מתוך "צעדת המופקרות" שנערכה בירושלים בשנה שעברה
מחר (שישי, 14 ביוני), החל מהשעה 10:00, תתקיים בירושלים "צעדת המופקרות" השנתית. בשל המלחמה הממושכת, הצעדה השנה מתוכנת להיערך במתכונת מעט שונה מהרגיל; היא תחל בהתכנסות ומחאה בכיכר ציון, ותסתיים בבר ה"צאפלין", שם תוצב הבמה המרכזית ועליה ינאמו כמה מהנשים המשתתפות בצעדה.
"צעדת המופקרות", שבעבר כונתה צעדת "השרמוטות", היא חלק מתנועת ה-Slutwalk העולמית שנוסדה בקנדה, לאחר ששוטר מקומי אמר ש"נשים צריכות להפסיק להתלבש כמו שרמוטות, אם הן לא רוצות להיאנס". יוזמות ה-Slutwalk הראשון, מחו נגד התפיסה המקשרת בין התנהגות ולבוש הנפגעות - לבין התקיפה שהן עברו.
זו השנה ה-12 שבה נערכת הצעדה בירושלים, מתוך מחאה עיקשת נגד תרבות האונס והאשמת הקורבן. במהלך השנים לקחו חלק במיזם אלפי צועדות וצועדים מכל הארץ, כשבשנה שעברה השתתפו כ-700 צועדות בצעדה בירושלים.
לדברי תמרה יצחק, ממארגנות הצעדה, "המלחמה המתמשכת בישראל, בצירוף מדיניות נשק מקלה וסלחנות כלפי עברייני מין, מחריפה את המציאות הזו. אנחנו מסרבות להשתתק מפחד, אנחנו מסרבות להידחק לפינה. אנחנו עומדות בסולידריות וצועקות 'כן זה כן הזמן'.
"אנחנו נמצאות במצב חירום תמידי", היא מוסיפה, "כל אישה מוטרדת במהלך חייה - אחת מכל שלוש עוברת תקיפה מינית, ואחת מכל חמש נשים עוברת אונס. מתחילת השנה 12 נשים נרצחו על רקע מגדרי. ועדיין, נבחרי הציבור שלנו לא נוקפים אצבע. השנה שנת 2024, ועדיין מאשימים נפגעות ונפגעים בפגיעות המיניות שהן והם עברו. אנחנו מסרבות לקבל את המציאות הזו.
"אם כל אלה לא 'מספיקים', ישנן נכון להיום עדיין 120 חטופות וחטופים שמוחזקים בשבי. שמענו כבר עדויות אמיצות של נשים שנחטפו ב-7 באוקטובר, וסיפרו על פגיעות מיניות שעברו במהלך תקופת השבי. האם מישהו בממשלה מקשיב? למישהו אכפת?", אומרת יצחק ומבקשת להדגיש כי "השנה, במקום לצעוד, אנחנו מתכנסות למעגל מחאה של המופקרות, להקראת שמות הנרצחות ולמיצג שתיקה רועמת. המיצג מביע את המסר שלנו בהיעדר קול. זו תזכורת שבאמצע המהומה, אסור להשתיק את קולן של נשים".
"אנחנו מפגינות גם השנה, ובמיוחד השנה. חייבים למחות על אלימות נגד נשים", מוסיפה אחינעם הולנדר, אף היא ממארגנות הצעדה. "זה מצב שלא נעצר בגלל המלחמה, אז אל תגידו לנו שזה לא הזמן. זה תמיד הזמן, ואין לנו את הפריבילגיה לחכות".
"לא תפחידו אותנו. לא תבריחו אותנו. אנחנו נשאר כאן ברחובות ירושלים עד שנזכה לביטחון בסיסי", אומרת ליאורה ישייב, חברה נוספת בצוות המיזם. "אנחנו אמנם מופקרות, אבל אנחנו לא לבד ואנחנו לוקחות את המרחב הציבורי בחזרה.
"הגיע הזמן שהציבור כולו ובפרט נבחרי הציבור, יבינו שאנחנו לא אשמות לא משנה מה אנחנו לובשות או עושות, והכינוי 'מופקרת' היא קללה שנועדה לבייש נשים שמתלבשות איך שבא להן, שמוכנות לשכב עם מי שבא להן ובגדול, שמתנהגות כמו שהחברה מתירה לכל גבר ממוצע להתנהג", מסכמת ישייב, "אבל כשאת אישה, המילה הזו מצדיקה פגיעה בך ומעבירת את האשמה אלייך. אם את מופקרת - את מותרת לכולם. אז לא, אנחנו לא מופקרות. אנחנו רק נשים שמחליטות בעצמנו על הגוף שלנו".
פורסם לראשונה: 13:53, 13.06.24
