המכשולים וההערכה: מחירי הדירות יתייצבו
(צילום: סיני דוידפור)
שוק הנדל"ן, יש לו קצב משלו. לכן, מה שאני חושב זה שב-2021 ו-2022 ראינו את הנזקים של 2020 ו-2019, שהיו שנתיים בלי ממשלה, של קורונה וכל הדברים האלה. השנתיים האחרונות הן שנים של מספרי שיא בשיווקי קרקעות, וגם לראשונה הריבית החלה לעלות. הדברים הללו יובילו להערכתי לזה שבסוף הרבעון הראשון של 2023 כבר נראה התייצבות ברמת המחירים. אני לא אומר ירידה, אני אומר התייצבות ברמת המחירים, הפסקת מגמת העלייה", כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון היוצא, אביעד פרידמן, בוועידת הנדל"ן של "ידיעות אחרונות" ו-ynet שהתקיימה אתמול ב-LAGO בראשון לציון, בהנחיית שרון כידון.
בפאנל השתתפו גם עו"ד שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון הלאומי, שאמר: "אנחנו מבינים היום שיש אולי שני נושאים עיקריים שבהם אנחנו צריכים ללחוץ. אחד זה ההיצע, להגדיל אותו בצורה דרמטית, והדבר השני זה התשתיות. אלה שני דברים שאם נדע לפתור אותם — פתרנו את המשבר. עכשיו איך עושים את זה? בנושא הגדלת ההיצע, מחסנית התכנון מלאה. קיבלנו יעדים מאוד יומרניים מהממשלה הקודמת, אבל אני מאמין שלקראת סוף השנה אפילו נפתיע ואולי נעבור את מה שקבעה הממשלה, כלומר התכנון בסך הכל יכול לספק לנו את ההיצע. אלא מה? פה אנחנו נתקלים בסוגיית היתרי הבנייה. היתרי בנייה שלוקחים המון זמן. אנחנו שומעים את זה מהקבלנים, וזה סיפור שחייבים לפתור אותו. משך הזמן שלוקח להוציא היתרי בנייה הוא לא הגיוני. נפתור את הדבר הזה".
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, התייחסה אף היא למשבר הדיור וטענה כי הקושי לפתור את הבעיה נעוץ בין היתר באוזלת היד של משרדי הממשלה: "בסופו של יום, מה שקורה היום שמשרדי הממשלה לא מדברים אחד עם השני, וזו הבעיה המרכזית".
6 צפייה בגלריה
"לא תהייה עלייה של 20% - אבל גם לא ירידת מחירים בטווח הקצר". דרור פלדמן
(צילום: יאיר שגיא)
מנכ"ל "אזורים", רון אבידן, הצביע על קושי נוסף: "הבעיה הגדולה ביותר היא הפער הכרוני בין ההיצע לביקוש, ועד שלא יתמודדו עם זה בצורה מעמיקה המצב לא ישתנה. צריך להבין, נדל"ן זה לא זבנג וגרמנו, ולבנות דירה זה לא לייצר קוטג'. יש פה תהליכים שלוקח שנים ליישם".
מנהל זרוע המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות, דרור פלדמן, התייחס בוועידה לריבית שעולה בחודשים האחרונים ואמר: "אנחנו רואים עלייה הדרגתית אך עקבית בריבית, והיא לא צפויה לרדת בתקופה הקרובה. כאשר אנחנו נמצאים היום בסביבת ריבית גבוהה, יש חשיבות גדולה מאוד לתכנון של המשכנתה תוך בחינת האלטרנטיבות העומדות בפנינו — ריבית קבועה או משתנה. לדעתי הריבית תעלה קצת ותישאר יציבה תקופה. היא לא תרד בתוך חודש-חודשיים. ברגע שהדבר הזה יהיה מובן לאנשים, מי שיוכל לרכוש דירה ו'ישב על הגדר' כדי לראות מה יקרה, ייכנס בחזרה לשוק. לגבי מחירי הדירות, אני לא רואה כיצד יש פה איזושהי פריצת דרך. נכון, לא תהייה פה עלייה של 20%, אבל אני גם לא חושב שאנחנו נראה ירידה במחירים בטווח הקצר".
"נתלבש על החסמים"
גם שר הבינוי והשיכון המיועד, יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף, השתתף בוועידת הנדל"ן והתייחס למשבר הדיור. "יש מלאי של בין 200 ל-300 אלף דירות שנמצאות בדרך עם חסמים מסוימים ועליהן אנחנו נתלבש דבר ראשון, וזה לציבור הכללי, החילוני, החיילים וכולם. אנחנו עושים את כל המאמצים שבשלב הראשון זה ייצא. יש מים, תחבורה, תשתיות, דברים שנצטרך להתגבר עליהם, נאיץ את הדברים בוועדות השרים כדי לקבל מהר, כדי לראות שתהיה בשורה לעם ישראל". עוד אמר השר המיועד: "יש החלטה של הממשלה הקודמת להקים עיר חרדית לציבור החרדי. האם זה ישים, כמו חלק מ-300 אלף הדירות שמדברים עליהן לציבור הכללי? חד-משמעית לא. סך הכול כתוב בסעיף הזה שאם באמת לא יהיה ישים במקומות שחשבו לעשות את זה, אז ינסו למצוא מקום אחר כדי שהוא יוכל להיות זמין יותר ולא על חשבון אף אחד. על זה קמה סערה בכוס מים, אז תירגעו, לא ייקחו מאף אחד ולא יקבלו יותר מאף אחד, הם יקבלו כמו כל אזרח במדינת ישראל".
הריאיון המלא עם גולדקנופף
(צילום: סיני דוידפור)
פאנל נוסף שהתקיים במסגרת הוועידה עסק בהתחדשות עירונית. מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, התייחס להיקף הפרויקטים שנמצא בעלייה: "זאת שנת פריצה בהתחדשות עירונית, יש מספרים שהגיעו ליותר מ-25 אלף היתרי בנייה רק בהתחדשות עירונית. זה בערך שליש מהשוק. אבל הבעיה היא שהמספרים הללו מתקבלים עדיין במרחבים שאנחנו מכנים אזורי הביקוש, הם עדיין לא מגיעים במסות באזורי פריפריה. הדבר הזה הוא כמובן בעיה ארוכת שנים, אבל בשנה האחרונה עשינו מיקוד מאמץ כממשלה על הנושא הזה".
גל קסטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באורון נדל"ן, התייחס לנקודה שאם ראש עיר לא תומך ומקדם התחדשות עירונית, הפרויקט לא יקרה: "במקומות שהערים שזה לא בדיוק באג׳נדות שלהם אתה רואה חסמים וקשה מאוד לקדם שם התחדשות עירונית, וחבל, כי באמת הבניינים שם כבר תיכף נופלים". יזם נוסף שהשתתף בפאנל, יהודה הרציג, מנכ"ל ובעלי הרציג נדל"ן, הוסיף בהקשר זה: "המפתח נמצא בסופו של דבר אצל ראש העיר. אנחנו רואים במקומות שונים בארץ איך ראשי ערים מטרפדים יוזמה להתחדשות עירונית".
6 צפייה בגלריה
משמאל לימין: אורי חודי, ליאת שוחט, גל קסטל, אלעזר במברגר ויהודה הרציג
(צילום: יובל חן)
נציגת ראשי הערים בפאנל, ליאת שוחט ראש עיריית אור יהודה, הסכימה כי בלי תמיכה של ראש העיר קשה להתקדם אך הגנה על עמדת חלק מעמיתיה: "באור יהודה יש ראש עיר שדוחפת אבל צריך לזכור, עם כל הכבוד ליזמים ולרשות להתחדשות עירונית, אני זאת שנשארת בסוף אחרי שהם קיבלו את המפתח עם התושבים ועם הקשיים שנוצרו. אז צריך לבדוק שיש תשתיות לתחבורה, לחנייה, שיש מוסדות חינוך, מוסדות ציבור".
"מכפילים את ההתחדשות העירונית"
ההתחדשות העירונית זכתה להתייחסות גם בפאנל נוסף בו השתתף מנהל מינהל התכנון, רפי אלמליח, שאמר: "השנה אנחנו מכפילים את היקף ההתחדשות העירונית משנה שעברה, וזה מה שאנחנו רואים כמגמה שצריכים להוביל ולקדם".
עוד בוועידה: שרון בן יהודה, סגנית מנהל זרוע המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות, השתתפה בפאנל שעסק בהעלאת הריבית במשק והתייחסה למציאות החדשה של הלווים. "עליית הריבית הנוכחית עוד לפני העלייה הקרובה כמו ששמענו שהולכת להיות, ייקרה את המשכנתאות. אם ניקח מאה אלף שקל שלקוח לקח במסלול הפריים, למעשה ההחזר החודשי שלו יתייקר באזור ה-150 שקל. ניקח משכנתא ממוצעת שעומדת על מיליון שקל, זה אומר התייקרות של 750 שקל בהחזר החודשי. צריכים להבין שהמציאות של נוטלי המשכנתאות השתנתה. גם של בעלי המשכנתה הוותיקה. ההחזר החודשי של המשכנתה הקיימת עלה במאות שקלים, ובמקרים מסוימים גם אלפי שקלים, וזה אומר שהם משנים את הרגלי הצריכה שלהם. הם באים אלינו לבנק כדי למצוא פתרונות, בין אם זה לפרוס את המשכנתה לתקופה יותר ארוכה, בין אם זה במקרים מסוימים דחיית תשלומים. יש לנו גם כבנק אינטרס לדאוג ליכולת של הלקוחות לשלם את המשכנתא, לא רק ביום שהם לוקחים את ההלוואה, אלא גם לטווח ארוך. אנחנו נרוויח מזה, וכמובן שהם ירוויחו מזה".
עוד דובר בוועידה היה ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שפנה לממשלה החדשה שעתידה לקום ואמר: "באווירה שכזו, ואני מתנצל בפני גולדקנופף, הוא לא יקבל ממני 100 ימי חסד. אף אחד לא יקבל 100 ימי חסד. הממשלה הזו צריכה להתחיל לעבוד מחר בבוקר. מה שאני הייתי עושה, זה מייצר תנאים חיוביים לבנייה. מעבר להגדלת שיווק הקרקע, צריך לשווק את הקרקע במחירים יותר זולים. במקביל, צריך להוריד אחוז או שני אחוז במע"מ. זה יאזן לא רק את שוק הדיור ויימנע את המיתון אלא יעודד את כל המשק. הדבר השלישי זה לשווק קרקע גם לשכירות ארוכת טווח, וגם למכירה במחירים זולים יותר".
