בשיתוף עיריית שדרות
האם הילדים שלכם יודעים להתמודד עם כישלון? האם אתם יודעים כיצד לעשות זאת? ומה לגבי קבלת החלטות מושכלת, האם תוכלו להעיד על עצמכם כמי שיודעים מה הם עושים ואף מעבירים את זה הלאה לדור הבא?
"כנס שדרות תל אביב יפו ללמידה רגשית חברתית", שהתקיים השבוע (25-26 באפריל 2022), דן בחשיבותה של למידה מסוג זה והשפעותיה על הדורות השונים ועל עתידנו כחברה. הכנס התקיים במתכונת דו יומית, יומו הראשון נערך בשדרות ויומו השני בתל אביב. השתתפו בו מומחים מהארץ ומהעולם חוקרים וקובעי מדיניות מישראל, מנהלות ומנהלים, מורות, מורים וגננות.
מהו SEL?
'למידה רגשית חברתית' או בקיצור social emotional learning) SEL) היא למידה של מיומנויות ותפיסות רגשיות וחברתיות באופן שמפתח אצל הילד או המבוגר סל כלים רגשי כמו, למשל, אמפתיה, עבודת צוות, קבלת החלטות מושכלת, ויסות, התמדה, התמודדות עם כישלון ועוד, באופן שישמש אותה או אותו בסיטואציות שונות בחיים – במערכות יחסים, במקום העבודה, במסגרת צבאית וכדומה.
למידה זו הוכיחה את עצמה במחקרים אקדמאים רבים בעולם כדורשת זמן רב של השקעה מצד אחד, אבל עם השפעה אישיותית שחורגת מגיל הילדות ומלווה את הצעיר או את המבוגר לאורך עשורים רבים בחייו.
השפעה זו מביאה גם לשיפור קרוב בציונים נניח אך בטווח הארוך, היא הוכחה כמפחיתה מצבי סיכון והזדקקות לשירותי רווחה וכמיטיבה בתחומי הלימודים והתעסוקה. בעולם משתמשים בכלי ה-SEL כבר שנים ובשנתיים האחרונות גם בישראל.
בשדרות אימצו כלי זה כדי להתמודד בחכמה עם הטראומות והפוסט טראומה איתם מתמודדים ילדי המקום וגם מתוך רצון לעזור להם לפרוץ את תקרת הזכוכית הפריפריאלית בדרך לשירות צה"לי משמעותי, ללימודים גבוהים מצטיינים ולשילוב עתידי בשוק התעסוקה המתקדם בישראל.
הטמעה והרחבה של השפעת ה-SEL
אחד ממובילי הכנס הדו ראשי ללימוד והטמעת ה-SEL הוא גיל חדש, מנהל אגף החינוך בעיר שדרות.
חדש הוא איש חינוך ותיק שיודע לחבר ולגייס גורמים שונים למטרות על חינוכיות. הוא ניהל תכנית הכשרה והוראה שחיברה אקדמיה לגורמים הרלוונטיים ברשויות המקומיות, ניהל את בית הספר הדמוקרטי ע”ש נדב במודיעין, היה שותף להקמת כפר הנוער נירים לנוער בסיכון בקצה הרצף בבוסתן הגליל, ושימש בו כמנהל בית הספר וכסגן מנהל הכפר. הוא איש חינוך ותיק שהוביל תכנית מנהיגות עצמית בתיכון ברנקו וייס והיה שותף בצוות ההקמה של המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה, מכינת נחשון. עכשיו הוא מוביל, יחד עם הנהגת העיר, את מהפכת ה-SEL בעיר שדרות והביא אליה את הכנס הראשון בארץ שעוסק בתחום זה.
"זו הפעם הראשונה בישראל שקורה כנס בסדר גודל כזה. האורחים שהגיעו אליו מחו"ל הם המובילים בעולם ב'למידה רגשית חברתית' והכל נולד כאן אצלנו, בשדרות", הוא אומר ומסביר שכל הגורמים, מראש העיר, אלון דוידי, ועד ממלא מקומו ומחזיק תיק החינוך, אלעד קלימי, שנרתמו לטובת הכנס, הקצו את המשאבים הנדרשים ושמו את ה-SEL כאחד מחמשת קטרי החינוך של העיר שדרות.
הכנס הוא תולדה של תהליך ארוך בחשיבה שקורה בשדרות, עיר ששמה עולה בעיקר ברגעי משבר אבל לא הפעם. "אנחנו מנסים להתנתק כאן מההקשר המיידי שעושים עם הקסאמים ואיום הטילים, מהעיסוק בפוסט טראומה", אומר חדש, "אני מגיע מתחום החינוך לנוער בסיכון ואני יודע שאפשר להתעסק בטראומה, אבל הפעם אנחנו מעדיפים לדבר על חלומות, על אופק, על עתיד ועל מוביליות חברתית. שדרות מלאה בסיפורים קטנים על פוסט טראומה, אבל זו לא יכולה להיות נקודת המוצא שלנו. אנחנו צריכים לקדם מרחב שממלא באופטימיות כדי להביא לאותה מוביליות ולאותו שינוי".
מהפכה של תקווה
"הלמידה הרגשית חברתית היא מהפכה מהרבה סיבות ויש מחקרים מהעולם שמוכיחים שזה עובד, גם בקידום השלומות של הילדים וגם ככלי היעיל ביותר למוביליות חברתית", אומר חדש ומספר שהכול נעוץ בין ההצטיינות של ילדים עד גיל 18 בשדרות מול ההשתלבות החלקית שלהם בחברה הישראלית בגיל מבוגר יותר. הוא רואה ב-SEL שיטה ואפשרות לשנות את אי ההתאמה הזו.
"חייבים לפתור ולשבור את המתאם בין מרכז לפריפריה ואני מאמין שזה אפשרי בעזרת מהלכים נכונים", אומר חדש באופטימיות המאפיינת אותו. "אני לא רוצה להשוות את שדרות לכלל הארץ ולא רק להיות מוצלח יחסית בדרום. אני רוצה שנצליח, נקודה.
"כשהכנס תפס תאוצה והבנו שהרבה מובילים חשובים בתחום מגיעים לישראל, הבנו שאנחנו רוצים לפזר את המשנה הזו והחלטנו לחבר שתי ערים כל כך שונות במטרה אחת אפשרית – שדרות ותל אביב. אלון דוידי ורון חולדאי ראו בכך הזדמנות להטמיע את השיטה הזו גם בפריפריה וגם במרכז כי זו בעצם שיטה שמתאימה לכולם", הוא אומר.
השיטה של הלימוד הרגשי החברתי מביאה שינוי בהבנה שאנשי הצוות הם המפתח להצלחה. יחד עם מיומנויות וכלים להתמודדויות בסיטואציות חיים חדשות ומחויבות לחיבור הכלים לקהילה ולהורים, עם תוצאות המחקרים מהעולם, ניתן להניח ששיטת ה-SEL עשויה להביא לאותה מוביליות חברתית מיוחלת.
חדש מספר שבשדרות כבר רואים את ניצני תוצאות השיטה. "אנחנו עוסקים בעיר בארבעה תחומים מהשיטה – אמפתיה וזיהוי צרכי הזולת, ויסות, התמדה מול אתגרים וקבלת החלטות מושכלת. חיזוק ארבעת השרירים האלה, יביא בעתיד את הילדים, לבחירות וקבלת החלטות טובה יותר", הוא מספר על הדרך שלהם ליישום השיטה. אחרי שנתיים של עבודה בשטח וחשיפה הולכת וגדלה של ילדים אליה, עכשיו הם רוצים לקדם את השיטה בכל הארץ ונראה שהם בדרך הנכונה.
"בשנתיים האחרונות אנחנו מובילים מהלך רחב בשדרות בעזרה של הפסיכולוגית גילי לייבושור, שעובדת במכון אבני ראשה ללווי מנהלי בית ספר ומפקחים במשרד החינוך. היא מלווה את פיתוח המהלך עם משרד החינוך יחד עם רשת אמית ותעצומות יד בנימין. במקביל, אנחנו גם מלווים מחקר של התכניות השונות האלה בתוך העיר שדרות עם מכללת תל חי ומכון שמיר. אנחנו כבר רואים התחלה של תוצאות בחיזוק האמפתיה ותחושה של ויסות אצל הילדים המקומיים אבל זו ריצה לטווח ארוך".
לסיום הוא אומר: "המטרה של הכנס היא ללמוד איך עושים את זה נכון, מניסיונן של ערים ומדינות שעושות את זה כבר 20 שנה ויותר. משרד החינוך מוביל בעצמו מהלך דומה והמטרה היא להגיע לכלים ולכללים המקדמים של למידה רגשית חברתית בעוד מקומות בארץ. ישראל יכולה להיות מעצמה בתחום של ה-SEL".
בשיתוף עיריית שדרות
