שלך?
"היה לי בעבר תלמיד שסירב להיות מעורב בכיתה, הכל היה אצלו אנטי. התחלתי בשיחות אישיות כדי לגלות מה הבעיה. התברר שהוא סובל מלקות כתיבה שהתבייש בה. בגלל שקשה היה לו לשבת בשקט וכל הזמן זז והיה בתנועה, הכנסתי פוף לכיתה. לאט־ לאט הוא התחיל לכתוב. כיום הוא ניגש למבחנים, דבר שהוא לא היה עושה פעם וכבר זכיתי לראות אותו עולה על במה ומקריא בטקס. התמוגגתי. אני שמחה שהם מצליחים ומחזירים אהבה".
מה תרם לך המקצוע?
"אני נשארת צעירה לנצח, שמחה וחייכנית".
עוז טל שחר
מחנך כיתה ה' ומורה לחינוך לשוני, א.ד. גורדון, תל־אביב
כשעוז טל שחר היה ילד, הוא התבייש בעובדה שאמא שלו מורה. "אמא אומנם מורה מדהימה, אהובה ומוערכת, אבל התביישתי בעבודתה בגלל המשכורת", הוא צוחק.
מהר מאוד, טל שחר הבין שהוראה היא גם הייעוד שלו. "כבר בכיתה ו' עשיתי חונכות לילדים שהגיעו מבתים אלימים וכעבור שנה פתחתי מרכז למידה לילדים קטנים". לכן לא מפתיע שכיום הוא מורה נערץ ומוערך, מכיל וקשוב. "אחד המנהלים שעבדתי אתו אמר: 'יותר אהבה, פחות מתמטיקה. תאהבו את הילדים והם יחזירו לכם אהבה', וזה מה שמנחה אותי. חשוב לשמש דוגמה אישית. החוזקה שלי היא הקשר האישי הקרוב עם ההורים והילדים. הם ממש כמו משפחה. התלמידים והתלמידות מספרים לי דברים שהם לא מספרים להורים. אנחנו צריכים לגדל את הילדים בצורה כזאת שתהפוך אותם לאנשים טובים יותר, להכין אותם למציאות ושיידעו להתמודד רגשית עם דברים. אינטליגנציה רגשית וחברתית, זה הדבר הכי משמעותי בעיניי".
תשתף אותנו בחוויה מרגשת מעבודתך.
"לפעמים ילדים יוצאים מהארון ומבקשים שאעזור להם בנושא עם ההורים. אחת התלמידות שסיימה את לימודיה בבית ספרי ראתה אותי ברחוב בחודש הגאווה, ניגשה אלי ואמרה: 'היה לי קשה חברתית ואתה שינית לי את החיים, בגלל שאתה לא מסתיר את זהותך המינית ולא מפחד להגיד מי אתה. זה נתן לי הרבה כוח ויצאתי מהארון. התלמידים בכיתה החדשה שלי תלו דגל גאווה בשבילי'. זה היה נורא מרגש".
יעל גלברד
מחנכת כיתה י"א, מורה לפסיכולוגיה ורכזת חברתית, תיכון חדש, הרצליה
יעל גלברד סיימה תואר שני בייעוץ ארגוני ועבדה שנה במקצוע, אבל הרגישה שמשהו חסר בחייה, "שאני צריכה לעבוד עם נוער וילדים". וכך עשתה גלברד הסבה להוראה והיא לא מתחרטת לרגע. גלברד הערכית וחדורת האידיאלים לא מפסיקה ליזום פרויקטים, כמו תוכנית מצוינות ו"באים בטוב" נגד אלימות. היא פועלת למען הקהילה, תורמת ומתנדבת ובכך מלמדת את התלמידים כיבוד הדדי וחשיבות העשייה למען האחר.
בזכות מה, לדעתך, את מורה טובה?
"אני מאוד טוטאלית, חיה ונושמת חינוך. אני מהווה דוגמה אישית ומראה לתלמידים ולתלמידות באיזו דרך לבחור, מה נכון להם. אני מעצימה אותם וממנפת את החוזקות שלהם. נמצאת שם עבורם כל הזמן".
תחלקי אתנו חוויה מרגשת מפועלך החינוכי.
"אחרי שיחות עם הרבה נערות שאמרו שאין להן אפשרות להגיע לנשף הסיום בגלל העלויות הרבות, החלטתי להרים פרויקט שייקח אותן למקום של צריכה נבונה, קיימות, יד שנייה: מאות נשים תרמו שמלות, ופתחתי חדר שבו השמלות מוצגות. אנחנו מזמינות תלמידות מכל הארץ להגיע ולבחור שמלה לנשף. יום אחד הגיעה נערה וכשהיא נכנסה לחדר וראתה את השמלות, אמרה: 'וואו, אני יכולה לבחור מכל ההיצע הזה? וכמה זה עולה?' הסברתי לה שזה בחינם. התלמידה התחילה לבכות ואמרה: 'את לא יודעת כמה זה חשוב לי'. אחר כך היא שלחה לי תמונה שלה מנשף הסיום והודתה. אגב, עכשיו יש לנו גם חליפות לבנים".
הזוכה במסלול המורה המבטיח
ספיר משי לוי פרוחי
מחנכת כיתות א'־ב', בי"ס מגן, תל־אביב
ספיר משי לוי פרוחי שגדלה בקריית־שמונה מביאה את הערכים שספגה בבית הוריה לבית הספר התל־אביבי שבו היא מחנכת. "ערכים של כבוד, אכפתיות, חברות, שיוויון. אני רוצה שהתלמידים יכבדו ויקבלו האחד את השני", היא מספרת. הבחירה בהוראה הייתה מתבקשת עבורה. "אבא שלי היה מורה לתכנות ולמחשבים. לפני הצבא עשיתי שנת שירות בפנימייה לילדים שהוציאו אותם מהבית. כיום אני נותנת לתלמידים ולתלמידות שלי מקום שהם ייהנו ללמוד בו. מפתחת בהם סקרנות וגורמת שירצו ללמוד".
איך, למשל?
"הכנסתי לבית ספר שני פרויקטים: 'שיר במתנה' – בכיתה א' כל ילד מביא שיר ערכי עם משמעות בשבילו. אנו מקשיבים לשיר כמה ימים ברצף וכותבים את המילים על הלוח. בגלל שהם כבר זוכרים את המילים ממה שהם שמעו, קל להם יותר לקרוא ולקלוט. ואז אנחנו מנתחים כל שיר. 'מגלים עולם' – כל ילד בוחר מדינה שמעניינת אותו ובאמצעות מצגת מלמד על המדינה שבחר. חשוב שהלמידה תהייה חווייתית, מסקרנת ושונה".
מה המקצוע תורם לך?
"סיפוק, אנרגיה וכיף".
בשיתוף הסתדרות המורים ובנק מסד