"הגיבור שלי הוא ג', ואני מדבר איתו מאז האשפוז שלי בבית החולים. הכרתי אותו בסימולטור טיסה בשניידר, שם הוא מתנדב עם ילדים מאושפזים ומנסה להקל עליהם את חווית האשפוז. מאז שנפגשנו אנחנו מדברים הרבה ודואגים אחד לשני. הוא תמיד דואג להרגיע אותי שהוא בסדר ובטוב, ואני מרגיש בטוח יותר כשאני יודע שמישהו שאני מכיר מגן עליי" (ד"ע).
כשהמורה של דניאל ענבר, בן 14, ביקשה מהתלמידים בכיתה לכתוב על גיבור המלחמה שלהם, לא היה לו ספק מיהו הגיבור שלו - הלוחם האמיץ שממשיך לבקר אותו בכל פעם כשהוא מתאשפז בבית החולים או בבית, אחרי שהוא חוזר מהטיפולים.
למרות גילו הצעיר, לענבר יש היסטוריה רפואית מורכבת וארוכה: הוא נולד עם מום בלב, ולפני מספר חודשים עבר ניתוח לב פתוח. זמן קצר לאחר שנותח, התגלה כשל במערכת החיסונית שלו שגורם לזיהומים תכופים המאלצים אותו להגיע לבית חולים שניידר כל כמה שבועות. לעיתים קרובות הביקורים הללו מסתיימים באשפוז ממושך במחלקה.
באחד מהאשפוזים נחשף ענבר - חובב תעופה ומטוסים, לטייסת 325 ע"ש הרצל שי קלעי - סימולטור טיסה, במסגרתו מדריכים מחיל האוויר מגיעים למחלקה, ובמשך חצי שעה טסים יחד עם הילדים המאושפזים מסביב לעולם. בסימולטור הוא פגש את רנ"ג ג' - מכונאי מוטס בטייסת דורסי הלילה (118) בתל נוף ומתנדב בבית החולים שניידר, שמאז 7 באוקטובר מחלץ לוחמים פצועים מעזה. בין השניים נרקם קשר מיוחד, "חיבור משמיים" כפי שמתאר רנ"ג ג', שמחזק אותם בימים קשים אלו.
רנ"ג ג': "הילד הזה נכנס לי ללב, ואני ממשיך לבקר אותו גם בביתו מעבר לשעות ההתנדבות שלי במחלקה. הקשר שנרקם איתו ועם משפחתו הוא מתנה משמיים וזכות גדולה עבורי, במיוחד בימים קשים כמו אלו שבהם המפגשים העיקריים שלי הם עם חיילים פצועים אחרי קרב"
"את דניאל פגשתי באחת מהפעמים הראשונות שלי בשניידר. הוא היה מאושפז שם אחרי ניתוח לב, ותוך זמן קצר הבנתי שמדובר בילד שמבין בתעופה ובמטוסים, ולכן גם היה פחות צורך להסביר לו איך להפעיל את הסימולטור, מה שאיפשר לי לשוחח איתו על דברים אחרים ואישיים יותר", מספר רנ"ג ג'. "כמובן שאחרי שסיימנו את הטיסה, ערכתי לכבודו טקס שבו הענקתי לו כנפיים וסרבל, כמו שעושים בטקסי סיום של טייסים".
על מה דיברתם, אם אפשר לשאול כמובן.
"שאלתי את דניאל מה החלומות שלו. הוא היה רוצה להיות טייס, אבל לצערנו החלום הזה הוא לא אפשרי עבורו. סיפרתי לו קצת על התפקיד שלי בצבא, על המשפחה שלי. הוא סיפר על המשפחה שלו. השיחה זרמה כאילו שאנחנו מכירים שנים וזו לא הפעם הראשונה שבה נפגשנו".
"המפגשים עם דניאל הם כמו אוויר לנשימה"
"מלחמת 'חרבות ברזל' היא אחת מהמלחמות הקשות ביותר שהיו בישראל, גם לעורף וגם לחזית. במלחמה הזאת גילינו מלא גיבורים מכל מיני סוגים. הגיבור שלי נמצא בחזית; הוא עוזר לחיילים, מציל אותם משדה הקרב ומביא את החטופים לבתי החולים בארץ" (ד"ע).
מאז אותה פגישה ענבר ורנ"ג ג' ממשיכים לשמור על קשר הדוק. "הילד הזה נכנס לי ללב, ואני ממשיך לבקר אותו גם בביתו מעבר לשעות ההתנדבות שלי במחלקה. הקשר שנרקם איתו ועם משפחתו הוא מתנה משמיים וזכות גדולה עבורי, במיוחד בימים קשים כמו אלו שבהם המפגשים העיקריים שלי הם עם חיילים פצועים אחרי קרב", משתף ג'.
"שגרת המלחמה מטלטלת את הנפש, והביקורים אצל דניאל ואצל שאר הילדים במחלקה, ממלאים אותי באנרגיות ומעניקים לי אוויר לנשימה. הגיבורים הקטנים האלו תורמים לי לא פחות ממה שאני תורם להם", הוא מוסיף.
למה בחרת להתנדב דווקא בבית חולים לילדים?
"במשך הרבה זמן חיפשתי מקום להתנדב בו, כזה שאוכל לתרום לו ערך מוסף. מיזם הסימולטור של הטייסת בשניידר נראה היה לי כמו מקום שאוכל לתרום בו. פניתי ליניב קלעי, מי שיזם את הפרויקט לזכרו של אביו, הוא הזמין אותי להתרשם - והתאהבתי מיד בילדים ובמיזם עצמו".
איך דניאל מגיב לכך שאתה נמצא באזור לחימה?
"אני לא חושף בפניו את כל הפרטים כמובן, אלא משתף אותו אופן כללי. דניאל ומשפחתו דואגים מאוד לשלומי בימים אלו, וכדי להקל עליהם אני משתדל לספר להם גם על החוויות הטובות שקורות ביומיום, בדיוק כפי שאני עושה עם המשפחה שלי".
"זו דרך לא קלה, לא לדניאל ולא לנו ההורים שלו, אבל גם בתקופה כזו אנחנו בוחרים להסתכל על האנשים המקסימים שנכנסו לנו ללב", אומרת מירי ענבר, אמו של דניאל. "את החיבור המיוחד בין ג' לדניאל אפשר היה לראות כבר במפגש הראשון ביניהם, אבל לא תיארנו לעצמנו שהקשר ביניהם יהפוך להיות משמעותי כל כך כפי שקרה.
4 צפייה בגלריה
דניאל במהלך האשפוז במחלקה. "ג' גורם לו להרגיש שהוא מסוגל לעשות הכול"
(צילום: אוסף פרטי)
"ג' סידר לדניאל ביקור בבסיסי חיל האוויר כדי שיוכל לראות את המטוסים מקרוב, ובכל פעם כשדניאל מתאשפז הוא מגיע לבקר אותו ומביא לו מתנות מרגשות כמו סרבל טיסה וקסדת טייס עם שמו של דניאל עליה, ובעיקר הוא מרעיף עליו המון חום ואהבה ועוזר להעלות חיוך על פניו גם כשהוא מרגיש לא טוב ומבואס.
"ג' גורם לדניאל להרגיש שהוא מסוגל לעשות הכול, וזה מחזק ומרגש אותו מאוד", מוסיפה האם. "חשוב לי לספר את זה, כי למרות הנסיבות הקשות שמתרחשות בארץ עכשיו יש גם דברים טובים, יפים ומרגשים שקורים מסביבנו ומחממים את הלב".
"הגיבור האישי שלי"
"הוא עוזר לחיילים בשטח - לאלו שפצועים וגם לאלו שלא. אני יודע שאם קורה משהו - אז יש מי שיציל אותם ומביא אותם הביתה, למקום הבטוח שלהם. הוא גם עוזר ללוחמים להגיע לעזה - למקום שבו הם צריכים להיות כדי להגן עלינו, ולתגבר את הכוחות האחרים שנמצאים שם.
"הוא גם הביא את החטופים הביתה אחרי כל מה שהם עברו בשבי. הוא עוזר להם להירגע ולהבין שהם בארץ שלהם והם לא 'ננטשו'. הוא מנסה להוריד מהם את הדאגות, ולגרום לכך שהם יחזרו רגועים כמה שאפשר. אני יודע שהוא מגיע איתם למקום בו יוכלו לטפל בהם אנשי מקצוע (בית חולים).
"לסיכום, הגיבור שלי עוזר לאזרחים, לחיילים הפצועים, לחטופים ולכל מי שצריך. הוא שומר עלינו במדינה שלנו בזמן שאנחנו נמצאים בבתים, בעבודה או בבית ספר.
"נחשו במה הגיבור שלי עוסק?" (ד"ע).
ביום שבו נדרשו התלמידים להגיש את מטלת הבית, ענבר הפתיע את חבריו לכיתה ולצד העבודה הכתובה הגיע גם רנ"ג ג' וסיפר לתלמידים על פעילותו בזמן המלחמה ועל הקשר המיוחד שלו עם דניאל. "ניצלתי את ההזדמנות לומר להם שהוא הגיבור האמיתי, וגם הגיבור האישי שלי", מסכם ג' בהתרגשות.
