בלי תקציבים, בלי מאמנים, בלי הרבה רעש וצלצולים, הופכת ישראל למעצמה בתחום השחמט, ובעיקר בתחום השחמט לנכים. אלופי העולם בספורט האינטלקטואלי הזה, כך מסתבר, הם "משלנו", ובימים אלה הם מתמודדים ומגינים על תוארם באליפות העולם לשחמט לנכים שמתקיימת החל מה-9 במאי באשדוד. לרגל המאורע הפגשנו את אנדריי גורבנוב ( (35מחיפה, האלוף הנוכחי שזכה בתואר כבר פעמיים, ואלכסנדרה אלכסנדרוב, ( (49מבאר-שבע. היא זכתה באליפות כבר שלוש פעמים, מ-2015 ועד .2021
הפגישה נערכה בבית איגוד השחמט ברמת אביב. מול הלוח אנדריי ואלכסנדרה יכולים להיות יריבים קשוחים, אך כאן בסשן הצילומים התנהלו השניים בחיוך, עם הרבה הומור ובדיחות פנימיות. אלכסנדרה מרותקת לכיסא גלגלים מאז תאונה שעברה בגיל .17 מי שמוביל אותה הוא בעלה, איליה, שבעצמו סובל מנכות (הוא עיוור). אנדריי נולד ללא יד. שניהם, כל אחד בדרכו, לא נותנים למגבלה ולנכות לנצח.
בראש ובראשונה, אני שואל, מדוע צריך ליגה נפרדת לנכים? הרי המשחק והמאמץ הוא אינטלקטואלי. "כי זה לא רק מאמץ אינטלקטואלי", מבהיר אנדריי. "ברמות הגבוהות של המשחק גם לכוח הפיזי יש משמעות. אתה יושב ומשחק ברציפות במשך ארבע-חמש ולפעמים שבע שעות. צריך כוח פיזי. יש הרבה לחץ, וכשאתה לא בריא זה קשה". "ואלה תחרויות שנמשכות ברצף תשעה ימים", מוסיפה אלכסנדרה. עם זאת, הכללים הם אותם כללים והמתקנים הם אותם מתקנים – הלוח, שעון העצר ועוד. רק לשחקנים עיוורים יש אבזרים שמסייעים להם על הלוח והכלים.
3 צפייה בגלריה
אנדריי גורבנוב, האלוף הנוכחי שזכה בתואר כבר פעמיים, ואלכסנדרה אלכסנדרוב, שזכתה באליפות כבר שלוש פעמים, מ-2015 ועד .2021
(צילום: עוז מועלם)
אלכסנדרה נולדה וגדלה ברפובליקת יקוטיה בצפון-מזרח רוסיה, אזור שהטמפרטורה בו יורדת לעיתים למינוס 72מעלות. היא החלה לשחק שחמט בגיל שש, כאשר אביה היה המאמן הראשון שלה. בתוך מספר חודשים התחילה להתבלט. "חודשיים אחרי שלמדתי איך לשחק התחלתי לנצח בתחרויות. בהתחלה בתחרויות של ילדים. ניצחתי הרבה, אבל במקום שלי לא הייתי אלופה. בכל פעם הגעתי רק למקום השני או השלישי, וברוסיה לתחרויות מקצועיות – שדרכן אפשר להתקדם - שולחים רק את מי שהיה במקום הראשון, אז נשארתי מאחור", סיפרה.
דווקא התאונה הקשה, שהותירה אותה נכה, קידמה אותה מבחינה מקצועית בתחום השחמט. "נשבר לי הגב, אז הטיסו אותי למוסקבה, לטיפולים. שם התחלתי לשחק יותר, המשחק שלי השתפר, הכרתי שחקני שחמט ומועדונים גדולים יותר. התחלתי לצאת לתחרויות בינלאומיות וטסתי לפריז, בודפשט ועוד. רציתי לעשות תואר 'מאסטר' בשחמט, וכדי לקבל אותו צריך להשתתף בהרבה תחרויות". כיום מחזיקה אלכסנדרה בתואר "מאסטר פידה" של התאחדות השחמט הבינלאומית.
בעת לימודי האמנות באוניברסיטה הכירה את בעלה, איליה, שלמד מוזיקה. השניים עלו לארץ לפני כ-20 שנה, והם הורים לשלושה ילדים. בתם הבכורה חיילת מצטיינת, והצעיר בן .4
משחק מלחמה
אנדריי, יליד גרודנו שבבלארוס, מספר שגם הוא, כמו אלכסנדרה, התחיל לשחק בגיל ,6 ואביו היה המאמן הראשון שלו. "בבית הספר השחמט היה ספורט, ומילדות אני משתתף בכל התחרויות. גם בתחרויות ילדים, גם בקבוצתי, גם מול מבוגרים. באליפות העולם לנכים השתתפתי בפעם הראשונה ב-2001 והייתי שם כמה פעמים, אבל אחר כך הייתה הפסקה. רק ב-,2015 אחרי שכבר הייתי בארץ, נסעתי. התחרות הייתה אז בסלובקיה וזו הייתה הפעם הראשונה שזכיתי במקום הראשון", מספר אנדריי, המחזיק בתואר אמן בינלאומי.
השניים משחקים בנבחרת ישראל, ואחרי אליפות העולם הם צפויים לנסוע בחודש יולי לאולימפיאדת השחמט לנכים בהודו, שתיערך אחרי אולימפיאדת השחמט ה"רגילה".
במהלך שנות הקורונה נערכו התחרויות באונליין. השנה אמורה הייתה האליפות להיות חגיגית במיוחד, אולם על הכל מעיבה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. שתי המדינות מובילות בתחום, והמשלחות שמגיעות מהן בדרך כלל גדולות (באליפות האחרונה שלחה רוסיה 14 שחקנים), אך הפעם הכל לוט בערפל והדברים לא ברורים עד הרגע האחרון.
"אנשים מרוסיה לא יכולים להגיע, ואלה שיגיעו לא יכולים לשחק תחת הדגל של רוסיה. הם יצטרכו להתמודד תחת דגל נייטרלי, נגיד של פידה, כמו באולימפיאדה שהם התמודדו תחת הדגל של האיגוד האולימפי", אומר אנדריי. "בעיה אחרת היא שהפסיקו להם את המימון. בדרך כלל מגיעים 14-12 מתמודדים מרוסיה, והפעם אולי יגיעו .4-3והם מגיעים על חשבונם, כך שיכול להגיע רק מי שיש לו. כל הנסיעות של המשלחות מרוסיה לחו"ל הוקפאו".
המצב בצד האוקראיני קשה אף יותר. השניים מכירים חבר שחמטאי, אלוף אוקראינה, המתגורר בעיר הנצורה מריופול. "קיבלנו הודעה שיש לו איזו אפשרות להגיע אבל אני עדיין לא יודע איך. אנחנו ממש מקווים שהוא יצליח להגיע".
השניים מספרים כי לא ידוע עדיין אם השחמטאים הרוסים והאוקראינים – אם יגיעו – יוכלו לשחק זה מול זה. "זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בסיטואציה הזו ביניהם. אנחנו מכירים מצב שבהגרלות יוצא לנו להתמודד מול שחקן איראני או פקיסטני, והוא לא מגיע (זה ניצחון טכני). אבל פה זה מצב חדש, אמנם אין דגל רוסי אבל זה בן אדם מרוסיה. זה סיפור. נראה את הדברים בזמן אמת בשטח".
אנדריי מוסיף כי הוא דואג לחבריו בשני הצדדים: "אי אפשר עכשיו להיות נייטרלי. זו גם בעיה. אין עכשיו נייטרלי. או כן או לא, או לבן או שחור". ואלכסנדרה, ילידת רוסיה, מסכמת: "מה שקורה שם זה עצוב מאוד, נדפק לפוטין המוח. זה לא הגיוני, אני נגד מלחמות".
ואכן, בדקה ה-90 הצליח האלוף האוקראיני איגור ירמנוב (55) להגיע לאליפות בישראל עם רעייתו, גלינה, המלווה אותו. ירמנוב, הסובל משיתוק מוחין ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים, הוא השחמטאי המדורג מספר 1 בתחרות. "הגעתי ממריופול דרך מוסקבה. באיגוד הישראלי סייעו לי להגיע לכאן. המצב שם לא טוב בכלל. אין מים, אין חשמל, אין קליטה. אין שום דבר, ויש המון אסונות ותחושה לא נעימה. המצב רע מאוד.
"מבחינתי זה יהיה הישג ענק, בתקופה כזו, לזכות בתחרות ולהביא כבוד לעם האוקראיני, לעודד אותו בימים קשים אלו ולתת תקווה משמעותית. לא קל להתעסק בשחמט כשזה מה שקורה באוקראינה, אבל אני מנסה לעודד את השכנים והחברים באמצעות הישג בשחמט". הוא סיפר כי עדיין אינו יודע מה יעלה בגורלו אחרי התחרות.
"אני עדיין לא יודע לאן אסע ומה אעשה, כי אין לי באמת לאן לחזור. מריופול נחרבה. בשלב זה אשאר בישראל, כי בטוח פה, עד שהמצב במריופול יירגע".
מחכים לאולימפיאדה
לפני כשנה קיבל עולם השחמט מתנה בדמות סדרת הדרמה "גמביט המלכה" בנטפליקס. הסדרה עסקה בילדה יתומה שמתגלה כגאון שחמט, ומתארת את ההתמודדות שהיא עוברת עם השלכות של עוני וגאונות, ובהמשך עם הטיפוס לפסגות הגבוהות ביותר של הענף. הסדרה עוררה עניין רב, ולדבריו של אנדריי "היא עשתה טוב לעולם השחמט. ברור שחלקים רבים ממנה נועדו לצורך הסיפור, אבל יש גם הרבה דברים נכונים שאיתם אפשר להזדהות".
אחד הדברים שמוזכרים בסדרה, איתו גם מתמודדים השניים, כדבר שמגביל ומונע מהם להתקדם לרמות הגבוהות באמת של הענף (דרגת רב-אמן היא הגבוהה ביותר), הוא הנושא הכלכלי. שניהם אינם יכולים להשקיע את מלוא זמנם באימונים, או אף לשכור מאמן. "כדי להגיע להיות רב-אמן אתה צריך להקדיש את החיים שלך לתחרויות ואימונים, לא לעבוד בשום דבר אחר, ואתה צריך להשתתף בעשרות תחרויות בינלאומיות בשנה. אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. אני חייב לעבוד. מלבד היותי שחקן אני גם מאמן וגם שופט.
"כשהייתי בן 20-18 לא הייתה לי משפחה לפרנס, לא הייתי צריך לעבוד יותר מדי, אז הייתי עם מאמן ויכולתי לנסוע כל הזמן. רק להיות ספורטאי. זה משהו שרציתי תמיד, אבל היום זה בלתי אפשרי. יש לי משפחה, ואין לי דרך אחרת לפרנס אותה. כן מממנים לנו את הנסיעות לתחרויות בינלאומיות גדולות, אליפות העולם, אולימפיאדה, אבל אין תקציבים למאמן פרטי, שהוא רב-אמן".
אלכסנדרה: "בגיל צעיר גם אצלי זה היה אחרת, ופה גם בעלי מאחוריי כבר 25 שנה, אבל הדבר היחיד שאני יכולה להרשות לעצמי כרגע הוא ההשתתפות בליגה בבאר-שבע. יש לי גם ילד קטן, והמשמעות של כל היעדרות שלי היא שהוא צריך להיות אצל סבתא שלו.
"שחקן שחמט מקצועי צריך לעבוד כל יום. צריך לעבוד מול המחשב ומול הספרים. זה עבודה לכל דבר, ואם יש ילדים בבית אין לך זמן לכל זה. משום כך בעולם יש מחנות אימונים. ברוסיה, לדוגמה, השחקנים יוצאים פעמיים בשנה למשך חודש לבית מלון ומסתגרים שם לאימונים, עם מאמן. כמו ספורטאים רגילים, כמו נבחרת. ככה זה עובד".
למרות הקשיים, אומרים השניים, השחמט הוא טעם החיים. "אני חיה בגלל השחמט, אני חושבת. אחרי התאונה החיים היו קשים. השחמט היה שם בשבילי, נתן לי אפשרויות חדשות, מוטיבציה, הרגשה שיש חיים וסיבה לחיות גם אם אין לי בריאות".
אנדריי מוסיף: "להרבה נכים בעולם השחמט נותן סיבה לצאת מהבית, לנסוע, אפילו לחו"ל. רוב האנשים שאני מכיר, אלה שבכיסאות גלגלים, מרוסיה, אוקראינה, הודו - אין להם לאן לצאת חוץ מאשר לתחרויות שחמט. זו סיבה לצאת. הם מחכים כל השנה להגיע לתחרות. זו הזדמנות מאוד משמעותית עבור הנכים לפגוש חברים, לראות את הדברים שמעבר לבעיה הרפואית שלהם".
3 צפייה בגלריה
"להרבה נכים בעולם השחמט נותן סיבה לצאת מהבית, לנסוע, אפילו לחו"ל".
(צילום: האיגוד הישראלי לשחמט)
כשאני שואל אותם מה המטרה שלהם באליפות העולם, אלכסנדרה מבהירה כי היא מתכננת להיות אלופת העולם בפעם הרביעית. אנדריי צוחק, שהוא מחכה לפרסים. "ברור שאין פרסים, אבל אני יודע שמי שזוכה באולימפיאדה במדליה מקבל גם פרס מהוועד האולימפי. אני מקווה שמתישהו זה יקרה גם בתחום השחמט. אחרי אליפות העולם יש אולימפיאדה, ואנחנו מחכים לשמוע", אמר.
אלי נכט, סגן ראש עיריית אשדוד, מכהן בשנים האחרונות כסגן נשיא פדרציית השחמט בישראל ופעל נמרצות כדי שהתחרות הבינלאומית תתקיים בארץ. נכט עבר בגיל 17אירוע מוחי. הרופאים נתנו לו פחות מ-50 אחוז סיכוי להישאר בחיים וצפו כי גם אם ישרוד התפקוד שלו יהיה מוגבל ביותר.
"לשמחתי אני מתפקד היטב, ופועל בכל זירה אפשרית למען הציבור", הוא אומר. "האהבה שלי לשחמט מאפשרת לי כרגע לסגור מעגל משמעותי בחיי. כסגן ראש העירייה, בתפקידי בפדרציה, ומעל הכל באופי האירוע הבינלאומי החשוב ביותר שבמרכזו שחקנים עם צרכים מיוחדים".
ד"ר צביקה ברקאי, יו"ר האיגוד הישראלי לשחמט: "השלמנו בימים האחרונים את ההכנות לאירוע השיא בעולם השחמט לנכים, שלאחר מאמצים כבירים הצלחנו להביא לישראל. מדובר בחגיגה של שחמט, שתאפשר הצצה לעולם השחמט ולמשחק שעם ישראל מתאהב בו בשנים האחרונות. מדינת ישראל הופכת למעצמת שחמט עם אלפי שחקנים פעילים, פעילות בלמעלה מ-1,000 בתי ספר, וכעת גם אירוח אליפויות העולם כאן. אני מודה למשרד התרבות והספורט בהובלת השר חילי טרופר על הסיוע והשותפות ולעיריית אשדוד על ההירתמות המדהימה".
