תלמידי כיתה ט' עוצרים ליד ויטרינת הזכוכית, עיניהם נמשכות לסביבון קטן ודהוי. "זה מגטו ורשה", מסבירה להם עדי, מדריכת המוזיאון ובעצמה תלמידת התיכון.
הסביבון הקטן הזה מספר סיפור מרתק - בעוד שבסביבונים של ילדי ישראל מופיעה האות פ' המסמלת "נס גדול היה פה", בסביבון הזה מתנוססת האות ש', המעידה על "נס גדול היה שם". עדות אילמת לחיים היהודיים שהתקיימו בגטו ורשה.
מסביב מונחים עוד עשרות חפצים: פמוטים עתיקים שעברו מיד ליד, בקבוק ממפעל המשפחה של אנה פרנק, מגהץ שקדם למלחמה. אבל הם לא נמצאים במוזיאון "יד ושם" או בבית התפוצות - אלא בתוך בית הספר שלהם, מקיף ד' דרכא באשקלון, בו לומדים תלמידים בגילאי 18-13.
עדויות מהתופת
בין המוצגים המרתקים אפשר למצוא שטר כסף מגטו טרזנשטט - עדות מצמררת לתעמולה הנאצית. השטר, שהודפס כחלק ממה שכונה "גטו לדוגמה", נועד להטעות את העולם ולהציג מצג שווא של חיים מסודרים. במציאות, הכסף היה חסר ערך, ורוב תושבי הגטו נרצחו.
לצד החפצים הטעונים הללו, מוצג גם עיתון יהודי המספר את סיפורה של תרבות יהודית עשירה ותוססת בפולין שלפני המלחמה. העיתונות היהודית, שפרחה בשפות עברית, יידיש ופולנית, שיקפה עולם שלם של חיי יום-יום, ספרות, ספורט ותרבות.
"כשהגעתי בפעם הראשונה למוזיאון הבית ספרי, התרגשתי מאוד", משתפת עדי שמילה, תלמידת כיתה ט'. "סבתא וסבא רבא שלי נולדו בגרמניה, ובתחילת המלחמה נאלצו לברוח באחת מאוניות המעפילים הראשונות. לא אישרו להם לעלות יחד לאוניית המעפילים בגלל שהם לא היו נשואים בזמנו, וזו הסיבה שבסוף הם התחתנו על המזח.
"החיבור לפריטים ייחודיים מתקופת השואה שאליהם נחשפתי במוזיאון, הוביל אותי לחקור יותר על משפחתי ולהתעמק בהיכרות עם הסיפור שלהם", היא מוסיפה. "פתאום, כשהנושא היה כל כך נגיש וקרוב אליי פיזית, ממש בתוך בית הספר, הרגשתי צורך עמוק להבין יותר על השואה באופן כללי, ועל משפחתי בשואה באופן ספציפי".
היסטוריה חיה בין כותלי בית הספר
את היוזמה להקמת המוזיאון הוביל אמנון בר נתן, מלווה חינוך וחברה ברשת "דרכא". בעזרת גידי גלזר, מקים המוזיאון הנודד "לגעת בהיסטוריה", הצליח בר נתן להביא לבית הספר אוסף מרתק של פריטים היסטוריים: מגהץ מלפני המלחמה, מאפרה מעוטרת באיורים אנטישמיים מגרמניה, ואפילו חנוכייה העשויה מתרמילי כדורים ממלחמת השחרור.
"בתקופת השואה חפצים שימשו נקודות אור עבור היחיד", מסביר בר נתן. "החפץ סימל מסורת ותקווה לעתיד טוב יותר. ברמת היחד - החפץ מסמל קשר בין דורי, ומחזק את הקשר ההיסטורי והזיכרון ההיסטורי של עם ישראל. בימים שבהם יש מי שמנסה למחוק את ההיסטוריה של העם היהודי, או לגמד את הזוועות שנעשו בו - יש חשיבות אדירה בהנחלת ההיסטוריה והמורשת שלנו לדור הצעיר".
המוזיאון, שנועד להיות חלק קבוע מבית הספר, עם רענון והחלפת מוצגים אחת לשנתיים-שלוש - הפך במהרה לחלק בלתי נפרד מחיי בית הספר. בהפסקות, ניתן לראות תלמידים מתגודדים סביב הוויטרינות, מתבוננים בסקרנות במוצגים ומשוחחים על משמעותם. המורים משלבים את המוזיאון בשיעורים, והופכים אותו לכלי חינוכי חי ונושם.
רשת "דרכא", שהוקמה בתמיכת משרד החינוך, פועלת לחיזוק בתי הספר בפריפריה הגאו-חברתית בישראל. הרשת, המלווה במועצה ציבורית הכוללת אנשי רוח, חינוך ועשייה מובילים, נתמכת כלכלית על ידי משרד החינוך ועמותות פילנתרופיות.
